Page 46 - עלון הנוטע יוני 2017 מספר 6 גפן, יין מאכל

‫‪ 1.6%‬בציפה ושל ‪ 0.8-0.9%‬מהחומר היבש בזרע (איור ‪ .)2‬גם ריכוזי זרחן‬ ‫ריכוזי האשלגן ההשפעה הייתה קטנה יחסית ולא מובהקת (פרט לדיגום‬
‫בחנטים ובפירות ירדו בהתמדה לאחר ראשית מאי והגיעו לערכים של‬ ‫בחודש יוני ‪ ,2014‬איור ‪.)1‬‬
‫‪ 0.23-0.25%%‬בחודש אוגוסט (יום ‪ 29 ,210‬ביולי)‪ ,‬אולם מראשית ספט�מ‬
‫איור ‪:1‬‬
‫בר עלו ערכי הציפה ל‪.0.28-0.32%-‬‬ ‫השפעת טיפולי‬
‫ריכוזי הזרחן בזרע היו נמוכים בהשוואה לריכוזיהם בציפה‪ .‬להבדיל‬ ‫הניסוי על ריה‬
‫מחנקן וזרחן‪ ,‬לא ניתן להצביע על שיא כלשהו בריכוזי אשלגן בחנטים‬ ‫כוזי חנקן‪ ,‬זרחן‬
‫ובפירות (איור ‪ )2‬ובדומה לריכוזי הזרחן‪ ,‬גם ריכוזי האשלגן בציפה עלו‬ ‫ואשלגן בעלים‬
‫מראשית אוגוסט‪ ,‬בעוצמה יחסית גבוהה (איו ר ‪ )2‬והגיעו לקראת נו�ב‬ ‫במועדים‬
‫מבר ל‪ 3.0-3.5%-‬מהחומר היבש‪ ,‬בעוד שבזרע הם היו נמוכים יחסית‪,‬‬ ‫נבחרים בשנת‬
‫‪2014‬‬
‫‪.1.3-1.5%‬‬
‫ריכוזי הסידן והמגנזיום בניצני הפריחה ולאחר מכן בחנטים ובפירות היו‬ ‫‪ -‬קווים אופקיים לא רציפים מייצגים את הריכוזים המומלצים מטעם מערכת‬
‫נמוכים בהשוואה לריכוזיהם בעלים (אינו מוצג)‪ ,‬מה שמעיד על תנועה‬ ‫ההדרכה בישראל;‬
‫בזרם העצה (‪ .)Xylem‬בראשית מאי הגיעו אלה לתחום של ‪0.40-‬‬
‫‪ 0.45%‬מהחומר היבש‪ ,‬ולקראת נובמבר ירדו הריכוזים בציפה ובזרע‬ ‫‪ -‬קווים אנכיים מציינים את שגיאת התקן של כל טיפול‪.‬‬
‫*‪ *** ,** ,‬מציינים רמת מובהקות (‪ )Prob>F‬של ‪ 0.01 ,0.05‬ו‪ ,0.001-‬בהתאמה‪.‬‬
‫לערכים של ‪ 0.01‬ו‪ ,0.13%-‬בהתאמה‪ ,‬בציפה ובזרע‪.‬‬
‫השפעת טיפולי הדישון על ריכוזי יסודות המזון בעלים ובפירות במהלך‬ ‫ריכוזי חנקן בעלים מעצים שדושנו ברציפות במהלך כל החורף (טיפול ‪)1‬‬
‫‪ 2015‬הייתה דומה לזו של ‪( 2014‬אינו מוצג)‪ .‬גם בשנה זו ריכוזים של‬ ‫נעו סביב ערכים ש ל ‪ 1.8-2.2%‬מהחומר היבש‪ ,‬בהתאמה לערכים המומ�ל‬
‫חנקן‪ ,‬זרחן ואשלגן בעלים של עצים מטיפול ‪ 1‬היו גבוהים מאשר בעלים‬ ‫צים בספרות (קו לא רציף‪ ,‬איור ‪ .)1‬ריכוזי חנקן בעלים של עצים שלא דושנו‬
‫של טיפולים שלא דושנו‪ .‬ריכוזי יסודות המזון בניצני פריחה‪ ,‬חנטים ופירות‬ ‫היה נמוך יחסית‪ ,1.5-1.6% ,‬ועלו לערכים המקובלים זמן קצר לאחר תחילת‬
‫הגיעו לשיא בראשית מאי וירדו לאחר מכן‪ ,‬כפי שתואר עבור ‪( 2014‬איור‬
‫‪ .)2‬המשתנה היחיד ב‪ 2016-‬היה ריכוז הזרחן בתמיסת הדשן‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫הדישון (איור ‪.)1‬‬
‫ריכוזי החנקן והאשלגן בעלים של עצים משלושת הטיפולים היו דומים‬ ‫ריכוזי זרחן בעלים מטיפו ל ‪ 1‬היו גבוהים בהרבה מהמקובל בפרקטיקה הח�ק‬
‫לאית‪ 0.18-0.22% ,‬בהשוואה ל‪( 0.13%-‬איור ‪ ,1‬קו לא רציף)‪ ,‬בעוד שריכוז יסוד‬
‫והשוני היחיד היה רק בריכוזי הזרחן בעלים (אינו מוצג)‪.‬‬
‫זה בעלים של עצים שלא דושנו היה נמוך ובהתאמה למקובל‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬ריכוזי חנקן (‪ ,)N‬זרחן (‪ )P‬ואשלגן (‪ )K‬בציפה ובזרע של‬ ‫ריכוזי הסידן והמגנזיום בעלים לא הושפעו מהטיפולים בניסוי‪ .‬ריכוזי הסידן היו‬
‫פירות מעצים מטיפול ‪ 1‬במהלך ‪ 2014‬עד ‪2016‬‬ ‫לרוב יציבים‪ ~2.3% ,‬מהחומר היבש‪ ,‬בעוד שריכוזי המגנזיום עלו מ‪0.35%-‬‬
‫בנובמב ר ‪ 2013‬עד ל‪ 0.73%-‬באפריל ‪ 2013‬וירדו לאחר מכן ל‪ 0.45%-‬ב�א‬

‫מצע יולי ‪( 2014‬אינו מוצג)‪.‬‬
‫ריכוזי החנקן‪ ,‬הזרחן והאשלגן בניצני הפריחה ולאחר מכן בחנטים ובפירות היו‬
‫גבוהים בהרבה מהריכוזים בעלים והושפעו מהטיפולים בניסוי‪ .‬איברים פרודוקטיה‬
‫ביים באבוקדו כגון פרחים‪ ,‬חנטים ופירות מאופיינים במספר קטן של פיוניות ומה‬
‫כאן מדיות נמוך‪ .‬לכן‪ ,‬ריכוזים גבוהים של יסודות מזון באיברי מטרה אלה מצביעים‬
‫על הולכה בזרם השיפה( (‪ .)Phloem‬הריכוז המרבי של חנקן וזרחן בחנטים ובפ�י‬
‫רות בכל אחת משלוש שנות הניסוי נרשם בראשית מאי (איור ‪ ,2‬ימים ‪124-120‬‬
‫מתחילת הניסוי)‪ .‬ריכוזי חנקן‪ ,‬זרחן ואשלגן בחנטים בראשית מאי היו גבוהים פי ‪,2‬‬
‫‪ 4‬ו‪ ,3-‬בהתאמה‪ ,‬מריכוזיהם בעלים‪ ,‬כנראה עקב פעילות מטבולית אינטנסיבית‬
‫המתרחשת באיברי מטרה אלה בתקופה זו‪ .‬ריכוזי החנקן בחנטים ובפירות ירדו‬
‫לאחר מכן בהתמדה והגיעו בתקופה של אוגוסט עד נובמבר לערכים של ‪1.4-‬‬

‫‪‘ 46 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 June 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יוני ‪2017‬‬