Page 37 - עלון הנוטע נובמבר 2017 מספר 10 פירות הקייץ הגלעינים

‫הגנת הצומח‬

‫תמונה ‪ :3‬שישה מיני מושיות מהסוג ‪ Hyperaspis‬המצויות בישראל‬ ‫תמונה ‪:2‬‬
‫‪' +‬העולה החדשה' ‪( H. trifurcata‬בודדה‪ ,‬למטה משמאל)‪ .‬במציאות‬ ‫שלושה‬
‫מיני מושיות‬
‫גודלן נע בין ‪ 3‬ל‪ 5-‬מ״מ‬ ‫שהתאקלמו ביח‬
‫שראל ונחשבות‬
‫צילם‪ :‬אלכס פרוטסוב‬ ‫לאויבים טבעיים‬
‫צילם‪ :‬אלכס פרוטסוב‬ ‫יעילים של מזיקי‬
‫המטרה‪ .‬המוח‬
‫שית הרביעית‬
‫(למטה משח‬
‫מאל) הינה מין‬
‫מקומי וצורפה‬
‫לתמונה מטעמי‬
‫הזדהות‪.‬‬
‫במציאות גודלן‬
‫נע בין‬
‫‪ 3‬ל‪ 5-‬מ״מ‬

‫אלו במסגרת הדברה ביולוגית עונתית של קמחית הגפן בכרם‪ ,‬קמחית‬ ‫‪ – Novius cruentatus -‬טורף יעיל של הפלאוקוקוס כהת הכנף‪.‬‬
‫ההדר בפרדס‪ ,‬קמחית מנוקדת בחממות פלפל וחציל (׳ביו‪-‬בי׳‪ ,‬מיח‬ ‫‪ - Rodolia cardinalis -‬טורף יעיל של איצרית ההדרים (שני המינים הופצו ברחבי העולם)‪.‬‬
‫דע בע״פ) ובעבר גם כנגד כנימה רכה דמוית אגס באבוקדו‪ .‬הנקבות‬ ‫‪ – Cryptolaemus montrouzieri -‬טורף בעיקר קמחיות‪ ,‬יעיל כנגד אוכלוסיות מתפרצות‪.‬‬
‫הבוגרות של הקריפטולמוס נוטות להטיל את ביציהן בשקי הביצים‬ ‫‪ - Chilococrus bipustulatus -‬מושית הנקודותיים‪ ,‬מין מקומי שכיח ואויב טבעי חשוב‬
‫של הקמחית ומכאן שמינים שמייצרים שקי ביצים (כמו אלה שהוזכרו‬
‫לעיל) מהווים מטרה נוחה להדברה ביולוגית מוצלחת באמצעות הקריח‬ ‫של כנימות ממוגנות בישראל‪.‬‬
‫פטולמוס‪ ,‬להבדיל ממיני קמחיות שאינם מייצרים שקי ביצים ומתרבים‬
‫בהשרצה (למשל קמחית הסולניים)‪ .‬חשוב עוד לציין כי עיקר ביטויה‬ ‫‪ ,H. polita -‬מין המופיע בכל המזרח התיכון ובמזרח אפריקה‪ .‬מושית זו כבר‬
‫החיובי של מושית הקריפטולמוס מתרחש במוקדים המאופיינים בנח‬
‫גיעות גבוהה של כנימות קמחיות‪ ,‬שם היא מסוגלת להתבסס ולהקים‬ ‫נחקרה בארץ על ידי שמעון בודנהיימר (אבי האנטומולגיה בישראל) כטורפת‬
‫דורות נוספים‪ .‬במצב של נגיעות קמחית נמוכה‪ ,‬למשל בנגיעות ראשוח‬
‫של קמחית ההדר בפרדסים והופיעה בעשור האחרון במספרים גדולים על‬

‫קמחית מנוקדת בישראל ובאירן‪.‬‬
‫‪ -‬המושית ‪ H. syriaca‬מוכרת כטורפת קמחיות במזרח הקרוב כולל אירן‪.‬‬
‫‪ -‬המושית ‪ H. vinciguerrae‬טורפת קמחיות‪ ,‬מצויה במרחב שבין צפון אפריקה‬

‫לאירן‪ .‬הופיעה בישראל במספרים גדולים בעקבות ההתפרצויות של הקמחית‬

‫המנוקדת‪.‬‬
‫‪ -‬המושית ‪ ,H. guttulata‬ככל הנראה נדירה בישראל‪ ,‬הטרף אינו ידוע‪ ,‬בצפון‬
‫אפריקה היא ניזונה על הכנימה הרכה ‪ Stotzia striata‬המצויה על שרביטן‬

‫(‪ .)3( )Ephedra foeminea‬גם בארץ מצויה כנימה זו על שרביטן‪.‬‬
‫‪ -‬המושי ת ‪ H. reppensis quadrimaculata‬ככל הנראה נדירה בישראל‪ ,‬מופ�י‬
‫עה במזרח אירופה ובמזרח הקרוב‪ ,‬נצפתה בטורקיה עם הקמחי ת �‪Phena‬‬

‫‪.coccus pumilus‬‬
‫‪ -‬המושית השביעית בתמונה ‪ 3‬היא ‪ ,H. trifurcata‬שכאמור יובאה לאחרונה‬

‫ממקסיקו להדברת האצברית ומתאקלמת היטב (תמונה ‪.)4‬‬

‫‪ n‬הדברה ביולוגית מתערבת באמצעות מושיות‪ :‬בדומה למדינות אחרות‪ ,‬ה�ד‬

‫ברה ביולוגית מתערבת המיושמת בישראל מכוונת בעיקר כנגד כנימות קמחיות‬
‫באמצעות מושית הקריפטולמוס (‪ .)Cryptolaemus montrouzieri‬ריבוי המוני‪-‬‬

‫תעשייתי של זו מתבצע בישראל בחב׳ ׳ביו‪-‬בי׳ ובמפעלים אחרים באירופה‪ ,‬בצפון‬

‫אמריקה ובאוסטרליה‪ .‬כבר בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20-‬התפרסם פרוטוקול‬

‫מפורט העוסק בייצור המוני של הקריפטולמוס על אוכלוסיית קמחית ההדר‬

‫שגדלה בתנאי חשכה על נבטים של תפוחי אדמה (‪ .)8‬בישראל מפזרים מושיות‬

‫‪‘ 37 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 November 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬נובמבר ‪2017‬‬