Page 35 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י

‫ענף החודש‬ ‫‪ 0‬פירוק החומצה וצבירת הסוכר בשני הזנים‪ :‬בפרי ‘מאוריציוס’ שני גורמים ע�י‬
‫קריים מעכבים את תחילת הקטיף‪ :‬שבירת צבע הקליפה וירידת רמות החומצה‬
‫‪ 0‬מבנה קליפת הפרי הבוגר בקטיף בשני הזנים‪ :‬עבודות קודמות‬ ‫באריל‪ .‬רקמת האריל בליצ’י מתחילה להתפתח מעוקץ הפרי כשישה שבועות לאו‬
‫הראו כי קיים מתאם בין התפתחות מיקרו‪-‬סדקים בקליפת הפרי‬ ‫חר פריחה נקבית מלאה‪ .‬רקמת אריל בכמות מספקת‪ ,‬שאיפשרה ביצוע מעקב‬
‫להתקדמות תהליך החמתה לאחר הקטיף‪ .‬לאור נתון זה נבדקו השיו‬ ‫אחר רמת סוכר‪/‬חומצה‪ ,‬התקבלה רק מהשבוע השמיני להתפתחות הפרי והלאה‪.‬‬
‫נויים המתרחשים במבנה הקליפה במהלך התפתחות הפרי בשני הזו‬ ‫מהמעקב העונתי אחר השינויים ברמת הכמ״מ במהלך התפתחות הפרי והבשלתו‬
‫נים‪ .‬קליפת פרי הליצ’י מתפתחת משני עלי שחלה ומורכבת משלוש‬ ‫עולה כי פרופיל צבירת הסוכרים בשני הזנים דומה למדי (איור ‪ .)2‬אולם‪ ,‬למרות‬
‫שבשלבי ההתפתחות הראשונים רמת החומצה בפרי דומה בשני הזנים‪ ,‬בזן ‘הונג‬
‫שכבות עיקריות‪:‬‬ ‫לונג’ מתחיל פירוק מסיבי של החומצה כבר משבוע תשיעי משיא פריחה נקבית‪,‬‬
‫‪ .1‬האקסוקרפ‪ ,‬השכבה החיצונית של הקליפה המצופה שעווה‪ ,‬בה‬ ‫בעוד שב’מאוריציוס’ תהליך זה מתרחש בקצב איטי באופן ניכר ומגיע לשיאו בשלב‬
‫מאוחר יחסית‪ .‬כתוצאה מכך ניתן לראות ב’הונג לונג’ עלייה מוקדמת יחסית ביחס‬
‫מתבצע גם ייצור הפיגמנטים;‬ ‫סוכר‪/‬חומצה‪ ,‬המאפשרת קטיף מוקדם‪ ,‬ובהתאמה גם הבכרה ושיווק מוקדם‪,‬‬
‫‪ .2‬המזוקרפ‪ ,‬השכבה האמצעית (הלבנה)‪ ,‬בעלת מבנה ספוגי;‬ ‫כאשר פרי ה’מאוריציוס’ עדיין חמוץ מדי למאכל (איור ‪ .)2‬לפיכך ב’הונג לונג’‪ ,‬בשונה‬
‫‪ .3‬האנדוקרפ‪ ,‬השכבה הפנימית של הקליפה המצופה גם היא בש�כ‬ ‫מבזן ‘מאוריציוס’‪ ,‬רמת החומצה לא מהווה גורם המגביל את תחילת הקטיף ועל כן‬
‫פיתוח טיפול מסחרי שיעודד הקדמה של שבירת צבע באמצעות האצת קצב ייצור‬
‫בת שעווה הפונה אל האריל (‪.)6‬‬ ‫וצבירת האנטוציאנינים‪ ,‬עשוי להיות בעל חשיבות מסחרית ממדרגה ראשונה לזן זה‪.‬‬
‫בחינת מבנה הקליפה מראשית התפתחות הפרי ועד הקטיף מראה‬ ‫לאור זאת‪ ,‬בעונת ‪ 2017‬נבדקת האפשרות להאיץ את תהליך צבירת האנטוציאנינים‬
‫כי בקליפת פרי בוגר מהזן ‘הונג לונג’ נוצרים פחות מיקרו‪-‬סדקים בהו‬ ‫באמצעות טיפול בהורמון הצמחי חומצה אבציסית( (‪ ,)ABA‬המקובל בשימוש בע�נ‬
‫שוואה לזן ‘מאוריציוס’ (איור ‪ .)3‬בנוסף‪ ,‬נראה שבמועד הקטיף קליפת‬
‫הפרי בזן ‘הונג לונג’ עבה יותר ופחות מתוחה בהשוואה ל’מאוריציוס’‪.‬‬ ‫בים ובפירות לא‪-‬קלימקטריים אחרים‪.‬‬
‫בעוד שבפרי ׳מאוריציוס׳ בוגר בקושי נותר שריד משכבת המזוקרפ‬
‫הלבנה‪ ,‬הרי שב’הונג לונג’ עדיין ניתן לראותה בברור (איור ‪ .)3‬ממצאים‬ ‫איור ‪:3‬‬
‫אלה עשויים להסביר את הנטייה המוגברת להחמת קליפה בזן‬ ‫השוואת‬
‫מבנה קליפת‬
‫‘מאוריציוס’ בהשוואה ל’הונג לונג’ (ראו פרק דיון)‪.‬‬ ‫הפרי בזן ‘הונג‬
‫‪ 0‬קצב איבוד המשקל בפרי לאחר הקטיף בשני הזנים‪ :‬כדי ללמוד‬ ‫לונג’ לעומת‬
‫על ההבדלים בכושר האחסון של הפרי בשני הזנים בוצע ניסוי‪ ,‬שבו‬ ‫‘מאוריציוס’‬
‫מהלכו נערך מעקב ראשוני אחר קצב איבוד המשקל והתפתחות‬
‫החמת הקליפה במהלך תקופת אחסון של שבועיים ולאחריה‬ ‫הערות‪:‬‬
‫תקופה של שבעה ימים בחיי מדף‪ .‬מהתוצאות עולה כי קצב איבוד‬ ‫א = תמונות בינוקולר של פני שטח הפרי השלם השלם ב׳הונג לונג’ (ימין) ו’מאוריציוס’‬
‫המשקל בפרי ‘הונג לונג’ איטי באופן מובהק מזה של ה׳מאוריציוס׳‬
‫(איור ‪ .)4‬ניתן לראות כי עד מועד הוצאת הפרי מהקירור איבד פרי‬ ‫(שמאל)‪ .‬קנה מידה ‪ 1‬מ”מ;‬
‫ה’מאוריציוס’ כ‪ 3%-‬ממשקלו‪ ,‬לעומת ‪ 1.5%‬בזן ‘הונג לונג’ (איור ‪.)4‬‬ ‫ב = תמונות בינוקולר של חתך רוחב בקליפת פרי טרי‪ .‬קנה מידה ‪ 2‬מ”מ;‬
‫יתרה מזו‪ ,‬לאחר תקופת חיי המדף איבד פרי ה’מאוריציוס’ כ‪10%-‬‬ ‫ג = מדד המתאר את עובי קליפת הפרי הבוגר בזן ‘הונג לונג’ לעומת ‘מאוריציוס’‬
‫ממשקלו‪ ,‬בעוד שפרי ‘הונג לונג’ איבד רק כ‪ 6%-‬ממשקלו באותו‬
‫פרק זמן‪ .‬תוצאות אלו מצביעות על הבדלים מהותיים בין שני הזו‬ ‫במועד הקטיף‪.‬‬
‫נים מבחינת קצב איבוד המים מהפרי לאחר הקטיף ועשויים לנבוע‬
‫מההבדלים במבנה הקליפה‪ ,‬מהרכב ומבנה שכבת השעווה (הקוו‬
‫טיקולה) המצפה את הפרי או מגורמים נוספים‪ .‬מעבר לחשיבות‬
‫המסחרית של ממצא זה‪ ,‬התמורה לחקלאי במהלך שיווק הפרי‬
‫עשויה להיות בקשר ישיר עם קצב ההתפתחות של החמת הקו‬
‫ליפה‪ .‬אי לכך‪ ,‬במהלך עונת ‪ 2017‬מתבצע לימוד מקיף של כמות‬
‫השעוות המצפות את הפרי והרכבן בשני הזנים במהלך התפתחות‬
‫הפרי ולאחר הקטיף‪ ,‬בניסיון להבין מה הם הגורמים האחראיים להו‬

‫בדלים בקצב איבוד המים מהפרי במהלך האחסון‪.‬‬
‫‪ 0‬החמת הקליפה לאחר הקטיף‪ :‬ענף הליצ’י מתמודד כבר שנים‬
‫עם תופעה פיזיולוגית זו‪ ,‬הפוגעת באטרקטיביות הפרי ומקשה על‬
‫שיווקו‪ .‬ממעקב אחר צבע הקליפה במטעים באזור סובב כנרת‬
‫עולה כי לפרי מהזן ‘הונג לונג’ רגישות נמוכה להחמת הקליפה לעוו‬
‫מת ‘מאוריציוס’ הן לפני הקטיף (התפתחות כתמים חומים על גבי‬
‫הקליפה) והן לאחר הקטיף (החמת הקליפה במהלך האחסון)‪.‬‬
‫הערכה של מידת ההחמה נעשתה באמצעות מכשיר כרומומטר‪,‬‬
‫המאפשר איפיון לא הרסני של צבע הקליפה במועד הקטיף‪ ,‬לאחר‬

‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יולי ‪2017‬‬