Page 26 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 8 התאנה

‫התמונה באדיבות ‪www.downloadblog.it‬‬ ‫ייבוש תאנים בשמש‬ ‫זני העבר‬

‫מקרים בהם הוא נחשב לחלק מהפרי ‪ -‬לעניין טומאה וטהרה‪ .‬לדיני תרומה‪,‬‬ ‫במקורות נזכרים כעשרה זני תאנה ארץ‪-‬ישראלים‪ ,‬מתוכם חמישה זני בכורות‬
‫כשהעוקצים מובלעים בפרי הם נחשבים כחלק ממנו ואסורים לזרים באכילה‪,‬‬ ‫כשחלקם מניבים שני יבולים בקיץ‪ ,‬שישה זנים שהבשילו במרכז הקיץ ושלושה‬
‫וכשהם אינם מובלעים בפרי הם נחשבים כחלק מהעץ ומותרים לזרים באי‬ ‫זני סתיו‪ .‬מתוך מעט זני הארץ ניתן דגש מיוחד דווקא לאלה שהבשילו בקצוות‪.‬‬
‫כילה‪ .‬בדיני מקח וממכר‪ ,‬ריקבון של עשירית מכלל התאנים נחשב סביר ואין‬ ‫מתוך הזנים הארץ‪-‬ישראלים שמונה היו ירוקים ורק אחד או שניים שחורים או‬
‫ארגמניים‪ .‬נזכרו ארבעה זנים בעלי פרי גדול הראויים לייבוש ועוד שניים בינוניים‪.‬‬
‫בכך משום מקח טעות‪.‬‬ ‫יש לציין כי המדד לגודל ואיכות אינו מוחלט‪ ,‬כי אם יחסי לארץ‪ .‬במשנה הוזכרו‬
‫שני זנים‪ :‬תאנים שחורות ותאני חיוורתא‪ ,‬חיוורות או לבנות‪ ,‬בעלות איכות נמוכה‪.‬‬
‫הבשלה וארייה‬ ‫אחד מהעונשים של עם ישראל הוא שהם יהיו כ״תאנים השערים״‪ ,‬תאנים בעי‬

‫בתנאי בעל מתחיל העץ להניב כארבע שנים לאחר נטיעתו ובתנאי שלחין‬ ‫לות איכות נמוכה ביותר שלא ניתן לעשות בהן כל שימוש‪.‬‬
‫פחות מכך‪ .‬החנט נקרא פגה‪ ,‬ושלב זה הוא המחייב בהבאת הביכורים‪ .‬משך‬
‫ריבוי‬
‫הזמן הנצרך לתאנה מהנצת הפגות עד הבשלת הפרי הוא כחמישים יום‪.‬‬
‫‪ n‬הבשלה במידה הנכונה‪ :‬במשלי נאמר‪ :‬״נצר תאנה יאכל פריה״‪ .‬חז״ל‬ ‫השיטה הנוחה והמקובלת היא ריבוי מייחורים של זני איכות‪ ,‬הנקלטים ומשריי‬
‫ביארו פסוק זה בכך שהתאנה אינה מבשילה באופן אחיד‪ ,‬אלא הדרגתי‪,‬‬ ‫שים היטב בקרקע לחה‪ .‬את ייחורי התאנה נהוג היה לתקוע בקרקע לקראת‬
‫מראשית הקיץ ועד סופו‪ ,‬לאורך שישה‪-‬שבעה חודשים‪ .‬עונת הניבה מחולקת‬ ‫סוף החורף‪ .‬היו ששתלו גם בקיץ‪ ,‬וכדי להעניק לייחור לחות היו תוקעים אותו‬
‫לשניים‪-‬שלושה גלים‪ ,‬כאשר גם בתוך הגל היא אינה אחידה‪ .‬בשל עובי‬ ‫גם בתוך בצל החצב‪ ,‬״כדי שיהא מקירו״ ‪ -‬יקרר אותו ויאזן את מזג פריו לפי‬
‫דה זו התאנה אינה חייבת בפאה‪ .‬בגל הראשון‪ ,‬סביב חודש מאי‪ ,‬מבשילות‬ ‫שהוא חם‪ .‬פעולה זו אסורה כיום משום כלאיים‪ .‬לא נהוג להרכיב את שתיל‬
‫ה'ביכורות'‪ ,‬המתפתחות על ענפים משנה קודמת‪ .‬בגל ההבשלה השני המי‬
‫כונה ׳קיץ׳‪ ,‬סביב יולי‪-‬אוגוסט‪ ,‬מבשיל רוב היבול‪ ,‬שהתפתח בעיקר על ענפים‬ ‫התאנה על כנה כיוון שאפשר להרבותה על נקלה באופן וגטטיבי מייחורים‪.‬‬
‫שצמחו באביב האחרון ותאניו מתוקות וטובות לייבוש ועשיית דבלים‪ .‬בגל השי‬
‫לישי‪ ,‬בחודשים נובמבר ודצמבר‪ ,‬המכונה ׳סייפות׳ או ׳סתווניות׳ או ׳סתוויות׳‪,‬‬ ‫גידול‬
‫היבול דליל‪ .‬קיימים הבדלי איכות בין התאנים בגלי ההנבה השונים‪ .‬יתכן שהי‬
‫שוני בהבשלה עצמה נובע גם מגורמים סביבתיים‪ ,‬כאשר פירות הגדלים בצד‬ ‫האקלים הארץ‪-‬ישראלי מתאים מאוד לגידול התאנה‪ :‬חורף קר וגשום בדרך‬
‫כלל‪ ,‬קיץ חם ויבש ללא ממטרים וסתיו מתון ולא גשום‪ .‬התאנה גודלה ברוב‬
‫מזרח של העץ מבשילים מהר יותר‪.‬‬ ‫אזורי הארץ בהם עלתה כמות המשקעים על ‪ 250‬מ"מ‪ ,‬כאשר בהשקיה ניתן‬
‫‪ n‬להשכים קום ולבקר את העץ‪ :‬ההבשלה ההדרגתית מחייבת את הנוטע‬ ‫לגדלה גם בערבה ובמדבר‪ .‬העץ גדל היטב גם בהרי הארץ הגבוהים‪ ,‬עמיד עד‬
‫לבקר את העץ מדי יום על מנת לאסוף את היבול שהבשיל‪ ,‬גם אם הוא דל‬ ‫מינוס ‪ 10‬מ״צ אך רגיש ללחות גבוהה‪ .‬העץ גדל היטב ברוב סוגי הקרקעות‪,‬‬
‫ביותר‪ .‬אם חלילה יפקיר את הפירות והם יפלו על הקרקע יכול כל אחד לקי‬ ‫עמיד בפני חום ויובש‪ ,‬מניב בגיל צעיר יחסית ופריו בעל ערך תזונתי רב‪ .‬הסתי‬
‫חתם‪ .‬את הארייה יש לבצע השכם בבוקר‪ ,‬עם אור ראשון‪ ,‬ויתכן שמכאן גזורה‬ ‫גלות העץ לתנאי הארץ‪ ,‬ריבויו הנוח ומשאלותיו הצנועות מן הקרקע‪ ,‬מהעיבוד‬
‫המילה ארייה‪ .‬בארייה בשעות היום המאוחרות שכיחות תאנים מתולעות‪ .‬כדי‬
‫להקדים את ההבשלה נהוג היה בעבר לסוך את הפירות בשמן‪ ,‬לנקבם בחלי‬ ‫והטיפול בו הפכו אותו לבן בית בארץ‪.‬‬
‫התאנה הינה עץ דו‪-‬ביתי‪ ,‬כלומר יש בה עצי זכר ועצי נקבה‪ .‬זהו עץ תרבות נשיר‬
‫קם העליון ולתת בהם שמן‪.‬‬ ‫בעל ענפים מאונקלים המתנשא לגובה ‪ 6-2‬מ'‪ ,‬נופו רחב וענפיו מלבינים‪ ,‬הגזע נמוך‬
‫במהלך הבשלת הפרי מתקיים תהליך שבירת הצבע‪ ,‬שינוי הגוון המצביע על עלייה‬ ‫וקליפתו אפורה וכמעט חלקה‪ .‬גיזום‪ ,‬עיבוד הקרקע‪ ,‬זיבולה והשקייתה משפרים‬
‫באחוזי הסוכרים ותחילת ההבשלה‪ .‬בתאנים הסגולות והשחורות הצבע הופך מיי‬ ‫את היבול‪ .‬לתאנה מאות זנים בארץ ובעולם וחשוב להתאים את הזן למקום הגידול‪.‬‬
‫רוק לסגלגל‪ .‬בזנים הירוקים המעבר הוא מירוק כהה לירוק בהיר ובהמשך לצהי‬ ‫בעבר‪ ,‬במטעי בעל רצופים מקובל היה שהמרווחים בין העצים נקבעים על פי‬
‫הזן‪ ,‬טיב הקרקע‪ ,‬הטיפול בה וכמות המשקעים‪ ,‬בדרך כלל ‪ 10-7‬מ' בין העצים‬
‫ורווח גדול מזה בין השורות‪ ,‬ובסך הכל ‪ 15-10‬עצים‪/‬ד׳‪ .‬בגידול שלחין בהווה מקובל‬
‫מרווח נטיעה של ‪ 6-5‬מ' בין השורות ו‪ 5-4-‬מ׳ בין העצים‪ ,‬סך הכל כ‪ 40-‬עצים‪/‬ד׳‪.‬‬

‫שיטה נוספת היא גידול משוכות בהדליה‪ ,‬בה ניתן לגדל כ‪ 90-‬עצים‪/‬ד׳ ואף יותר‪.‬‬
‫היבול הממוצע לעץ תאנה בוגר‪ ,‬שבעבר עמד על כ‪ 35-‬ק״ג‪ ,‬עלה מעט‪ ,‬ל‪ 40-‬ק״ג‪.‬‬

‫דינים ופלפולים‬

‫בין עצי התאנה הנקביים יש פרתנוקרפיים (שאינם זקוקים להפריה כדי לתת‬
‫פרי) באופן חלקי או מלא‪ .‬כאן הפגות יבשילו מאליהן ויהיו נקיות משאריות‬

‫צרעה ורימות‪.‬‬
‫ענפי התאנה נקראים ׳סוכים׳ וחיבור הפרי אל העץ נקרא ׳עוקץ׳‪ .‬העוקץ חלש‬
‫ובנענוע קל הפרי עלול לנשור‪ .‬יש מקרים בהם העוקץ נחשב חלק מהעץ ‪-‬‬
‫לעניין ארייה בשבת‪ ,‬מכיוון שמתחייבים בשבת רק לשיעור שמועיל לאדם‪ ,‬ויש‬

‫‪‘ 26 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 August-September 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪2017‬‬