Page 32 - עלון הנוטע דצמבר 2017 מספר 10 שקד ןזית

‫דיון‬ ‫איור ‪:1‬‬
‫השפעת מנת‬
‫מאחר שקליטת מינרלים תלויה בין השאר בזמינות המים בקרקע‪,‬‬ ‫המים על ריכוז‬
‫ניתן לצפות כי עצי זית הגדלים בהשקיה מלאה יצברו יותר מינרלים‬ ‫חנקן בעלים‬
‫בהשוואה לשטחי בעל‪ ,‬גם ללא הגברת דישון( (‪ .)9‬למרות זאת הדר�י‬ ‫דיאגנוסטיים‬
‫שה למינרלים צפויה להיות גבוהה יותר בכרמי זית מושקים בשל ציר‬
‫מוח נמרץ ויבולים גבוהים בהשוואה לבעל (‪ ,)10‬ולכן פוריות הקרקע‬ ‫‪ -‬כל נקודה מציינת ממוצע של ארבע שנות ניסוי;‬
‫‪ -‬אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים בין טיפולי ההשקיה של אותו ניסוי (‪.)p<0.01‬‬
‫עלולה להוות גורם מגביל בכרמי זית אינטנסיביים (‪.)11‬‬
‫איור ‪:2‬‬
‫ריכוזי יסודות ההזנה המינרלים בעלים‬ ‫השפעת מנת‬
‫המים על ריכוז‬
‫מצבם ההזנתי של עצי זית ועצי מטע בכלל מאופיין בדרך כלל בריכוז‬ ‫זרחן בעלים‬
‫המינרלים בעלים דיאגנוסטיים ומבוטא באחוז מהחומר היבש בהם‬ ‫דיאגנוסטיים‬
‫(‪ .)12‬ריכוזי חנקן‪ ,‬זרחן ואשלגן בעלים (‪ )6‬עלו עם העלייה בריכוז המ�י‬
‫נרל בתמיסת ההשקיה‪ ,‬כאשר קצב העלייה היה מתון יותר בריכוזים‬ ‫‪ -‬כל נקודה מציינת ממוצע של ארבע שנות ניסוי;‬
‫הגבוהים‪ .‬לאורך כל הניסוי העצים שקיבלו מנות מים נמוכות נחשפו‬ ‫‪ -‬אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים בין טיפולי ההשקיה של אותו ניסוי (‪.)p<0.01‬‬
‫לעקת מים שהחלה להתבטא בחודש יולי מדי שנה והתגברה עם‬
‫התקדמות העונה‪ ,‬עד גשמי החורף הראשונים( (‪ .)3‬בעבודה זו נ�מ‬ ‫איור ‪:3‬‬
‫צא כי העצים משני הזנים הגיבו למנת המים העולה בצימוח וגטטיבי‬ ‫השפעת מנת‬
‫נמרץ‪ ,‬שהתבטא ביבול גבוה יותר בשנה העוקבת‪ .‬בבאקה נמדדה‬ ‫המים על ריכוז‬
‫תגובה פיסיולוגית של העצים למנת המים לפי נתוני פוטנציאל המים‬ ‫אשלגן בעלים‬
‫בצמח (‪ ,)13‬אולם יבול הפרי בניסוי לא הושפע במובהק מרמת‬ ‫דיאגנוסטיים‬

‫ההשקיה (‪ ,)14‬כנראה בשל השונות הרבה בין העצים בחלקה‪.‬‬ ‫‪ -‬כל נקודה מציינת ממוצע של ארבע שנות ניסוי;‬
‫‪ n‬חנקן‪ :‬רמת ההשקיה לא השפיעה על ריכוז החנקן בעלים‪ ,‬כפי ש�ד‬ ‫‪ -‬אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים בין טיפולי ההשקיה של אותו ניסוי (‪.)p<0.01‬‬
‫ווח גם בעבודות קודמות (‪ .)15‬בבאקה הכרם לא דושן במהלך שנות‬
‫הניסוי ועדיין ריכוז החנקן בעלים היה גבוה‪ ,‬כ‪ ,1.8%-‬מעל ערך הסף‬
‫הנחשב למחסור (‪ .)8( )1.4%‬תוצאות דומות דווחו גם (‪ )11‬עבור עצי‬
‫׳פיקואל׳ בספרד בבעל‪ .‬בבאקה העצים היו נטועים במרווחים של‬
‫‪ 10x10‬מ'‪ ,‬כאשר נפח הקרקע הגדול שעמד לרשות כל עץ הוא‬
‫קרוב לוודאי המקור לחנקן הן ממינרליזציה של חומר אורגני והן מחנר‬
‫קן המומס במי הגשם( (‪ .)11‬מינרליזציה של חנקן אורגני עולה עם ה�ע‬
‫לייה ברטיבות הקרקע כתוצאה מעלייה בפעילות מיקרוביאלית עם‬
‫העלייה ברטיבות (‪ .)16‬בכפר מנחם ריכוז החנקן בעלים היה כ‪1.9%-‬‬
‫בזן ׳סורי׳ ו‪-‬כ‪ 1.6%-‬ב׳ברנע׳‪ .‬בכרם זה העצים קיבלו דישון מיום הנט�י‬
‫עה ברמה של ‪ 20-15‬ק"ג‪/‬ד׳ לשנה וגם כאן לא נצפתה עלייה בריכוז‬
‫החנקן בעלים עם העלייה במנת המים‪ .‬הערך ‪ 1.9%‬חנקן שנמדד‬
‫באתר זה תואם את הערכים הגבוהים ביותר המצוינים בספרות (‪.)6‬‬
‫כל ריכוזי החנקן שנמדדו בעבודה זו היו הרבה מעל ערך הסף של‬
‫‪ .1.4%%‬ברמות אלו לא ניתן לצפות להשפעה של ריכוז החנקן על צ�י‬
‫מוח וגטטיבי או על יבול הפרי (‪ .)7‬ריכוזי חנקן בעלים דיאגנוסטיים‬
‫תלויים בכושר הקרקע לספק חנקן ובכושר העץ לקלוט אותו‪ .‬שני‬
‫תהליכים אלה מושפעים משמעותית מרמת הזמינות של המים בקר‬
‫רקע‪ :‬כאשר זו יורדת‪ ,‬יורדים הן הצימוח והן קליטת המינרלים‪ ,‬אולם‬

‫ריכוז החנקן לא בהכרח מושפע‪.‬‬
‫ההבדלים בריכוזי החנקן בעלים בין שני הזנים בניסוי זה היו גדולים ונבעו‬
‫ככל הנראה מההבדלים בדגם הצימוח של הזנים‪ .‬הזן ׳סורי׳ מאופיין בציר‬
‫מוח וגטטיבי מרוסן בהשוואה ל׳ברנע׳‪ .‬בתנאים אלה‪ ,‬על רקע של זמינות‬
‫חנקן דומה‪ ,‬כפי שהייתה בניסוי זה‪ ,‬אותה כמות חנקן ׳נמהלת׳ במסה‬
‫וגטטיבית גדולה יותר וכתוצאה מכך ריכוז החנקן בחומר הווגטטיבי יורד‪.‬‬

‫‪‘ 32 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 December 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬דצמבר ‪2017‬‬