Page 31 - עלון הנוטע דצמבר 2017 מספר 10 שקד ןזית

‫ענף החודש‬

‫המים ושנת הבדיקה‪ ,‬ועל כן הערכים המוצגים הם הממוצעים הרב‬ ‫חומרים ושיטות‬
‫שנתיים של כל אחד מהם‪ .‬השפעת שנות הבדיקה מוצגת בטבלה‬
‫והשפעת טיפולי ההשקיה מוצגת באיורי ם ‪ .3-1‬במקרים רבים ה�ת‬ ‫הניסוי נערך במקביל בשני אתרים‪ :‬באקה אל גרבייה (בצפון השרון)‬
‫קבלו בין השנים הבדלים מובהקים בריכוז המינרלים בעלים‪ ,‬אולם‬ ‫ובכרם זיתים לשמן בכפר מנחם השייך לגד״ש צבר‪-‬קמה‪ .‬כמויות‬
‫הבדלים אלה לא הראו מגמה כלשהי‪ ,‬למעט מקרים בהם צוין אחרת‬ ‫הגשם השנתיות הממוצעות בתקופת הניסוי היו ‪ 565‬מ"מ בבאקה‬
‫לגבי מינרל ספציפי‪ .‬מצבם ההזנתי ההתחלתי של העצים מיוצג בטר‬ ‫ו‪ 450-‬מ"מ בכפר מנחם‪ .‬בבאקה נבחר כרם ׳סורי׳ בן ‪ 20‬שהעצים‬
‫בו ניטעו במרחקים ש ל ‪ 10x10‬מ' וגודלו בתנאי בעל עד תחילת הנ�י‬
‫בלה בנתוני ‪.2006‬‬ ‫סוי‪ .‬הקרקע בבאקה חרסיתית גירנית בעומק ‪ 200-50‬ס"מ‪ .‬בכרם‬
‫זה נבחנו שש רמות השקיה (שישה טיפולים)‪100 ,75 ,50 ,25 ,0% :‬‬
‫בטבלה מוצגים נתוני בדיקות עלים בכל אחת משנות הניסוי (ממוצעי‬ ‫ו‪ 125%-‬מהתאדות פוטנציאלית שחושבה לפי שיטת פנמן‪-‬מונטיס‬
‫מנתוני תחנה מטאורולוגית סמוכה‪ .‬מקדם הכיסוי היה ‪( 50%‬מקדם‬
‫כל הטיפולים)‬ ‫הכיסוי = שטח הקרקע המוצל מתחת לעצים‪ .‬כאשר מחשבים את‬
‫מנות ההשקיה במטעים לוקחים בחשבון את השטח המוצל)‪ .‬מבנה‬
‫שנת יבול ‪K P N‬‬ ‫הזן‬ ‫הניסוי היה בלוקים באקראיות גמורה‪ .‬סביב כל עץ‪ ,‬במרחק של כ‪1-‬‬
‫מ' מהגזע‪ ,‬הותקנה טבעת של שלוחת טפטפות בספיקה של ‪3.5‬‬
‫)‪(%) (%) (%‬‬ ‫ומקום החלקה הבדיקה‬ ‫ליטר‪/‬שעה כל ‪ 0.5‬מ'‪ .‬שני עצים בכל חלקה היו מוקפים בעצי גבול‬
‫שנחשפו לאותו הטיפול‪ .‬ההשקיה ניתנה במים שפירים כל יומיים‪-‬‬
‫‪1.313a 0.127a 1.640a‬‬ ‫‪ 2006‬שפע‬ ‫׳סורי׳ ‪-‬‬ ‫שלושה‪ ,‬בהתאם לתנאי מזג האוויר‪ .‬כמויות המים שניתנו בהשקיה נעו‬
‫‪1.218ab 0.126a 1.855a‬‬ ‫‪ 2007‬שפל‬ ‫באקה אל גרבייה‬ ‫בין ‪ 115‬מ"מ בטיפול ‪ 25%‬לבין ‪ 530‬מ"מ בטיפול ‪ .125%‬דישון לא‬
‫ניתן במהלך הניסוי‪ ,‬אולם קודם לכן קיבלה החלקה קומפוסט אחת‬
‫‪ 2008‬שפע ‪1.127b 0.125a 1.759b‬‬ ‫לשנתיים‪-‬שלוש ושני יישומים עלוותיים של אשלגן כלורי ‪ 1.7%‬במהלך‬

‫‪ 2009‬שפל ‪1.245a 0.125a 1.871a‬‬ ‫עונת הגשמים‪.‬‬
‫בכפר מנחם נבחר כרם אינטנסיבי בן ארבע שכלל שני זנים‪ ,‬׳ברר‬
‫‪1.296c 0.123b 1.726c‬‬ ‫‪ 2006‬שפע‬ ‫׳סורי׳ ‪-‬‬ ‫נע׳ ו׳סורי׳‪ ,‬שניטעו במרווחים של ‪ 4x7‬מ'‪ .‬הקרקע חמרה חרסיתית‪,‬‬
‫‪1.631a 0.149a 1.973a‬‬ ‫‪ 2007‬שפל‬ ‫כפר מנחם‬ ‫ההשקיה בטפטוף‪ ,‬שלוחה אחת לשורה במרווחים ש ל ‪ 0.5‬מ' וב�ס‬
‫פיקה של ‪ 2.3‬ליטר‪/‬שעה‪ .‬בכרם זה נבחנו חמש רמות השקיה‪,30% :‬‬
‫‪ 2008‬שפע ‪1.440b 0.116c 1.901a‬‬ ‫‪ 100 ,75 ,50‬ו‪ 125%-‬מהתאדות פוטנציאלית שחושבה על פי נוסחת‬
‫פנמן‪-‬מונטיס מנתוני תחנה מטאורולוגית סמוכה‪ .‬מקדם הכיסוי בשר‬
‫‪ 2009‬שפל ‪1.600a 0.124b 1.811b‬‬ ‫נת ‪ 2006‬היה ‪ 40%‬ובשנים ‪ .50% – 2009-2007‬כל טיפול התבצע‬
‫בחמש חזרות במבנה של בלוקים מפוצלים באקראי‪ .‬בכל טיפול ובר‬
‫‪ 2006‬שפל ‪1.161ab 0.107b 1.511b‬‬ ‫׳ברנע׳ ‪-‬‬ ‫כל זן היו שני עצים שהוקפו בעצי גבול שנחשפו לאותו טיפול השקיה‪.‬‬
‫עצי הניסוי הושקו במים מושבים (קולחי ירושלים‪ ,‬טיהור שניוני) שהכיר‬
‫‪ 2007‬שפע ‪0.994c 0.113ab 1.627a‬‬ ‫כפר מנחם‬ ‫לו בממוצע ‪ 20.4‬מ"ג‪/‬ליטר חנקן‪ 5.7 ,‬מ"ג‪/‬ליטר זרחן ו‪ 29.4-‬מ"ג‪/‬ליטר‬
‫אשלגן‪ ,‬כולם מסיסים‪ .‬דישון ניתן בדשן נוזלי ‪( 6:0:12‬׳דשנים וחומרים‬
‫‪ 2008‬שפל ‪1.193a 0.116a 1.695a‬‬ ‫כימיים בע״מ׳‪ ,‬חיפה) דרך מערכת ההשקיה‪ .‬מכל טיפול השקיה נגר‬
‫רעה ממנת הדשן כמות החנקן והאשלגן שהגיעה עם מי ההשקיה‪ ,‬כך‬
‫‪ 2009‬שפע ‪1.103b 0.108b 1.528b‬‬ ‫שכל הטיפולים קיבלו אותה רמה שנתית של יסודות אלה‪ 20 :‬ו‪30-‬‬

‫‪ -‬אותיות שונות מציינות הבדלים מובהקים בין כל מינרל בכל ניסוי (‪.)p<0.01‬‬ ‫ק"ג צרוף‪/‬ד׳‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫בשני האתרים נדגמו עלים דיאגנוסטיים במהלך חודש יולי בכל אחת‬
‫‪ n‬חנקן (‪ :)N‬בשני האתרים ובשני הזנים ריכוזי החנקן בעלים היו ד�ו‬ ‫משנות הניסוי ומכל אחד מהעצים הנמדדים‪ .‬לאחר שטיפה‪ ,‬ייבוש‪,‬‬
‫מים בכל רמות ההשקיה‪ ,‬ללא הבדלים מובהקים ביניהם (איור ‪.)1‬‬ ‫טחינה ועיכול רטוב נבדק בעלים ריכוז אשלגן באמצעות מכשיר בליעה‬
‫בבאקה ריכוזי החנקן בעלי ה׳סורי׳ עמדו על כ‪ 1.8%-‬וכך גם בכפר‬ ‫אטומית (‪ )Perkin-Elmer precisely analyst 200‬וריכוזי חנקן ואשלגן‬

‫מנחם‪ ,‬בעוד שב׳ברנע׳ נמדדו ריכוזים מעט נמוכים‪ ,‬של כ‪.1.6%-‬‬ ‫באמצעות אוטואנלייזר (‪.)Lachat instruments, Milwaukee, USA‬‬
‫‪ n‬זרחן (‪ :)P‬בשני האתרים ובשני הזנים ריכוזי הזרחן עלו ליניארית‬
‫ובאופן מובהק עם העלייה במנת ההשקיה (איו ר ‪ .)2‬נמצאו הב�ד‬ ‫תוצאות‬
‫לים מובהקים בריכוזי הזרחן בעלים בין רמות ההשקיה הנמוכות‬
‫לגבוהות ובכל מקרה אלו לא חרגו מהתחום של ‪ ,0.1-0.2%‬שדווח‬ ‫ניתוח סטטיסטי דו‪-‬כיווני הראה שבכל שלושת המינרלים שנבדקו‬
‫כתחום התקין בזיתים (‪ .)8‬ריכוזי הזרחן בעלים בזן ׳סורי׳ היו דומים‬ ‫לא הייתה השפעה הדדית בין שני הגורמים העיקריים בניסויים‪ ,‬מנת‬
‫בשני האתרים ואלה של ה׳ברנע׳ היו נמוכים יותר‪ ,‬בדומה לתמונה‬

‫שהתקבלה בחנקן‪.‬‬
‫‪ n‬אשלגן (‪ :)K‬בכרם באקה לא נמצאה מגמה שהצביעה על קשר בין‬
‫רמת ההשקיה לריכוז האשלגן בעלים (איור ‪ .)3‬הערך הנמוך ביותר‬
‫שנמדד היה בטיפול הבעל( (‪ ,)1.08%‬ובכל שאר רמות ההשקיה נ�מ‬
‫דדו ערכים של ‪ .1.2-1.3%‬בכפר מנחם בשני הזנים היו ריכוזי האשלגן‬
‫בעלים נמוכים ברמות ההשקיה הנמוכות וגבוהים בגבוהות ועקבו‬
‫אחרי דגם מובהק של עקום רוויה‪ .‬גם במקרה של האשלגן‪ ,‬ריכוזו בער‬
‫לים היה גבוה ב׳סורי׳ בהשוואה ל׳ברנע׳‪ .‬בבאקה ריכוזי אשלגן בעלים‬
‫ירדו במהלך שלוש השנים הראשונות לניסוי ועלו ‪-‬ב‪ .2009-‬בכפר מ�נ‬
‫חם בשני הזנים ריכוזי האשלגן בעלים היו נמוכים בשנות שפע וגבוהים‬

‫בשנות שפל (טבלה)‪.‬‬

‫‪‘ 31 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 December 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬דצמבר ‪2017‬‬