Page 35 - עלון הנוטע נובמבר 2017 מספר 10 פירות הקייץ הגלעינים
P. 35

‫הגנת הצומח‬

‫האוסטריאליני (‪ )4‬ואך מעט ידוע על הביולוגיה של המינים האחרים‬  ‫‪ n‬ממה ניזונות המושיות‪ :‬התפריט ממנו ניזונים מיני המשפחה הינו‬
‫בסוג‪ .‬מושית הקריפטולמוס שונה בצבעי גופה משאר המינים‪ .‬היא‬     ‫רחב‪ ,‬כאשר רובם טורפים‪ ,‬בעיקר מיני חרקים מתת‪-‬סדרת הכנימות‬
‫הובאה ל‪ 65-‬מדינות להדברה ייעודית של ‪ 16‬מיני כנימות‪ ,‬נחשבת‬    ‫‪ .Sternorrhyncha‬יש בהם הניזונים על נמלים‪ ,‬אקריות‪ ,‬יש אוכלי צמחים‬
‫רב‪-‬פונדקאית ומתפתחת בהצלחה על מינים משמונה משפחות‬            ‫(מינים בתת המשפחה ‪ )Epilachninae‬ואוכלי פטריות‪ .‬המינים הטורפים‬
‫בסדרת הכנימות (‪ .)8‬בארץ התאקלמה היטב‪ ,‬וכאשר אוכלוסיה‬         ‫ניזונים מטווח מזונות רחב‪ ,‬אך יש בהם גם בעלי התמחויות( (‪ .)6‬בקצות ה�ט‬
‫של קמחית מסוימת מתפרצת היא מופיעה‪ .‬בשנים האחרונות שכיח‬       ‫ווח מצויים מינים הניזונים רק על מין טרף אחד‪ ,‬כמ ו �‪Iberorhyzobius ron‬‬
‫חה זו מאד בשטחי הנוי על אוכלוסיות קמחית הברוש על עצי ערער‬    ‫‪ ,densis‬הטורף את ה‪ Matsucoccus feytaudi-‬בלבד‪ ,‬לעומת ‪Harmonia‬‬
                                                             ‫‪ ,axyridis‬הניזון מטווח רחב של חרקים‪ .‬שני מנגנונים מסבירים את המינים‬
   ‫(‪ )Juniperus‬ובאוכלוסיות קמחית מנוקדת על צמחי היביסקוס‪.‬‬    ‫הנחשבים מתמחים‪ ,‬הן במיני טרף מסוימים והן בבתי גידול ספציפיים‪,‬‬
‫מעניין לציין שבקיץ האחרון‪ ,‬עם התפשטות אוכלוסיית האצבריה‬
‫בגליל המערבי‪ ,‬פנתה הקריפטולמוס שבאזור לתקוף אותה‪ ,‬ביצעה‬              ‫כאשר שתי התכונות לעתים קרובות כרוכות אחת בשנייה (‪.)13‬‬
‫הדברה יעילה ויתכן שבכך גם בלמה את התפשטותה דרומה מאזור‬       ‫איור ‪ 1‬מציג את המינים המצויים במרכז אירופה (על פי ‪Klausnitzer,‬‬
                                                             ‫‪ ,1993‬מהחשובים שבחוקרי המושיות בעולם) ואת סוגי המזונות שלהם‪.‬‬
                                        ‫זה‪ ,‬לפחות לפי שעה‪.‬‬   ‫נראה שבמרכז אירופה ‪ 66%‬מהמינים הינם טורפי כנימות עלה ורק ‪19%‬‬
 ‫איור ‪ :1‬שכיחות מיני המושיות בהתאמה למזון (‪ )n=101‬במרכז‬      ‫טורפי כנימות מגן‪ .‬איור ‪ 2‬מציג את התפריט המקובל על המינים המצויים‬
                                                             ‫בישראל‪ .‬כאן נראה ‪-‬ש‪ 67%-‬מהמינים הם טורפי כנימות מגן מובהקים‪ ,‬ה�ק‬
                                                  ‫אירופה‬     ‫בוצה השנייה החשובה כוללת את טורפי כנימות העלה (‪ )12%‬והשלישית‬
                                                             ‫את טורפי כנימות המגן וכנימות העלה (‪ .)8%‬ההבדל בין אירופה וישראל‬
   ‫איור ‪ :2‬שכיחות מיני המושיות בהתאמה למזון (‪ )n=90‬בישראל‬    ‫נעוץ בשכיחות הגבוהה של כנימות מגן באזור הים התיכון (‪ ,)67%‬לעומת‬
                                                             ‫השכיחות הגבוהה של כנימות עלה באזור הממוזג (כ‪ .)7( )80%-‬מעניין לציין‬
                                                             ‫שבהשוואה למושיות המתמחות בכנימות מגן‪ ,‬אלו המתמחות בכנימות‬

                                                                      ‫עלה מתפתחות מהר יותר ומטילות את הביצים בקצב מוגבר‪.‬‬
                                                             ‫‪ n‬אקלום המושיות לשם הדברה ביולוגית‪ :‬המושיות מהוות את קבוצת‬
                                                             ‫החרקים הטורפים החשובה ביותר בהדברה ביולוגית קלאסית ומתערבת‬
                                                             ‫ובאמצעותן נרשמו הצלחות מרשימות בהדברת מזיקים פולשים‪ ,‬בעיקר‬
                                                             ‫כנימות מגן‪ .‬עם זאת‪ ,‬אקלום של מינים המציגים טווח הזנה רחב גרם לפגיעה‬
                                                             ‫אקולוגית לא פשוטה‪ ,‬כמו במקרה ש ל ‪( Harmonia axyridis‬שזוהתה לא�ח‬
                                                             ‫רונה בישראל על ידי הנק מיניס‪ ,‬איש המוזיאון לטבע באונ׳ תל אביב) ומושית‬
                                                             ‫השבע‪ ,‬שהביאה בבריטניה ובצפון אמריקה להיעלמות מינים אחרים אוכלי‬

                                                                                                                 ‫כנימות עלה‪.‬‬
                                                             ‫האקלום הראשון של מושית בישראל התרחש בתחילת המאה ה‪ ,20-‬על רקע‬
                                                             ‫פלישת איצריית ההדרים (‪ )Icerya purchasi‬לפרדסי הארץ‪ .‬הנזק לעצים היה‬
                                                             ‫כה קשה שנדרש ממושל יפו לכנס את הפרדסנים ולטכס עצה‪ .‬האגרונום‬
                                                             ‫מאיר אפלבאום( (‪ )2‬הציע להביא את הרודוליה (‪ ,Rodolia cardinalis‬שאז נ�ק‬
                                                             ‫ראה נוביוס) מאיטליה‪ ,‬לשם הובאה קודם לכן מקליפורניה לאותה מטרה‪,‬‬
                                                             ‫הדברת האיצריה‪ .‬כתריסר חיפושיות חיות שהביא אפלבאום ‪-‬ב‪ 1911-‬בק�ו‬
                                                             ‫פסת גפרורים אחת הספיקו לחולל את השינוי ולהביא להדברה מוצלחת‬
                                                             ‫של איצריית ההדרים‪ .‬במהלך מאה השנים האחרונות הובאו לישראל כ‪24-‬‬
                                                             ‫מיני מושיות להדברה ביולוגית (ראה טבלה בעמוד הבא)‪ .‬רובן הגדול הובאו‬
                                                             ‫לשם הדברה של כנימות מגן‪ ,‬ארבעה מינים הובאו להדברת כנימות עש‪,‬‬
                                                             ‫אחד להדברה של כנימת עלה הפקאן ואחד להדברה של אקרית החלודה‬
                                                             ‫של ההדר‪ .‬מיעוטם לא פוזר כלל ורוב אלה שפוזרו לא התאקלמו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
                                                             ‫לכמה מהמינים הייתה תרומה עצומה לדיכוי מזיק המטרה‪ ,‬כמו הרודוליה‬
                                                             ‫(תמונות ‪ ,)2 ,1‬וכן מין נוסף‪( Novius cruentatus ,‬תמונה ‪ ,)2‬שהובא לישראל‬
                                                             ‫מדרום ספרד ואחראי במידה רבה לריסון כנימת הפאלאוקוקוס כהת הכנף‬

                                                                       ‫(‪ ,)Palaeococcus fuscipennis‬מין פולש המתפתח על עצי אורן‪.‬‬
                                                             ‫תרומה רבה הביאה עמה מושית הקריפטולמוס (תמונה ‪ ,)2‬שמוצאה‬
                                                             ‫ממזרח אוסטרליה‪ .‬בסוג זה מוכרים שמונה מינים המצויים ברחבי האזור‬

‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 November 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬נובמבר ‪2017‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40