Page 32 - עלון הנוטע ינואר 2017 מספר 1 הפירות מהחלומות

‫זנים‬ ‫ברמת נגב הראו עצי ארגן סימני ניוון בעקבות השקיה במים מליחים‪ ,‬אולם בנאות‬
‫הכיכר‪ ,‬כנראה בגין הרכב הקרקע‪ ,‬העצים שרדו‪ ,‬גם אם התפתחו והניבו הרבה פחות‬
‫לפי מיטב ידיעתנו טרם בוררו בעולם זני ארגן‪ ,‬ומאחר שעד כה גם לא‬
‫הייתה שיטת ריבוי וגטטיבית לא ניתן היה לבדוק עץ מצטיין בצורה‬ ‫מבאזורים אחרים‪.‬‬
‫‪ 0‬הגנת הצומח‪ :‬העץ נמצא רגיש למחלת קרקע פוזריום אוקסיספורום‬
‫מדעית‪.‬‬ ‫)‪ (Fusarium oxysporum‬והפתרון לכך הוא בירור כנות‪ .‬לצערנו לא נעשה כל מחקר‬
‫בנושא זה ולא פותחו במלואן טכניקות לריבוי וגטטיבי‪ .‬כאשר יתגלו טיפוסים מצטיינים‬
‫השמן והשימוש בפרי ובעץ‬ ‫שניתנים לריבוי וגטטיבי ניתן יהיה להרכיב ולטפח בארץ עצי ארגן עמידים למחלה זו‪.‬‬
‫‪ 0‬גיזום ועיצוב‪ :‬במטע מסחרי יש לעצב את העץ כך שהמרחב סביב הגזע יהיה פנוי‬
‫האגוזים נכבשים בכבישה קרה‪ ,‬השמן נסחט ומשמש למאכל ולק‬ ‫ונוח לגישה‪ ,‬מתאים לאיסוף מכני ולצורך טיפול בעץ ואיסוף הפרי‪ .‬מחוץ לכך אין‬
‫קוסמטיקה‪ .‬יש הטוענים ששמן הארגן הוא הטוב בעולם וגם היקר‬
‫שבהם‪ .‬השמן עשיר בוויטמין ‪ ,E‬מכיל חומצות שומן חיוניות כמו‬ ‫צורך בגיזום‪.‬‬
‫אומג ה ‪ 6 ,3‬ו‪ 9-‬ומיוחסות לו תכונות רפואיות‪ ,‬בהן הקלה במצב סו�כ‬ ‫‪ 0‬השקיה‪ :‬צריכת המים של עץ הארגן טרם נבדקה בארץ‪ .‬ועם זאת‪ ,‬עצים שלא הושקו‬
‫רתי‪ ,‬סיוע בטיפול בפצעי בגרות ומניעת שטפי דם ופצעים‪ ,‬ריכוך עור‬
‫יבש‪ ,‬הקלה בבצקת‪ ,‬אקזמה‪ ,‬כוויות ואבעבועות רוח‪ .‬יש בנושא זה‬ ‫מעל שנה והראו סימני עקה חריפים התאוששו והמשיכו להניב לאחר השקיה ודישון‪.‬‬
‫ספרות מדעית רבה שפורסמה בעיקר בשנים האחרונות‪ .‬בתעשיית‬ ‫‪ 0‬יבולים‪ :‬אין בספרות המדעית דיווח על יבול פרי ויבול שמן לעץ או ליחידת שטח‪.‬‬
‫הקוסמטיקה משמש השמן לטיפוח העור‪ ,‬לחיזוק וטיפוח השיער‪,‬‬ ‫מעניין שבפרסומים ממרוקו עולה כי הם בודקים בעצי בר את שעורי השמן שבזרעים‬
‫הציפורניים ועוד‪ .‬כמות החלבון בכוספה שנותרת לאחר הסחיטה‬ ‫כתכונה חשובה לברור זנים עתידיים ומצאו בעצי העילית שלהם שעורי שמן של ‪ 51.5‬עד‬
‫‪ ,58%%‬אך אינם מפרטים את יבול השמן לעץ לשנה‪ ,‬הפרמטר החשוב ביותר הנחוץ לת�י‬
‫נאמדת ב‪.44%-‬‬ ‫רבותו של הצמח‪ .‬בניסויים בארץ התקבל יבול מקסימלי של ‪ 1‬ק”ג שמן‪/‬עץ‪/‬שנה‪ ,‬וזאת‬
‫עץ הארגן קשה‪ ,‬ושמו הקודם בלטינית היה עץ הברזל )‪.(Sideroxylon‬‬ ‫בעץ זריע ברמת נגב שפריו הכיל כשלושה זרעים‪ ,‬במקום זרע אחד שמצוי ברוב העצים‪.‬‬
‫בארצות מוצאם משמשים עצי הארגן בין השאר גם להפקת פחמים‪,‬‬
‫להסקה‪ ,‬לבניין‪ ,‬לפיסול‪ ,‬לתעשיית הריהוט וכן למרעה בהמות‪ .‬במרוקו‬ ‫יצוין שאיכות השמן שהופקה מעצים בארץ ובעצים ממרוקו הייתה כמעט זהה‪.‬‬
‫של פעם כיסו יערות הארגן שטח של כ‪ 8,300-‬קמ”ר‪ ,‬אך עקב השימוש‬
‫הרב שנעשה בעצים הלך שטחם והצטמצם וכיום הם מוגדרים כשמוק‬ ‫הפרי‬

‫רה ביוספרית של אונסקו‪.‬‬ ‫כאמור לפרי‪ ,‬הנושר מעצמו ונאסף מהקרקע קליפה עבר ומרה‪ .‬לציפה שמתחתיה‬
‫ריח מתקתק וטעם מר‪ ,‬בתוכה שוכן אגוז ובתוכו בין אחד לשלושה זרעים‪ .‬נמצא‬
‫מחקר‬ ‫התאם חיובי מובהק בין מספר הזרעים באגוז לבין גודלו ומשקלו‪ .‬תכונה זו אינה גנטית‪,‬‬
‫אלא משתנה בהתאם לתנאי הגידול‪ .‬במטעים מסחריים‪ ,‬אם יש כאלה בארץ‪ ,‬הפיק‬
‫כיום אין בארץ חוקרים שעובדים על ארגן‪ ,‬כאשר המאמרים היחידים‬ ‫רות נושרים מעצמם ויש לאספם‪ .‬על פי הפולקלור‪ ,‬בטבע המרוקני מי שקוטף את‬
‫שפורסמו עד כה בספרות המדעית שלנו הגיעו מאוניברסיטת בן גוק‬ ‫הפירות הן העזים‪ ,‬שעולות על השיחים‪ ,‬נהנות מהפרי‪ ,‬מפרישות את האגוזים בגלליהן‪,‬‬
‫ריון בנגב‪ .‬מביקור שערכתי במרוקו למדתי כי הם מתכוונים לטעת‬ ‫הרועים אוספים אותם‪ ,‬מייבשים ומפצחים‪ ,‬קולים את הזרעים וכאשר מתפתחת‬
‫‪ 600,000‬ד׳ של עצים זריעים למטרות ייעור חקלאי )‪.(Agroforestry‬‬ ‫הארומה המיוחדת מתחיל תהליך הפקת השמן‪ .‬הנשים כותשות את האגוזים לעיסה‪,‬‬
‫בשנים האחרונות יש מבול של מאמרים מדעיים בנושא הארגן‪ ,‬במיוחד‬ ‫סוחטות את השמן ומפיקות ממנו את העידית‪ .‬כמובן שניתן להפיק את השמן בטכק‬
‫ממרוקו ומעט מאלג׳יר‪ ,‬בשיתוף פעולה על מדענים זרים‪ ,‬בעיקר מצרק‬
‫פת‪ .‬רוב המאמרים עוסקים בתכונות השמן ובמורפולוגיה של העצים‪,‬‬ ‫ניקות מתקדמות של כבישה קרה שפותחו לגידולי שמן אחרים‪.‬‬

‫ולאו דווקא במאמרים החשובים לחקלאות‪.‬‬ ‫ארגן ‪-‬‬
‫חלקי הפרי‬
‫הגידול בארץ‬
‫באדיבות ‪www.hyewoo.com‬‬
‫כאמור‪ ,‬בארץ למעלה מ‪ 100-‬ד׳ הנטועים באזורים שונים כמו הערבה‪,‬‬
‫רמת נגב‪ ,‬חבל שלום‪ ,‬בקעת הירדן ועוד‪ .‬עדיין לא נאספה אינפורמציה‬
‫על זנים מבוררים עתירי יבול או עמידים לפוזריום‪ .‬מה שחשוב כיום הוא‬
‫למצוא בין אלפי הזריעים עצים שמניבים באופן קבוע כמות שמן העוק‬
‫לה על ‪ 1‬ק”ג‪/‬עץ‪/‬שנה ואותם להרבות וגטטיבית‪ .‬כאשר יהיו בידינו זנים‬
‫מבוררים לא מומלץ יהיה לנטוע את אותו הזן באותו שטח ברציפות‪,‬‬
‫אלא לערבב זנים במטע‪ ,‬שכן נמצא שהפריה זרה מעלה משמעותית‬

‫את החנטה‪ ,‬ומכאן גם את היבול‪.‬‬

‫משתלות‬

‫בארץ עד כה דווח על שתי משתלות שהצליחו להרבות זריעי ארגן‬
‫בשיטה וגטטיבית‪ :‬משתלת ׳זכאי׳ במעלה אדומים ומשתלת ׳שורק‬

‫שים׳ במושב מבטחים שבאזור הבשור‪0 .‬‬

‫‪‘ 32 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 January 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,0‬ינואר ‪2017‬‬