Page 47 - עלון הנוטע יוני 2017 מספר 6 גפן, יין מאכל

‫מה במו”פ‬ ‫דיון‬

‫חנקן ואשלגן ‪-‬ו‪ 20-30%-‬זרחן המקובלות בספרות‪ ,‬אזי הכמויות הש�נ‬ ‫‪ 0‬משטר הדישון‪ :‬דיגום עלים ובדיקת הרכב יסודות המזון בעלים‬
‫תיות של יסודות אלה הנדרשות לקבלת יבול של כ‪ 3-‬טון פרי ‘האס’‬ ‫מהווים כלים מוכרים ומקובלים לקביעת מצבם של אברים אלה בעצי‬
‫לדונם הן ‪ 30-25‬ק”ג חנקן‪ 13-10 ,‬ק”ג זרחן ו‪ 70-55-‬ק”ג אשלגן‪ ,‬זאת‬ ‫אבוקדו‪ .‬בישראל נהוג לבצע דיגום עלים בסתיו‪ ,‬בעוד שעיקר הדרישה‬
‫בהנחה שלא נוספת כמות חדשה של עלווה לעצים‪ ,‬וכי כל כמות העה‬ ‫ליסודות מזון מתרחש בראשית האביב ובסוף הקיץ (איור ‪ .)2‬בנוסף‪,‬‬
‫נתוני בדיקות העלים מהווים חלק ממערכת קבלת ההחלטות בנוה‬
‫לים החדשים שנוספו שקולים כנגד עלים שנשרו במהלך השנה‪.‬‬ ‫גע למשטר הדישון ונכון על כן לבצען לפני התקופות שפורטו לעיל‪,‬‬
‫איו ר ‪ :3‬משקל פרי ממוצע (ג׳) וכמויות חנקן (‪ ,N‬משולשים אד�ו‬ ‫כלומר במהלך החורף ובחודשים יולי‪-‬אוגוסט‪ ,‬בהתאמה‪ .‬חשוב לציין‬
‫מים)‪ ,‬זרחן (‪ ,P‬עיגולים כחולים) ואשלגן (‪ ,K‬ריבועים ירוקים) בפרי‬ ‫כי הערכים המומלצים של יסודות מזון בעלים מתבססים בעיקר על‬
‫מחקרי עבר‪ ,‬בהם יבול הפירות היה נמוך והדשן הוסף לקרקע כמוה‬
‫(מ״ג) במהלך השנה‬ ‫צק‪ ,‬ולא בהדשיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עיקר העניין התמקד בדישון חנקני‪ ,‬בעוד‬
‫שזרחן ובחלק מהמקרים גם אשלגן‪ ,‬בדרך כלל לא הוספו (‪ .)8‬לעומת‬
‫‪ -‬קצב גידול הפרי חושב על פי נתונים של זילכה וקליין (‪ .)13‬קצב הצטברות יסודות‬ ‫זאת‪ ,‬היבול במחקר הנוכחי היה גבוה‪ ,‬משטר ההדשיה כלל את כל‬
‫המזון בפרי חושב על פי נתוני איור ‪.2‬‬ ‫יסודות המזון ומכאן‪ ,‬שלהשוואה בין הערכים המוצגים באיור ‪ 1‬לבין‬
‫ההמלצות המקובלות בישראל ובעולם קיימת חשיבות‪ .‬ריכוזי החנה‬
‫איור ‪ :4‬כמויות מצטברות של חנקן (‪ ,N‬משולשים אדומים)‪ ,‬זרחן‬ ‫קן בעלים של עצים שדושנו במהלך כל עונת הגידול (טיפול ‪ )1‬נעו‬
‫(‪ ,P‬עיגולים כחולים) ואשלגן (‪ ,K‬ריבועים ירוקים) בפירות אבוקדו‬ ‫סביב ‪ 2.0%‬מהחומר היבש‪ ,‬ריכוזי האשלגן נעו סביב ‪ 0.8-1.0%‬ואפשר‬
‫אם כן להניח כי ריכוזיהם בעלים‪ ,‬כפי שמומלץ על ידי גורמי ההדרה‬
‫במהלך השנה‬ ‫כה ‪ 1.8% -‬חנקן ו‪ 0.75%-‬אשלגן (איור ‪ ,1‬קו אופקי מרוסק)‪ ,‬מייצגים‬

‫‪ -‬החישוב מתבסס על נתוני איור ‪ 400 ,3‬פירות‪/‬עץ‪ 41.7 ,‬עצים‪/‬ד׳‪.‬‬ ‫כהלכה עצי אבוקדו שדושנו כיאות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ריכוז הזרחן המומלץ על ידי מערכת ההדרכה‪,‬‬
‫מסקנות‬ ‫‪( 0.10-0.13%%‬איור ‪ ,1‬גרף אמצעי‪ ,‬קו אופקי מרוסק)‪ ,‬היה נמוך ב�ה‬
‫רבה מריכוזיו בעלי עצים שדושנו ביסוד זה (טיפול ‪ ,)1‬בעוד שבעצים‬
‫אופטימיזציה של ממשק הדישון הינה כלי הכרחי להעלאת יבולי מטה‬ ‫ללא דשן (טיפולים ‪ )3 ,2‬ריכוזי הזרחן בעלים נעו סביב המומלץ‪.‬‬
‫עי האבוקדו וכוללת דישון רציף במהלך כל העונה בכל יסודות המה‬ ‫היבול הגבוה ביותר בכל שלוש שנות הניסוי התקבל בטיפו ל ‪( 1‬ט�י‬
‫זון החיוניים לצמח‪ ,‬כולל זרחן; התאמת כמות הדשן להרכב ולכמות‬ ‫פול מלא ‪ -‬דישון רציף בכל יסודות המזון כל השנה‪ ,‬כולל תקופת‬
‫החורף) וסביר אם כן להניח כי המלצות הדישון בזרחן בישראל ובעוה‬

‫לם מגבילות את היבול ואיכותו‪.‬‬
‫ידע על הצטברות יסודות המזון בפרי במהלך עונת הגידול הוא‬
‫אחד התנאים לחישוב כמויות הדשן הנדרשות לקבלת יבול מרבי‬
‫ולאופטימיזציה של משטר הדישון בכל גידול חקלאי‪ .‬עקום הצטברות‬
‫יסודות מזון בפרי בודד של אבוקדו מזן ‘האס’ (איור ‪ )3‬חושב מנתוני‬
‫ריכוזי החנקן‪ ,‬הזרחן והאשלגן (איור ‪ )2‬ומנתוני משקל הפרי במהלך‬
‫העונה שדווחו בעבר (‪ .)13 ,2‬העלייה המהירה במשקל הפרי בתחילת‬
‫העונה הינה תוצאה של תוספת תאים חדשים במקביל לגידול של‬
‫תאים קיימים‪ ,‬ואילו השלב המאוחר יותר מאופיין בגידול של תאים‬
‫קיימים בלבד‪ .‬קצב הצטברות החנקן בפרי הינו לינארי ואילו קצב הצה‬
‫טברות הזרחן והאשלגן נמוך יחסית בראשית העונה ועולה עם התקדה‬
‫מותה‪ ,‬כתוצאה מעלייה בריכוזיהם בציפה (איור ‪ ,)2‬כנראה תוצאה של‬
‫הצטברות חומצות שומן בפרי‪ .‬בהתבסס על נתוני איור ‪ ,3‬ניתן לחשב‬
‫את כמויות החנקן‪ ,‬הזרחן והאשלגן המצטברות בפירות משטח של‬
‫דונם אחד‪ .‬על פי הנתונים המוצגים באיו ר ‪ ,4‬מיבול של ‪ 3.3‬טון‪/‬ד׳ מו�ר‬
‫חקים מהמטע כ‪ 13-‬ק”ג‪/‬ד׳ חנקן‪ 2.7 ,‬ק”ג זרחן ו‪ 27-‬ק”ג אשלגן (‪41.7‬‬
‫עצים‪/‬ד׳ ‪ -‬הצבה ש ל ‪ 6X4‬מ’‪ 400 ,‬פירות‪/‬עץ)‪ .‬כמויות אלו גבוהות מ�ה‬
‫מדווח בספרות (‪ ,)12 ,3‬אולם הן נדרשות לקבלת יבול גבוה ואיכותי‬
‫של פירות אבוקדו‪ .‬בהתחשב במקדמי יעילות דישון (כמות הדשן‬
‫המצטברת ביבול מחולקת בכמות הדשן המוספת) של ‪40-50%‬‬

‫‪‘ 47 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 June 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יוני ‪2017‬‬