Page 41 - עלון הנוטע יוני 2017 מספר 6 גפן, יין מאכל

‫הגנת הצומח‬

‫תמונה ‪:1‬‬
‫נקבה של זבוב‬
‫האפרסק (ניתן‬
‫לראות את הנדן‬
‫של צינור ההטה‬
‫לה הטלסקופי)‬

‫תמונה ‪:3‬‬ ‫תמונה ‪:2‬‬
‫מפת רשת‬ ‫זבובי אפרסק‬
‫בניסוי טוקסיה‬
‫הניטור‬ ‫קולוגי אוכלים‬
‫של זבוב‬ ‫טיפות של פיתיון‬
‫האפרסק‬ ‫צבוע מאכל‬
‫ברחבי הארץ‬ ‫כחול עם קוטל‬
‫שהוקמה על‬ ‫החרקים טרייסר‬
‫ידי השירותים‬ ‫(ספינוסד)‬
‫להגה”צ‪ .‬כל‬
‫נקודה במפה‬ ‫מערך הניטור‬
‫מסמנת‬
‫מלכודת‬ ‫במסגרת מערך הניטור של השירותים להגנת הצומח ולביקורת מתבצע טיפול בכל אזור‬
‫בו נלכדים זבובי אפרסק‪ .‬אנשי השירותים פרסו רשת כלל ארצית של כ‪ 3,000-‬מלכודות‬
‫האפשרות השגויה שהזבוב פעיל בכל רחבי הארץ ואוכלוסייתו עולה‪.‬‬ ‫לניטור זבוב זה (ראה מפה)‪ ,‬בהן יש פיתיון שמושך את הזכר מטווח של מאות מטרים‪ .‬נתוני‬
‫הננו להבהיר בזאת שזבוב האפרסק מצוי כיום בישראל רק בגבולות‬ ‫הניטור נותנים תמונה חלקית‪ ,‬הן משום שלא ניתן להקיש מלכידת הזכרים על המיקום בזמן‬
‫גוש דן‪ ,‬לפי שעה אין הוא מהווה איום על ענף ההדרים והטיפול המומה‬ ‫ובמרחב של הנקבות מחוללות הנזק‪ ,‬הן בשל אורך חייו של הזבוב והן עקב יכולת התעופה‬
‫המרשימה שלו וטווח המשיכה של הפיתיון‪ .‬המלכודות לוכדות זכרים הרבה מעבר למקום‬
‫לץ כנגדו כיום הוא ריסוס התכשיר סקסס (‪.)2‬‬ ‫ולזמן בו הם התפתחו בפרי‪ .‬ועם זאת‪ ,‬רשת הניטור מאפשרת מיפוי עדכני של הזבוב ברחבי‬
‫בכל חשד לנגיעות בזבוב האפרסק ניתן לשלוח דוגמאות של פרי נגוע‬ ‫הארץ כמו גם תגובה ממוקדת בכל מקום בו נלכד זכר‪ ,‬גם אם לא מדובר בסכנה מיידית‬
‫למעבדות השירותים להגנת הצומח ולביקורת להדגרה וזיהוי סופי‪ .‬במה‬ ‫להתבססות אוכלוסיה ולגרימת נזק חקלאי‪ .‬התגובה מתבצעת בשטח ברדיוס של מאות‬
‫קרה של זיהוי חיובי יגיעו אנשי הגה”צ לשטח ויבצעו את הטיפול הדרוש‪.‬‬ ‫מטרים סביב נקודת הלכידה‪ ,‬כולל בשטח מיושב‪ ,‬וכוללת ריסוסי סקסס ופריסה ברחבי‬
‫‪ -‬המערך לניטור וסקרים בשירותים להגנת הצומח ולביקורת‪ :‬עמי‬
‫הברמן ‪ ,Amih@moag.gov.il‬נדב עזרא ‪NadavE@moag.gov.il‬‬ ‫הארץ של אלפי מלכודות ללכידה המונית של זכרים‪.‬‬
‫‪ -‬לתאום שליחה של דוגמאות פרי‪ :‬ד״ר ליאת גדרון‪ ,‬טל׳‬
‫מתקני קטילה‬
‫‪.050-6241764‬‬
‫עד היום נבדקו מספר פיתיונות ומתקני קטילה לזבובי פירות אך טרם נמצא פיתיון יעיל‬
‫ספרות‬ ‫לזבוב האפרסק‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אין כיום אף מתקן משיכה וקטילה המאושר לטיפול בזבוב‬
‫זה‪ ,‬ואין להתפתות לאף גורם המתיימר למכור טיפול כזה או אחר כנגדו על סמך לכידת‬
‫‪1. Gazit Y., Akiva R. (2017): Toxicity of malathion and‬‬
‫‪spinosad to Bactrocera zonata and Ceratitis capitata‬‬ ‫זכרים אקראית‪.‬‬
‫‪(Diptera: Tephritidae), Florida Entomologist (in press).‬‬
‫פרסום מטעה‬
‫‪ .2‬סקירה מקיפה על זבוב האפרסק מאת ד״ר יואב גזית‪ ,‬ראה ב׳עלון‬
‫הנוטע׳‪ ,‬גיליון נובמבר ‪ ,2015‬עמ׳ ‪0 .31-26‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬לא פעם מקבל החקלאי מגורמי שיווק למיניהם מידע שגוי בכל הקשור לזבוב‬
‫האפרסק‪ ,‬על ״קצב התפשטותו המהיר בשטחים חקלאיים ורמת הנזק הגבוהה שלו״‪,‬‬
‫וכל זאת כדי להאדיר ולהעצים את היקף הנזק ולעודד שימוש במלכודות ניטור‪ .‬יצוין כי‬
‫חלק מהנזק המיוחס לזבוב האפרסק נגרם בכלל מזבוב הפירות הים תיכוני‪ .‬פרסום‬
‫מטעה שכזה נעשה תוך התעלמות מהנזק שעלול להיגרם לחקלאות הישראלית מעצם‬

‫‪‘ 41 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 June 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יוני ‪2017‬‬