Page 45 - עלון הנוטע יוני 2017 מספר 6 גפן, יין מאכל

‫מה במו”פ‬ ‫כגון גלי צמיחה של עלים חדשים‪ ,‬פריחה‪ ,‬חנטה והתפתחות הפרי‪.‬‬
‫עלווה בריאה וצפופה היא תנאי הכרחי לכל ניסיון להביא לשיפור ביבול‪.‬‬
‫וכ‪ 43-‬מ”ג‪/‬ליטר אשלגן;‬ ‫על כן‪ ,‬דיגום עלים ובדיקת הרכב יסודות המזון מקובלים לקביעת מצבם‬
‫‪ .2‬השקיה ללא דישון בתחילת העונה‪ ,‬עד תחילת הפריחה באמצע‬ ‫של אלה בגידולים רבים‪ .‬בעצי אבוקדו‪ ,‬ריכוז יסודות המזון בעלים מושה‬
‫פע מגורמים רבים‪ ,‬כגון גיל העלה הנבדק (‪ ,)5-2‬סוג הכנה (‪ ,)6‬המצב‬
‫מרץ‪ ,‬ולאחר מכן דישון מלא‪ ,‬כמו בטיפול ‪;1‬‬ ‫הפיסיולוגי והפנולוגי של העץ (‪ )7‬ומשטר הדישון (‪ )11-8 ,1‬ועל כן נקבעו‬
‫‪ .3‬השקיה ללא דישון עד ראשית מאי ולאחר מכן דישון מלא‪ ,‬כמו‬ ‫במהלך השנים סטנדרטים שונים לדיגום ולערכים הרצויים של יסודות‬
‫המזון בעלים‪ .‬בדיקת ריכוזי החנקן בתפרחות ובעוקץ הפרי הוצע כגיה‬
‫בטיפול ‪.1‬‬ ‫שה חלופית לאיפיון מצב ההזנה בחנקן (‪ .)10‬בישראל נהוג לבצע דיגום‬
‫הטיפולים החלו בחודש נובמבר שנה קודם‪ :‬בנובמבר ‪ 2013‬עבור‬ ‫עלים בעונת הסתיו‪ ,‬בעיקר בגלל היציבות הרבה של יסודות המזון בעלים‬
‫בעונה זו (‪ .)3 ,2‬מקובל בדרך כלל כי כמות יסודות המזון המורחקת‬
‫‪ 2014‬ובנובמבר ‪ 2014‬עבור ‪.2015‬‬ ‫באמצעות יבול הפירות של עצי אבוקדו נמוכה יחסית לגידולים אחרים‬
‫(‪ .)4‬קשר ברור בין ריכוז היסוד בעלים לבין יבול נמצא באבוקדו רק עבור‬
‫ב‪ 2016-‬נבחנו שלושה טיפולים במתכונת שונה‪:‬‬ ‫חנקן (‪ ,)11-8‬אולם ההשפעה של דישון באשלגן ובזרחן באה לביטוי רק‬
‫‪ .1‬דישון מלא לאורך כל עונת הגידול בדשן ‪ 5-2-5‬בתוספת יסודות‬ ‫בעונה העוקבת (‪ .)8‬בכל העבודות המצוטטות לעיל הדישון לא היה‬
‫קורט‪ .‬מנת הדשן הותאמה ל‪ 40-‬מ”ג‪/‬ליטר חנקן‪ ,‬כ‪ 7-‬מ”ג‪/‬ליטר זרחן‬ ‫בשיטת ההדשיה (דישון והשקיה בו זמנית ‪ )Fertigation ,‬והדשנים הו�ס‬
‫פו כמוצקים לקרקע‪ .‬בנוסף‪ ,‬עיקר העניין התמקד בדישון חנקני‪ ,‬כאשר‬
‫וכ‪ 43-‬מ”ג‪/‬ליטר אשלגן;‬ ‫זרחן כלל לא הוסף (פרט ל‪ .)8-‬היעדר זרחן בא בעקבות חוסר התגובה‬
‫‪ .2‬דישון בתחילת העונה‪ ,‬עד תחילת הפריחה באמצע מרץ‪ ,‬בדשן‬ ‫לדישון זרחני בעבר והתבססות על בדיקות קרקע‪ ,‬שהצביעו על כמויות‬
‫‪ 5-0-5‬בתוספת יסודות קורט‪ ,‬ללא דישון זרחני‪ ,‬ולאחר מכן דישון מלא‬ ‫גדולות של זרחן בקרקע‪ .‬כמויות חנקן‪ ,‬זרחן ואשלגן שהורחקו באמצעות‬
‫יבול פירות אבוקדו (משקל טרי) של ‪ 1‬טון‪/‬ד׳ היה רק ‪ 0.17 ,1.1‬ו‪1.95-‬‬
‫כמו בטיפול ‪;1‬‬ ‫ק”ג‪/‬ד׳‪ ,‬בהתאמה (‪ ,)2‬כאשר כמות הדשן שנדרשה כפיצוי הייתה רק‬
‫‪ .3‬דישון בתחילת העונה‪ ,‬עד ראשית מאי ‪ ,2016‬בדשן ‪ 5-0-5‬בתוספת‬ ‫‪ 5.5‬ק”ג‪/‬ד׳ של אמון גופריתי ו‪ 3.3-‬ק”ג של אשלגן כלורי (‪ .)3‬מאוחר יותר‬
‫יסודות קורט‪ ,‬ללא דישון זרחני‪ ,‬ולאחר מכן דישון מלא כמו בטיפול ‪;1‬‬ ‫דווח כי כמויות חנקן‪ ,‬זרחן ואשלגן המורחקות באמצעות הפירות גבוהות‬
‫‪ 0‬ריכוז יסודות המזון‪ :‬ריכוז יסודות המזון בתשטיפים ממיכלים עם‬
‫עצים (ליזימטרים)‪ ,‬בעלים הבוגרים‪ ,‬בניצני הפריחה‪ ,‬בחנטים ובפירות‬ ‫יותר ונמצאות בתחום של ‪ 1-0.2 ,4-1‬ו‪ 6-2-‬ק”ג‪/‬ד׳‪ ,‬בהתאמה (‪.)12‬‬
‫נמדד תקופתית‪ .‬כל המדידות הכימיות בוצעו במעבדת נווה יער‪ .‬מחה‬
‫שש להשפעה של סירוגיות בשנים שלאחר מכן נקטפו הפירות בשנה‬ ‫שיטות וחומרים‬
‫הראשונה ‪ ,2014 ,‬בסוף אוגוסט ובשנים ‪ 2015‬ו‪ 2016-‬בראשית נוב�מ‬
‫המחקר נערך בחוות עכו בין השני ם ‪ 2014‬עד ‪ 2016‬ונבחנה בו ההש�פ‬
‫בר‪ .‬הפירות נספרו‪ ,‬כל פרי נשקל בנפרד ונקבע הממוצע‪.‬‬ ‫עה של ממשקי הדשיה שונים על עצי אבוקדו מזן ׳האס׳ המורכבים על‬
‫כנה זריעה דגניה ‪ 117‬ונשתלו בתוך ליזימטרים ‪ -‬כלים של ‪ 1,000‬ליטר‬
‫תוצאות‬ ‫שמולאו בפרלייט‪ .‬בשנים ‪ 2014/15‬הוצבו הליזימטרים במרחק של‬
‫‪ 5X4‬מ׳ זה מזה וב‪ 2016-‬במרחק של ‪ 6X4‬מ׳‪ .‬תדירות ההשקיה בניסוי‬
‫בשני ם ‪ 2014‬ו‪ 2015-‬ניתן היה להבחין מראשית פברואר בסימני כל�ו‬ ‫הייתה גבוהה מאוד‪ ,‬חמש עד ‪ 12‬פעימות ביום‪ ,‬כתלות בעונה‪ .‬הרכב‬
‫רוזה בעלים של עצים שלא דושנו (טיפולים ‪ ,)3 ,2‬בעוד שעלים מטיפול‬
‫‪ 1‬היו ירוקים ובריאים‪ .‬עם הופעת ניצני הפריחה‪ ,‬באמצע מרץ‪ ,‬ה�ח‬ ‫מי ההשקיה (מעיינות כברי) כלל את היסודות הבאים‪:‬‬
‫לה נשירת עלים בעוצמה (מחזקה לקלה) לפי הסדר‪ .1>2=3 :‬טיפולי‬ ‫‪ 40-30‬מ״ג מגנזיום (‪;)Mg‬‬
‫הדישון השפיעו גם על נשירת החנטים והפירות לפי הסדר (מנשירה‬ ‫‪ 70-60‬מ״ג כלור (‪;)Cl‬‬
‫חזקה לקלה בלבד) ‪ .1>2>3 :‬היבול הגבוה ביותר בכל שלוש שנות הנ�י‬ ‫‪ 120-100‬מ״ג סידן (‪;)Ca‬‬
‫סוי התקבל בטיפול ‪( 1‬טיפול מלא‪ ,‬דישון רציף בכל יסודות המזון כל‬ ‫‪ 2.5-2.3‬מ״ג אשלגן (‪;)K‬‬
‫השנה‪ ,‬כולל בחורף)‪ .‬מספר הפירות הממוצע לעץ מטיפול ‪ 1‬ב‪2014-‬‬ ‫‪ 0.3-0.2‬מ״ג זרחן (‪;)P‬‬
‫עמד על ‪ ,28.8±281‬ב‪ 2015-‬על ‪ 49.0±238‬וב‪ 2016-‬על ‪.47.4±464‬‬ ‫‪ 10-8‬מ״ג חנקן (‪;)N‬‬
‫משקל הפירות הממוצע לעץ מטיפול ‪ 1‬ב‪ 2015-‬עמד על ‪ 7.8±50‬ק״ג‬ ‫‪ 35-20‬מ״ג נתרן (‪;)Na‬‬
‫‪ 7.0-6.7‬חומציות (‪;)pH‬‬
‫וב‪ 2016-‬על ‪ 7.1±86‬ק”ג‪.‬‬
‫היבול ליחידת שטח ב‪ 50( 2015-‬עצים‪/‬ד׳) עמד על ‪ 2.5‬טון‪/‬ד׳ וב‪-‬‬ ‫‪ dS m-1 01.0-0.9‬מוליכות חשמלית‪.‬‬
‫‪ 41.7( 20166‬עצים‪/‬ד׳) על ‪ 3.6‬טון‪/‬ד׳‪ .‬ב‪ 2016-‬היבול בחלקת הליזימ�ט‬
‫רים היה גבוה מאוד יחסית למקובל בפרקטיקה החקלאית בישראל‪,‬‬ ‫‪ 0‬הטיפולים בניסוי‪ :‬בשנים ‪ 2014‬ו‪ 2015-‬נבחנו שלושה טיפולים‪:‬‬
‫אך בהתאמה למספר הפירות שהתקבל בניסוי שדה שדווח לאחרונה‬ ‫‪ .1‬דישון מלא לאורך כל עונת הגידול בדשן ‪ 7-3-7‬בתוספת יסודות‬
‫‪ 396 -‬פירות‪/‬עץ בטיפול המלא‪ .‬למרות מספר הפירות הגבוה היה‬ ‫קורט‪ .‬מנת הדשן הותאמה ל‪ 40-‬מ”ג‪/‬ליטר חנקן‪ ,‬כ‪ 7-‬מ”ג‪/‬ליטר זרחן‬
‫משקל הפרי הממוצע גבוה מהמקובל לאסיף בתאריך זה ‪ 7 ,‬בנוב�מ‬
‫בר ‪ ,2016‬ונמוך רק במקצת ממשקל הפרי הממוצע שהתקבל בניסוי‬

‫השקיה מיטבית בשנה זו‪ 195 ,‬ג׳ בטיפול המלא‪.‬‬
‫‪ 0‬טיפולי הדישון‪ :‬אלה השפיעו על ריכוזי החנקן‪ ,‬הזרחן והאשלגן ב�ע‬
‫לים זמן קצר לאחר תחילתם‪ ,‬בנובמבר ‪ .2013‬בשנת ‪ 2014‬השפיעו‬
‫הטיפולים (מובהק סטטיסטית) על ריכוזי החנקן והזרחן‪ ,‬בעוד שעל‬

‫‪‘ 45 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 June 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יוני ‪2017‬‬