Page 42 - עלון הנוטע מרץ 2018 מספר 3 הגיע אביב!
P. 42

‫הפירות במטע ובכך כאמור תרמו להעלאת היבול‪.‬‬              ‫וסרנייד ידועים ביעילותם גם כנגד קימחון‪ .‬כל הטיפולים הפחיתו את הנגיעות‬
‫בעוד שבעצים המטופלים כנגד בוטריוספריה בזמן פריחה הייתה הבשלת‬              ‫בקימחון לרמת אפס‪ ,‬בעוד שמשטר הטיפולים בסרנייד הפחית אמנם את‬
‫הפירות זהה לזו של עצי הביקורת‪ ,‬הפירות המטופלים נראו בריאים יותר‬           ‫שיעור הקימחון אך לא לאפס (איור ‪ .)1‬בדומה לתוצאות שהתקבלו בשנתיים‬
‫והראו מאפיינים רצויים כגון עלייה קלה בהצהבה והפחתה בהתכווצויות בקו‬        ‫הקודמות‪ ,‬הטיפולים שניתנו במהלך הפריחה הפחיתו את התמותה לאחור‬
‫ליפה לאחר אחסון ממושך בחיי מדף (תוצאות לא מוצגות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיעור‬           ‫של הענפונים במטע (איור ‪ ,)2‬מחלה הנגרמת מפטריית הבוטריוספריה‪.‬‬
‫רקבונות העוקץ ורקבונות הצד בפירות המטופלים היה נמוך באופן מובהק‬           ‫תוצאה זו יכולה להיות מוסברת בשינוי שנצפה בהרכב המיקרואורגניזמים‬
‫מבפירות הביקורת (איו ר ‪ .)4‬נראה אם כן שהשינוי באוכלוסיות המי�ק‬            ‫של עוקצי הפירות בקטיף שבודדו על גבי מצ ע ‪ PDA‬בצלחות פטרי‪ :‬פח�י‬
‫רואורגניזמים בעוקצי הפירות והפחיתה באוכלוסיות הפתוגניות הובילו לפחיו‬      ‫תה של פטריות פתוגניות שעלולות לגרום לרקבונות עוקץ ולתמותת ענפונים‬
‫תה ברקבונות העוקץ ולפירות חיוניים יותר‪ ,‬שיכולים להתמודד עם פתוגנים‬
                                                                                                                          ‫(תוצאות לא מוצגות)‪.‬‬
                                            ‫הגורמים לרקבונות צד‪.‬‬          ‫באופן מפתיע‪ ,‬הטיפולים כנגד בוטריוספריה במהלך הפריחה העלו במובהק‬
                                                                          ‫את מספר הפירות בכל עץ בשיעור של ‪ 22-45%‬בניסוי מעגן ועד ‪ 95%‬בכחל‬
                                    ‫סיכום ומסקנות‬                         ‫(איור ‪3‬א‪ ,‬ב)‪ ,‬אך לא נראתה השפעה על גודל הפרי (מדד שלא נבדק בניסוי‬
                                                                          ‫זה)‪ .‬כך‪ ,‬הודות לטיפולי הריסוס בלונה טרנקיליטי‪ ,‬סוויץ' או סרנייד במהלך‬
‫בהתבסס על התוצאות החיוביות של ריסוס פונגיצידים בפריחה כנגד הבוטו‬          ‫הפריחה עלה מספר הפירות לעץ בעת הקטיף ופחתה תמותת הענפים‪.‬‬
‫ריספריה‪ ,‬יש לשקול במהלך שלב זה שילוב של טיפולים כנגד קימחון וכנגד‬         ‫ניתן אם כן להניח כי העלייה ביבול באה בעקבות הריסוסים‪ ,‬שהביאו מוקדם‬
‫בוטריוספריה‪ ,‬מה שיתרום להפחתת רקבונות לאחר קטיף‪ ,‬להעלאת כמות‬              ‫יותר להפחתה בנשירת החנטים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעונה הקרובה יש לבדוק את‬
                                                                          ‫משקל היבול ונשירת החנטים בטיפולים השונים; בדרך כלל לאחר החנטה‬
                                 ‫הפירות לעץ ולשיפור בריאות הפרי‪.‬‬          ‫ותחילת גידול הפרי חלק מהפירות נושרים והיבול יורד‪ .‬בהתבסס על תוצאות‬
‫חשוב להדגיש כי מתוך שלושת התכשירים שנבחנו בניסוי יש כיום אישור‬            ‫הניסויים ניתן לשער כי השינוי באוכלוסיית המיקרואורגניזמים ברקמת העוו‬
                                                                          ‫קץ‪ ,‬כמו גם פחיתה בשכיחות הפטריות הפתוגניות‪ ,‬השפיעו על שיעור נשירת‬
                        ‫יישום במטעי מנגו רק למדביר הביולוגי סרנייד‪.‬‬

                                             ‫תודות‬

‫תודה לניסים יטאח‪ ,‬אבידע אלון ומורן סיטי מחב׳ ׳לוכסנבורג׳‪ ,‬לאופיר‬
‫נאות‪ ,‬אחמד גבן‪ ,‬רותם אפרת ורחלי יצחקי מחב׳ ׳לידור'‪ ,‬וכן לארז בן‪-‬נון‪,‬‬
‫חוזי משל ודורון באום מ׳אגריקה׳ על סיעור המוחות‪ ,‬ליווי המחקר והריסוו‬
‫סים במטע‪ .‬תודה למגדלים ראובן סמית‪ ,‬רוני לוי וניסים יטאח על העזרה‬

                                                  ‫בניסויים השונים‪.‬‬
    ‫תודה לחב׳ ׳באייר׳ ולשולחן מנגו במועצת הצמחים על מימון המחקר‪.‬‬

                                            ‫ספרות‬

‫‪1.	Terry L.A., Mena C., Williams A., Jenney N., Whitehead P.‬‬
  ‫‪(2011): Fruit and vegetable resource maps. Final Report to‬‬
  ‫‪WRAP 2011.‬‬

‫‪2.	Henningsson S., Hyde K., Smith A., Campbell M. (2004): The value‬‬
  ‫‪of resource efficiency in the food industry: a waste minimisation‬‬
  ‫‪project in East Anglia, UK. J Clean Prod 12: 505-512.‬‬

‫‪3.	Prusky D., Alkan N., Mengiste T., Fluhr R. (2013): Quiescent and‬‬
  ‫‪necrotrophic lifestyle choice during postharvest disease develop-‬‬
  ‫‪ment. Ann Rev Phytopathol 51: 155-176.‬‬

‫‪4.	Prusky D., Kobiler I., Miyara I., Alkan N. (2009): Fruit diseases. In‬‬
  ‫‪the mango, botany, production and uses, 2nd edition ed.; Litz, R.,‬‬
  ‫‪Ed. CABI international 210-231.‬‬

‫‪5.	Johnson G.I., Mead A.J., Cooke A.W., Dean J.R. (1991): Mango‬‬
  ‫‪Stem-end rot pathogens - Infection levels between flowering and‬‬
  ‫‪harvest. Ann Appl Biol 119: 465-473.‬‬

‫‪6.	Johnson G.I., Mead A.J., Cooke A.W., Dean J.R. (1992): Mango‬‬
  ‫‪stem end rot pathogens - Fruit infection by endophytic colonisation‬‬
  ‫‪of the inflorescence and pedicel. Ann Appl Biol 120: 225-234. n‬‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 March 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬מרץ ‪2018‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47