Page 36 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י
P. 36
מיקרו-סדקים במהלך התפתחות הפרי וקצב איבוד משקל איטי יותר איור :4
בהשוואה ל’מאוריציוס’ .כדי להבין לעומק את המנגנון העומד בבסיס מעקב אחר
הבדלים אלה מתבצעת חזרה על ניסוי זה גם בעונה הנוכחית ,הכוללת איבוד משקל
איפיון מקיף של כמות והרכב השעוות המצפות את הפרי ,לימוד אנטומי (א) והשתנות
מעמיק של השינויים החלים במבנה הקליפה במהלך התפתחות הפרי צבע הקליפה
ומעקב אחר דגם הביטוי של גנים מרכזיים שעשויים להשפיע על גורמים (החמה)
אלה .בנוסף ,בעקבות עבודה זו הועלתה השערה לפיה שינוי מבנה קליו (ב) במהלך
פת הפרי בזן ‘מאוריציוס’ עשוי להגביר את עמידותו להתפתחות החמה האחסון
לאחר הקטיף .השערה זו נבחנת באמצעות שורה של טיפולי ציטוקינין, בשני הזנים
שצפויים להגביר את קצב חלוקות התאים בזמן התפתחות הקליפה
הערות:
במטרה להפחית את רגישות הפרי להיסדקות והחמה. -פרי בוגר משני הזנים נקטף במועד הקטיף המסחרי ,אוחסן שבועיים ב 1-מ”צ
והועבר לשבעה ימים בחיי מדף ב 20-מ”צ .במהלך תקופה זו נבדקו :א = קצב
תודות איבוד המשקל של הפרי ,ב = השינוי בצבע הקליפה באמצעות כרומומטר ,Minolta
שהציג את הערך Cשנמצא במתאם עם רמת ההחמה .ערך זה מתאר את מידת
תודות מקרב לב לאורן יהלום מכפר גלעדי ,תולי פרל ואיציק וינשטיין
מאלמגור ואמיר מעגן מקיבוץ לביא ,שאיפשרו את ביצוע הניסויים בחו הברק של צבע הקליפה ,היורדת עם התקדמות תהליך ההחמה.
לקות הליצ’י שלהם. שבועיים של אחסון בקירור וכן במהלך השהייה בתנאים של חיי מדף.
תודות לראובן דור ,מנהל תחום סובטרופים בענף הפירות ,מיקי נוי מדידות אלו נערכו לצד הערכה איכותית של מידת ההחמה ותיעודה.
ממ״ר סובטרופים בשה״מ וברק קפלן ,מרכז מטע הליצ׳י בגנוסר ,על בכל מועד מדידה נבדק צבע הקליפה של עשרה פירות ,כל פרי נמו
דד משני צדיו והפרמטר שתיאר בצורה הטובה ביותר את התקדמות
עזרתם במהלך מחקר זה. תהליך החמת הקליפה היה מידת הברק של הצבע ,הערך Chroma
תודה לסטודנטים נעם בר-הדס ,זיו כהן ועמית וולך על הסיוע בהעמו ) .(Cניתן לראות כי הזן ‘הונג לונג’ הגיע מהמטע עם ערך Cגבוה באופן
מובהק מזה של ה’מאוריציוס’ ,פער שנשמר עד תום תקופת האחסון
דת הניסויים במהלך העונה. (איור .)4כלומר ,צבע הקליפה של פרי ‘הונג לונג’ בסוף הניסוי הראה
תודה לברכה ומשה הרפז מאלמגור על הדיונים החוזרים ונשנים. פחות החמה בהשוואה לפרי ‘מאוריציוס’ .מעניין לציין שקצב התקדו
-מחקר זה התבצע במימון קרן המדען הראשי של משרד החקלאות מות תהליך ההחמה ושינוי הצבע היה דומה בשני הזנים ,פרט לשלוו
מס׳ 12-00200-12ובסיוע שולחן מגדלי הליצ’י במועצת הצמחים. שת הימים האחרונים של המעקב ,בהם המשיכה התקדמות ההחמה
ב’מאוריציוס’ בעוד שב’הונג לונג’ נשמרה זו על רמה מתונה יחסית (איור
רשימת ספרות .)4תוצאות אלו מתיישבות עם תצפיות שנערכו בעונת 2015ומחזקות
את ההשערה ,לפיה לזן ‘הונג לונג’ רגישות נמוכה להחמת קליפה בהו
. 1גורן מ :)2013( .יתרונות בגידול זני ליצ’י אחרים מ׳מאוריציוס׳ .׳עלון
הנוטע׳ .44-42 :67 שוואה ל’מאוריציוס’.
2. Stern R.A., Gazit S. (2003): The Reproductive Biology סיכום
of the Lychee. In: J. Janick (Ed.). Horticultural Reviews.
Vol. 28 (chapter 8). John Wiley and Sons, Inc. Publishing, החמת הקליפה המהירה המתרחשת בפרי הליצ’י לאחר הקטיף היא מהו
USA 393-453. גורמים המרכזיים המגבילים את שיווקו .בעבודה זו נעשה ניסיון לאפיין ולחקור
את ההבדלים בין הזן ‘הונג לונג’ ל’מאוריציוס’ מבחינת הרגישות להחמה לאחר
3. Underhill S.J.R., Simons D.H. (1993): Lychee (Litchi chin- קטיף .תוצאות המחקר מאשרות כי לזן ‘הונג לונג’ רגישות נמוכה יחסית להו
ensis Sonn.) Pericarp desiccation and the importance of חמת קליפה ,המלווה בקליפת פרי עבה יותר ,רגישות נמוכה יותר להיווצרות
Postharvest micro-cracking. Scientia Horticulturae 54(4):
287-294.
4. Reichel M., Triani R., Wellhöfer J., Sruamsiri P., Carle R.,
Neidhart S. (2013): Vital Characteristics of Litchi (Litchi
chinensis Sonn.) Pericarp that Define Postharvest Con-
cepts for Thai Cultivars. Food and Bioprocess Technology
6(5): 1191-1206.
.5נריה א ,.בן אריה ר :)2013( .הטיפול בפרי הליצ’י לאחר קטיף :עבר,
הווה ועתיד .׳עלון הנוטע׳ .40-36 :67
6. Riederer M., Arand K., Burghardt M., Huang H., Riedel M.,
Schuster A.C., Smirnova A., Jiang Y. (2015): Water loss
from Litchi (Litchi chinensis) and Longan (Dimocarpus lon-
gan) fruits is biphasic and controlled by a complex pericar-
pal transpiration barrier. Planta 242(5): 1207-1219. 0
‘ 36 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,יולי 2017