Page 36 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י
P. 36

‫מיקרו‪-‬סדקים במהלך התפתחות הפרי וקצב איבוד משקל איטי יותר‬                                                                           ‫איור ‪:4‬‬
‫בהשוואה ל’מאוריציוס’‪ .‬כדי להבין לעומק את המנגנון העומד בבסיס‬                                                                       ‫מעקב אחר‬
‫הבדלים אלה מתבצעת חזרה על ניסוי זה גם בעונה הנוכחית‪ ,‬הכוללת‬                                                                        ‫איבוד משקל‬
‫איפיון מקיף של כמות והרכב השעוות המצפות את הפרי‪ ,‬לימוד אנטומי‬                                                                      ‫(א) והשתנות‬
‫מעמיק של השינויים החלים במבנה הקליפה במהלך התפתחות הפרי‬                                                                            ‫צבע הקליפה‬
‫ומעקב אחר דגם הביטוי של גנים מרכזיים שעשויים להשפיע על גורמים‬                                                                      ‫(החמה)‬
‫אלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעקבות עבודה זו הועלתה השערה לפיה שינוי מבנה קליו‬                                                                      ‫(ב) במהלך‬
‫פת הפרי בזן ‘מאוריציוס’ עשוי להגביר את עמידותו להתפתחות החמה‬                                                                       ‫האחסון‬
‫לאחר הקטיף‪ .‬השערה זו נבחנת באמצעות שורה של טיפולי ציטוקינין‪,‬‬                                                                       ‫בשני הזנים‬
‫שצפויים להגביר את קצב חלוקות התאים בזמן התפתחות הקליפה‬
                                                                                                                                        ‫הערות‪:‬‬
            ‫במטרה להפחית את רגישות הפרי להיסדקות והחמה‪.‬‬                  ‫‪ -‬פרי בוגר משני הזנים נקטף במועד הקטיף המסחרי‪ ,‬אוחסן שבועיים ב‪ 1-‬מ”צ‬
                                                                         ‫והועבר לשבעה ימים בחיי מדף ב‪ 20-‬מ”צ‪ .‬במהלך תקופה זו נבדקו‪ :‬א = קצב‬
                                        ‫תודות‬                            ‫איבוד המשקל של הפרי‪ ,‬ב = השינוי בצבע הקליפה באמצעות כרומומטר ‪,Minolta‬‬
                                                                         ‫שהציג את הערך ‪ C‬שנמצא במתאם עם רמת ההחמה‪ .‬ערך זה מתאר את מידת‬
‫תודות מקרב לב לאורן יהלום מכפר גלעדי‪ ,‬תולי פרל ואיציק וינשטיין‬
‫מאלמגור ואמיר מעגן מקיבוץ לביא‪ ,‬שאיפשרו את ביצוע הניסויים בחו‬                          ‫הברק של צבע הקליפה‪ ,‬היורדת עם התקדמות תהליך ההחמה‪.‬‬

                                         ‫לקות הליצ’י שלהם‪.‬‬              ‫שבועיים של אחסון בקירור וכן במהלך השהייה בתנאים של חיי מדף‪.‬‬
‫תודות לראובן דור‪ ,‬מנהל תחום סובטרופים בענף הפירות‪ ,‬מיקי נוי‬             ‫מדידות אלו נערכו לצד הערכה איכותית של מידת ההחמה ותיעודה‪.‬‬
‫ממ״ר סובטרופים בשה״מ וברק קפלן‪ ,‬מרכז מטע הליצ׳י בגנוסר‪ ,‬על‬              ‫בכל מועד מדידה נבדק צבע הקליפה של עשרה פירות‪ ,‬כל פרי נמו‬
                                                                        ‫דד משני צדיו והפרמטר שתיאר בצורה הטובה ביותר את התקדמות‬
                                    ‫עזרתם במהלך מחקר זה‪.‬‬                ‫תהליך החמת הקליפה היה מידת הברק של הצבע‪ ,‬הערך ‪Chroma‬‬
‫תודה לסטודנטים נעם בר‪-‬הדס‪ ,‬זיו כהן ועמית וולך על הסיוע בהעמו‬            ‫)‪ .(C‬ניתן לראות כי הזן ‘הונג לונג’ הגיע מהמטע עם ערך ‪ C‬גבוה באופן‬
                                                                        ‫מובהק מזה של ה’מאוריציוס’‪ ,‬פער שנשמר עד תום תקופת האחסון‬
                                   ‫דת הניסויים במהלך העונה‪.‬‬             ‫(איור ‪ .)4‬כלומר‪ ,‬צבע הקליפה של פרי ‘הונג לונג’ בסוף הניסוי הראה‬
    ‫תודה לברכה ומשה הרפז מאלמגור על הדיונים החוזרים ונשנים‪.‬‬             ‫פחות החמה בהשוואה לפרי ‘מאוריציוס’‪ .‬מעניין לציין שקצב התקדו‬
‫‪ -‬מחקר זה התבצע במימון קרן המדען הראשי של משרד החקלאות‬                  ‫מות תהליך ההחמה ושינוי הצבע היה דומה בשני הזנים‪ ,‬פרט לשלוו‬
  ‫מס׳ ‪ 12-00200-12‬ובסיוע שולחן מגדלי הליצ’י במועצת הצמחים‪.‬‬              ‫שת הימים האחרונים של המעקב‪ ,‬בהם המשיכה התקדמות ההחמה‬
                                                                        ‫ב’מאוריציוס’ בעוד שב’הונג לונג’ נשמרה זו על רמה מתונה יחסית (איור‬
                                ‫רשימת ספרות‬                             ‫‪ .)4‬תוצאות אלו מתיישבות עם תצפיות שנערכו בעונת ‪ 2015‬ומחזקות‬
                                                                        ‫את ההשערה‪ ,‬לפיה לזן ‘הונג לונג’ רגישות נמוכה להחמת קליפה בהו‬
‫‪ .	1‬גורן מ‪ :)2013( .‬יתרונות בגידול זני ליצ’י אחרים מ׳מאוריציוס׳‪ .‬׳עלון‬
                                        ‫הנוטע׳ ‪.44-42 :67‬‬                                                           ‫שוואה ל’מאוריציוס’‪.‬‬

‫‪2.	Stern R.A., Gazit S. (2003): The Reproductive Biology‬‬                                                           ‫סיכום‬
  ‫‪of the Lychee. In: J. Janick (Ed.). Horticultural Reviews.‬‬
  ‫‪Vol. 28 (chapter 8). John Wiley and Sons, Inc. Publishing,‬‬            ‫החמת הקליפה המהירה המתרחשת בפרי הליצ’י לאחר הקטיף היא מהו‬
  ‫‪USA 393-453.‬‬                                                          ‫גורמים המרכזיים המגבילים את שיווקו‪ .‬בעבודה זו נעשה ניסיון לאפיין ולחקור‬
                                                                        ‫את ההבדלים בין הזן ‘הונג לונג’ ל’מאוריציוס’ מבחינת הרגישות להחמה לאחר‬
‫‪3.	Underhill S.J.R., Simons D.H. (1993): Lychee (Litchi chin-‬‬           ‫קטיף‪ .‬תוצאות המחקר מאשרות כי לזן ‘הונג לונג’ רגישות נמוכה יחסית להו‬
  ‫‪ensis Sonn.) Pericarp desiccation and the importance of‬‬               ‫חמת קליפה‪ ,‬המלווה בקליפת פרי עבה יותר‪ ,‬רגישות נמוכה יותר להיווצרות‬
  ‫‪Postharvest micro-cracking. Scientia Horticulturae 54(4):‬‬
  ‫‪287-294.‬‬

‫‪4.	Reichel M., Triani R., Wellhöfer J., Sruamsiri P., Carle R.,‬‬
  ‫‪Neidhart S. (2013): Vital Characteristics of Litchi (Litchi‬‬
  ‫‪chinensis Sonn.) Pericarp that Define Postharvest Con-‬‬
  ‫‪cepts for Thai Cultivars. Food and Bioprocess Technology‬‬
  ‫‪6(5): 1191-1206.‬‬

‫‪ 	.5‬נריה א‪ ,.‬בן אריה ר‪ :)2013( .‬הטיפול בפרי הליצ’י לאחר קטיף‪ :‬עבר‪,‬‬
                         ‫הווה ועתיד‪ .‬׳עלון הנוטע׳ ‪.40-36 :67‬‬

‫‪6.	Riederer M., Arand K., Burghardt M., Huang H., Riedel M.,‬‬
  ‫‪Schuster A.C., Smirnova A., Jiang Y. (2015): Water loss‬‬
  ‫‪from Litchi (Litchi chinensis) and Longan (Dimocarpus lon-‬‬
  ‫‪gan) fruits is biphasic and controlled by a complex pericar-‬‬

  ‫‪pal transpiration barrier. Planta 242(5): 1207-1219. 0‬‬

‫‪‘ 36 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יולי ‪2017‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41