Page 33 - עלון הנוטע דצמבר 2017 מספר 10 שקד ןזית
P. 33

‫ענף החודש‬

‫זית לזרחן ולגבי ערכי הסף המקובלים היום כאינדיקציה למחסור‬      ‫‪ n‬זרחן‪ :‬קליטת זרחן בצמחים מתרחשת בעיקר עם הגעת שורשים לאתרי הזרחן‬
‫או עודף‪ .‬נמצא (‪ )7 ,6‬כי כאשר מים לא היוו גורם מגביל‪ ,‬הצימוח‬   ‫בקרקע‪ ,‬מאחר שתנועת הזרחן בקרקע מוגבלת‪ .‬פעילות פטריות המיקוריזה מער‬
‫הווגטטיבי עלה עם עליית רמת הדישון הזרחני עד לרמה של ‪0.1%‬‬      ‫לה את זמינות הזרחן לעצי הזית( (‪ ,)17‬אך גם זו תלויה בזמינות המים‪ ,‬בדומה למי�ק‬
‫בעלים והגיע לרוויה בערך זה‪ ,‬אולם מספר הפירות עלה עם העלייה‬    ‫רואורגניזמים אחרים (‪ .)16‬בעבודה הנוכחית עלתה קליטת הזרחן עם העלייה ברמת‬
‫ברמת הזרחן ולא הגיע לרוויה גם כאשר ריכוזו של זה בעלים הגיע‬    ‫ההשקיה‪ ,‬אולם ריכוזו בעלים היה תמיד מעל ‪ ,0.1%‬הנחשב לערך סף למחסור (‪.)8‬‬
‫ל‪ .0.2%-‬סביר להניח כי עם העלייה ביבולי הזית כתוצאה מגידול‬     ‫ברמות השקיה גבוהות צפוי שהזרחן ישהה זמן רב יותר בתמיסת הקרקע ויעבור‬
‫אינטנסיבי‪ ,‬כולל השקיה‪ ,‬הדרישה לזרחן בתהליכים פיסיולוגיים שור‬  ‫קיבוע לאט יחסית (‪ .)18‬נוסף לכך‪ ,‬על רקע של מנות מים גדולות יתפתח נפח בית‬
‫נים עולה גם היא וכנראה שהשיקולים לגבי ערכי הסף צריכים להיות‬   ‫שורשים גדול יותר שיוביל להיווצרות של יותר אתרי קליטה של זרחן (‪ )2‬וכך ישפר‬

             ‫בעלי אופי משולב של שיטת הגידול ורמת היבולים‪.‬‬                                                                    ‫את קליטתו‪.‬‬
‫‪ n‬אשלגן‪ :‬פרי הזית מהווה מבלע חזק לאשלגן והצמח משנע כמויות‬     ‫נמצאו גם הבדלים בריכוז הזרחן בעלים בין שני הזנים‪ ,‬בדומה לאלה שנמצאו בחנקן‬
‫משמעותיות של יסוד זה מהעלים לפרי( (‪ .)19‬בעבודה זו נמצאו ה�ב‬   ‫וכנראה גם מאותה הסיבה‪ .‬ריכוז הזרחן בעלים הגיב לרמת ההשקיה באופן דומה בשני‬
‫דלים גדולים בתגובה לאשלגן בין שני האתרים ושני הזנים‪ .‬בבאקה‪,‬‬   ‫אתרי הניסוי‪ ,‬למרות העובדה שבבאקה מי ההשקיה לא הכילו זרחן ואילו בכפר מנחם‬
‫היכן שלא ניתן דישון ומי ההשקיה לא הכילו אשלגן‪ ,‬הייתה ירידה‬    ‫כמות הזרחן שהגיעה לקרקע עלתה עם מנת המים‪ .‬נמצאו הבדלים בקצב התגובה‬
‫עקבית בריכוזו בעלים עם הזמן במשך שלוש השנים הראשונות של‬       ‫בין שני האתרים (איור ‪ ,)2‬ככל הנראה מהעובדה שבכפר מנחם הגיעו לקרקע כמויות‬
‫הניסוי( (‪ )2008-2006‬ועלייה ב‪ 2009-‬כתוצאה מיישום עלוותי בדצ�מ‬
‫בר ‪ .2008‬בכפר מנחם‪ ,‬היכן שהאשלגן ניתן הן כדשן מוסף והן ממי‬                                ‫משמעותיות של זרחן עם מי ההשקיה (מים מושבים)‪.‬‬
‫ההשקיה‪ ,‬ברמה כללית של ‪ 30‬ק"ג‪/‬ד׳ לשנה‪ ,‬ריכוזו בעלים היה גבוה‬   ‫העובדה שקליטת הזרחן עלתה עם עליית מנת המים גם ללא כל תוספת חיצונית‪,‬‬
‫בשנות שפל ונמוך בשנות שפע‪ ,‬בהן הפרי היווה מבלע משמעותי ליר‬    ‫מצביעה על האפשרות להפחית את רמות היישום של מינרל זה כדשן עם עליית מנות‬
                                                              ‫המים להשקיה‪ .‬מאידך‪ ,‬עקומות התגובה (איור ‪ )2‬לא הגיעו לרוויה וריכוז הזרחן בעלים‬
                                                    ‫סוד זה‪.‬‬   ‫המשיך לעלות לינארית עם עליית מנת המים‪ .‬נתון זה מעלה שאלות לגבי דרישת עצי‬

           ‫‪‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 December 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬דצמבר ‪2017‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38