Page 33 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י

‫ענף החודש‬ ‫מוקדם‪ ,‬פרי גדול‪ ,‬פוריות גבוהה ויציבה ורגישות נמוכה לכתמי קליפה‬
‫חומים לפני הקטיף‪ .‬גם לזן זה זרע גדול וטעם טוב‪ ,‬אך לא מצטיין‪.‬‬
‫אלה‪ .‬לצורך לימוד התהליכים המתרחשים בפרי לאחר הקטיף נדגם‬
‫פרי בוגר מכל אחד מהזנים במועד הקטיף המסחרי‪ ,‬נטבל בספורו‬ ‫הזן ‘נו מאי צ׳י׳ (‘‪ )’Nuo mi ci‬שמקורו בסין‪ ,‬מאופיין בזרע קטן במיוחד‬
‫טק ‪ )Bayer cropscience( 0.2%‬ונארז באריזות של כ‪ 200-‬ג׳‪ ,‬עשרה‬ ‫ובטעם מעולה‪ .‬הזנים ‘תמוז’ ו’יולי’‪ ,‬תוצרי תוכנית ההשבחה של מרכז‬
‫פירות בכל אריזה‪ .‬הפרי אוחסן למשך שבועיים ‪-‬ב‪ 1-‬מ”צ ובלחות י�ח‬
‫סית של ‪ 90%‬ולאחר מכן הועבר לתנאים של חיי מדף בטמפרטורה‬ ‫וולקני‪ ,‬מתאפיינים בפרי גדול‪ ,‬זרע בינוני‪-‬קטן וטעם מעולה (‪.)1‬‬
‫של ‪ 20‬מ”צ למשך שבעה ימים‪ .‬ממועד הוצאת הפרי מהקירור ועד‬ ‫קליפת פרי הליצ’י בנויה מקטעים‪-‬מקטעים( (‪ )Protuberances‬וב�נ‬
‫לסיום הניסוי נבדקו אחת ליומיים המדדים הבאים‪ :‬משקל הפרי‪ ,‬צבע‬ ‫קודת השיא של כל מקטע טריכומה (תא שערה)‪ ,‬הנושרת בשלבים‬
‫הקליפה באמצעות מכשיר כרומומטר (מד צבע‪ ,)Minolta ,‬מראה‬ ‫המוקדמים של התפתחות הפרי‪ ,‬מותירה פציעה שבעקבותיה נוצרת‬
‫רקמת הגנה (בדומה לגלד של פצע)‪ .‬שלב חלוקות התאים בקליו‬
‫כללי ומבנה הקליפה‪.‬‬ ‫פה מתרחש שבועיים עד חמישה שבועות משיא הפריחה הנקבית‪.‬‬
‫משבוע שישי ואילך מתחילה עלייה מואצת בנפח האריל‪ ,‬וכמובן גם‬
‫תוצאות ודיון‬ ‫במשקל הפרי השלם‪ ,‬הגורמת למתיחה גוברת של הקליפה (‪.)2‬‬
‫במהלך תקופה זו נוצרים מיקרו‪-‬סדקים בקליפה‪ ,‬בשולי כל מקטע‪,‬‬
‫‪ 0‬התפתחות הפרי וצבירת המשקל בשני הזנים‪ :‬המעקב אחר ה�ת‬ ‫שעלולים לשחק תפקיד בזירוז תהליך ההחמה (‪ .)3‬לאחר הקטיף‬
‫פתחות הפרי החל משיא פריחה‪ ,‬כמקובל במגוון גידולים‪ .‬בעונת ‪2016‬‬ ‫נמצא מתאם בין פעילות אנזימים מחמצנים ברקמות החיצוניות של‬
‫פרחו הזנים ‘הונג לונג’ ו’מאוריציוס’ בחלקת הניסוי באלמגור באותו מועד‪,‬‬ ‫קליפת הפרי לבין התקדמות תהליך ההחמה‪ ,‬המלווה באיבוד משקל‬
‫בעוד שבעונת ‪ 2017‬מועד הפריחה של הזן ‘הונג לונג’ הקדים בכחמישה‬
‫ימים‪ .‬בשלב זה של המחקר טרם נאספו הנתונים הרב‪-‬שנתיים הדרוו‬ ‫מואץ והתייבשות הקליפה (‪.)4‬‬
‫שים להסקת מסקנות‪ ,‬אך התצפיות שנערכו עד כה מציעות כי הבכרת‬ ‫החמת הקליפה המהירה מגבילה את כושר האחסון של הפרי ואת‬
‫הזן ‘הונג לונג’ אינה דווקא תוצאה של פריחה מוקדמת‪ ,‬אלא של הבדו‬ ‫שיווקו‪ .‬שורה ארוכה של מחקרים‪ ,‬שנערכו במטרה לעכב את החמת‬
‫לים מאוחרים יותר במהלך התפתחות הפרי או הבשלתו‪ .‬במהלך פרק‬ ‫הקליפה לאחר קטיף‪ ,‬הסתכמו בהצלחה חלקית בלבד (‪ .)5‬כניסתו‬
‫הזמן משיא פריחה נקבית ועד שבוע שביעי לאחר מכן‪ ,‬לא נראה הבדל‬ ‫המאסיבית של הזן ‘הונג לונג’ לגידול מסחרי‪ ,‬לצד דיווחים מהשטח‬
‫משמעותי בין הזנים מבחינת הקוטר (תוצאות לא מוצגות) ומשקל הפו‬ ‫לפיהם לזן זה רגישות נמוכה יחסית להחמת קליפה‪ ,‬היוו את המניע‬
‫רי (איורים ‪ .)2 ,1‬עם זאת‪ ,‬משבוע שמיני ואילך נפתח פער לטובת הזן‬ ‫העיקרי למחקר חדש זה‪ ,‬תוך התמקדות בתהליך התפתחות הפרי‬
‫‘הונג לונג’‪ ,‬שגם במועד הקטיף‪ ,‬שבוע ‪ 12‬משיא פריחה נקבית‪ ,‬נמצא‬ ‫בזן זה‪ ,‬הבשלתו והתנהגותו במהלך האחסון בהשוואה ל’מאוריציוס’‪.‬‬
‫כבעל משקל גבוה באופן מובהק בהשוואה ל’מאוריציוס’‪ .‬בתקופה זו‬
‫עיקר צבירת המשקל מקורה בהתפתחות מואצת של האריל‪ .‬בעוד‬ ‫שיטות וחומרים‬
‫שפרי ‘מאוריציוס’ הגיע במועד הקטיף למשקל ממוצע של ‪ 0.9 ± 28‬ג׳‪,‬‬
‫פרי ‘הונג לונג’ הגיע למשקל של ‪ 0.8 ± 32‬ג׳‪ .‬יש לציין כי משקל ממוצע‬ ‫הניסויים בוצעו בעונת ‪ 2016‬וכללו מעקב שבועי אחר התפתחות‬
‫של ‪ 28‬ג׳ נחשב גבוה ל’מאוריציוס’‪ ,‬שבניסויים במטע אחר באלמגור‬ ‫הפרי בחלקת ליצ’י במושב אלמגור בה נטועים שני הזנים‪‘ ,‬הונג לונג’‬
‫ובמטע כפר גלעדי נקטף במשקל ממוצע של ‪ 22‬ג׳ (‪( )1‬תוצאות לא‬ ‫ו’מאוריציוס’‪ ,‬בשורות סמוכות‪ .‬עקב השונות בין המפנה הדרומי לצפוו‬
‫מוצגות)‪ .‬למרות ההבדלים במשקל הפרי בין הזנים לא נמצא הבדל‬ ‫ני נבחרו למעקב רק תפרחות ופירות מהמפנה הדרומי‪ ,‬החל משיא‬
‫משמעותי בקוטרו‪ ,‬נתון המתיישב עם צורתו המאורכת של פרי ‘הונג‬
‫לונג’ בהשוואה לצורתו העגלגלה של ה’מאוריציוס’‪ .‬על סמך תוצאות אלו‬ ‫פריחה נקבית ועד מועד ההבשלה‪.‬‬
‫נראה כי פרי ‘הונג לונג’ מגיע למשקל גבוה יותר במועד הקטיף בהשוואה‬ ‫‪ 0‬מבנה הניסוי‪ :‬במועד שיא הפריחה הנקבית סומנו שתי תפרחות‬
‫במפנה דרומי בעשרה עצים מכל זן‪ .‬על מנת לצמצם את השפעת‬
‫ל׳מאוריציוס׳‪ ,‬ממצא בעל משמעות רבה מבחינה מסחרית‪.‬‬ ‫דילול הפירות הנדגמים מהענף על קצב התפתחות הפרי חולקו הדו‬
‫‪ 0‬התפתחות צבע הקליפה בשני הזנים‪ :‬במהלך הבשלת הפרי מ�ת‬ ‫גימות לשתי קבוצות‪ :‬דגימות הרסניות‪ ,‬הכוללות הסרה אקראית של‬
‫רחשת שורה של תהליכים המתקיימים באופן מתואם וכוללים שינוי‬ ‫פירות מעצים במפנה הדרומי בהם לא סומנו תפרחות‪ ,‬ודגימות לא‬
‫צבע הקליפה‪ ,‬צבירת סוכר‪ ,‬פירוק חומצה‪ ,‬ייצור חומרי טעם וארומה‬
‫ועוד‪ .‬השינויים בצבע קליפת הפרי‪ ,‬כלומר ‘שבירת הצבע’‪ ,‬הינם תוצאה‬ ‫הרסניות מפירות שהוסרו ממספר ענפים מסומנים מדי שבוע‪.‬‬
‫של תהליך הדרגתי בו הכלורופיל‪ ,‬הפיגמנט המקנה לקליפה את צבעה‬ ‫בכל שבוע בוצעה תצפית מקיפה שכללה את שני סוגי הדגימות‪:‬‬
‫הירוק‪ ,‬מתפרק ובמקביל נוצרים ומצטברים בחלולית (אברון בתא הצו‬ ‫‪ -‬דגימות הרסניותת נלקחו מעשרה פירות מכל זן למדידת קוטר ו�מ‬
‫מחי שתפקידו אגירת מים ומומסים‪ )Vacuole ,‬של תאי קליפת הפרי‬ ‫שקל‪ ,‬מתוכם נלקחו ארבעה פירות לצילום פני שטח וחתכי יד לרוחב‬
‫אנטוציאנינים‪ ,‬הפיגמנטים המקנים לקליפה את צבעה האדום‪ .‬בליצ’י‬ ‫הקליפה באמצעות מיקרוסקופ בינוקולר‪ .‬רקמת האריל של פירות‬
‫הסמנים העיקריים לקביעת מועד הקטיף הם השינויים בצבע הקליו‬ ‫אלה הוקפאה במינו ס ‪ 80‬מ”צ לצורך ביצוע מעקב אחר רמת הסו�כ‬
‫פה ובמבנה שלה (מתיחתה)‪ ,‬לצד היחס בין רמת הסוכרים המסיסים‬
‫(כמ״מ ‪ )TSS ,‬לרמת החומצה באריל‪ .‬כדי לאפיין את התקדמות ת�ה‬ ‫רים המסיסים (כמ״מ) והחומצה במהלך התפתחות הפרי;‬
‫ליך ההבשלה בזן ‘הונג לונג’ ביחס ל’מאוריציוס’ בוצע מעקב רציף אחר‬ ‫‪ -‬דגימות לא הרסניות נלקחו מדי שבוע במהלך העונה מפירות‬
‫השינויים בצבע קליפת הפרי באמצעות מכשיר פלואורימטר (המשמש‬ ‫שהוסרו מחמישה ענפים נבחרים מכל זן‪ .‬בוצעה מדידה של צבע‬
‫קליפת הפרי באמצעות פלואורימטר (מכשיר המשמש למדידת‬
‫פְלּואֹור ְסצֶנ ְצְי ָה‪ )Multiplex, Force-A ,‬וכן צילום שבועי של ענפים‬

‫‪‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יולי ‪2017‬‬