Page 26 - עלון הנוטע פברואר 2017 מספר 2 התמר

‫‪ 0‬עוצמת דילול ותנודתיות הנבה‪ :‬במטע יהל‪ ,‬בו מתבצעים טיפולי‬ ‫יבול ממוצע (ק״ג‪/‬עץ)‬‫גם במטע סמר‪ ,‬בחלקה בה נבדק היבול במשך ארבע עונות גדיד‪,‬‬
‫דילול קבועים על עצים קבועים במהלך חמש עונות‪ ,‬ניתן לראות כי לרע‬ ‫נמצא כי אין קשר בין גובה היבול והתנודתיות (איור ‪ .)6‬למרות שבמשך‬
‫מת היבול אין השפעה על תנודתיות ההנבה (איור ‪ .)6‬היבול הממוצע‬ ‫יבול ממוצע (ק״ג‪/‬עץ)‬‫ארבע עונות הבדיקה ההפרש ביבול בין עץ ‪ 1016‬ועץ ‪ 1116‬בשנים‬
‫בטיפול המשקי (‪ )100%‬היה ‪ 93‬ק”ג‪ ,‬לעומת ‪ 108‬ק”ג‪/‬עץ בטיפול‬ ‫‪ 2010‬עד ‪ 2013‬נע בין ‪ 20‬ל‪ 40-‬ק”ג‪ ,‬התנודתיות ביבול של שני העצים‬
‫‪ 150%‬ו‪ 109-‬ק”ג‪/‬עץ בטיפול ‪ .133%‬למרות שהיבול בטיפול ‪100%‬‬ ‫יבול ממוצע (ק״ג‪/‬עץ)‬‫הייתה דומה‪ .‬ב‪ 2013-‬המגמה התהפכה וההפרש בין שני העצים היה‬
‫היה נמוך בכל העונות בהשוואה לשני הטיפולים האחרים‪ ,‬תנודתיות‬ ‫‪ 20‬ק”ג‪ .‬תוצאה זאת מצביעה על כך שהתנודתיות לא נובעת מגובה‬
‫היבול בטיפול זה לא הייתה שונה מהתנודתיות בטיפול ‪ 150%‬וגבוהה‬
‫היבול‪ ,‬אלא מסיבות אחרות‪.‬‬
‫מזו שבטיפול ‪ 133%‬עם היבול הגבוה ביותר‪.‬‬
‫איור ‪:4‬‬
‫סיכום ומסקנות‬ ‫יבול עונתי‬
‫(ק״ג‪/‬עץ)‬
‫נתוני היבול שהתקבלו החל ‪-‬מ‪ 2009-‬בשלושת המטעים בערבה דר�ו‬ ‫של ארבעה‬
‫מית‪ ,‬ושחלקם הוצג לעיל‪ ,‬מראים על תנודתיות ביבול השנתי של חלקות‬ ‫עצים במטע‬
‫׳מג׳הול׳‪ .‬תנודתיות זו נובעת בחלקה מסירוגיות הנבה של חלק מהעצים‪.‬‬ ‫לוטן וממוצע‬
‫עם זאת‪ ,‬לא ניתן ליחס את הסירוגיות לגובה היבול‪ .‬במטע לוטן התנודע‬ ‫של ‪ 12‬עצים‬
‫תיות ביבול של שלושה עצים דומה‪ ,‬וזאת למרות ההפרש ביבול השנתי‬ ‫בחלקה‬
‫של כל אחד מהם (איור ‪ ,)4‬וכך גם במטע סמר (איור ‪ .)5‬תוצאה זו‬
‫מרמזת כי יתכן ולמזג האוויר המקומי השפעה על גובה היבול‪ .‬יתכן שיש‬ ‫‪ -‬ניתן לראות כי אין קשר בין התנודתיות השנתית וגובה היבול‪.‬‬
‫כאן גורמים נוספים‪ ,‬כמו ממשק הדילול ביהל (איור ‪ ,)6‬השקיה וחלוקת‬
‫כמויות המים לאורך העונה‪ ,‬דישון והזנה‪ ,‬עוצמת גיזום העלים ועוד‪ .‬היות‬ ‫איור ‪:5‬‬
‫שקודקוד התמר מכיל שלוש עד חמש שנים של פרימורדיות בשלבי‬ ‫תנודתיות שנתיות‬
‫התפתחות שונים (‪ )2‬יתכן כי יש לחפש את הגורמים לסירוגיות ההנבה‬ ‫של עץ ‪1016‬‬
‫עם היבול‬
‫באירועים שקדמו לעונת השפל בשנתיים שלוש ואף יותר‪.‬‬ ‫הממוצע הנמוך‬
‫המסקנה העיקרית היא‪ ,‬שביבול המטרה בערבה דרומית‪ ,‬הנע בין ‪120‬‬ ‫ביותר‪ 119 ,‬ק״ג‪,‬‬
‫ל‪ 160-‬ק”ג‪/‬עץ‪ ,‬אין השפעה על סירוגיות ההנבה‪ ,‬ואם וכאשר קיימת‬ ‫בהשוואה לעץ‬
‫‪ 1116‬עם ממוצע‬
‫סירוגיות יש לחפש לה גורמים אחרים‪ ,‬בעיקר בממשק הגידול‪.‬‬ ‫היבול הגבוה‬
‫ביותר‪ 139 ,‬ק״ג;‬
‫ספרות‬ ‫מטע סמר‬
‫‪2013 ,2010‬‬
‫‪1. Monselise S.P., Goldschmidt E.E. (1982): Alternate Bear-‬‬
‫‏‏‪ing in Fruit Trees Horticultural reviews 4.‬‬ ‫איור ‪:6‬‬
‫השפעת שלושה‬
‫‪ . 2‬ברנשטיין צ‪ :)2004( .‬התמר‪ .‬הוצאת המועצה לשיווק פירות‪.‬‬ ‫טיפולי דילול‬
‫‪ . 3‬ראובני ע‪ :)1970( .‬פרק ו‪ ,‬תמר‪ .‬מכון וולקני לחקר החקלאות‪ ,‬המח�ל‬ ‫במשך חמש עוע‬
‫קה למטעים סובטרופיים‪ ,‬תש”ך‪-‬תשכ”ט (‪.161-129 ;)1969-1960‬‬ ‫נות על תנודתיות‬
‫‪ .4‬ראובני ע‪ :)1971( .‬גורמים המשפיעים על גודל פרי התמר ודרכים‬ ‫הנבה; מטע יהל‬

‫להשגתו‪ .‬׳עלון הנוטע׳ כ”ו ‪.31-23 ,2-1‬‬

‫‪5. Zaid A. (2002): Date palm cultivation. FAO plant produc-‬‬
‫‪tion and protection paper 156.‬‬

‫‪ . 6‬סדובסקי א‪ ,.‬טיקוצ’ינסקי ת‪ :)2011( .‬יבול‪ ,‬דילול וגודל פרי‬
‫ב׳מג’הול׳‪ ,‬ערבה דרומית ‪ .2010-2008‬׳עלון הנוטע׳ ‪.30-26 ;64‬‬

‫‪ .7‬סדובסקי א‪ .‬וחוב׳ (‪ :)2015‬יבול‪ ,‬דילול‪ ,‬גודל ואיכות פרי‪ .‬דוח שנתי‬
‫לתכנית מחקר מס׳ ‪ ,645-0153-14‬משרד החקלאות‪0 .‬‬

‫ ‪ = 100% -‬טיפול משקי הכולל דילול סנסנים לרמה של ‪ 50‬עד ‪ 70‬לאשכול וק�י‬
‫צורם לשמונה פירות בסנסן;‬

‫‪ = 150% -‬דילול סנסנים לרמה של ‪ 100%‬וקיצורם ל‪ 12-‬פירות לסנסן (תוספת‬
‫של ‪;)50%‬‬

‫‪ = 133% -‬תוספת של ‪ 33%‬אשכולות לעץ ודילול סנסנים בהתאם ל‪.100%-‬‬

‫‪‘ 26 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 February 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬פברואר ‪2017‬‬