Page 30 - עלון הנוטע אפריל 2018 מספר 4 בננה וחברים

‫היום אין חולק על תרומתם של מחזורי הגידול לבריאות נפשה של הקרקע‪ :‬הוארך מסו‬ ‫מחזור הגידולים‬
‫פר שנות המנוחה‪ ,‬התירס הוצא מסל המחזור והוכנסו קטניות‪ ,‬דגניים וגידולי מקשה‬
‫בשנים האחרונות חל שינוי במחזור הגידולים בבננות ועקב ההכרה בתרומתו ליו‬
‫בתמונה הגדולה מחזור‬ ‫בולים עלתה חשיבותו‪ .‬הוארך מספר שנות המנוחה בין חיסול לנטיעה‪ ,‬התירס‬
‫שעועית (קטניות);‬ ‫הוצא מסל הגידולים ולמחזור הוספו גידולים אחרים‪ ,‬כמו קטניות‪ ,‬דגניים וגידולי‬
‫מקשה‪ .‬למהלך מקצועי זה יש תוצאות‪ ,‬בהן צמצום אוכלוסיית הנמטודות הפו‬
‫בתמונה הקטנה חיטה‬
‫לגרעינים (דגניים)‬ ‫רזיטיות בקרקע‪ ,‬צמצום נזקיהן והוצאת הנמטוצידים משימוש במטעי הבננות‪.‬‬

‫שוורץ מהפקולטה‪ ,‬ד״ר עמי להב‪ ,‬ענת לוינגרט‪ ,‬יותם זית‪ ,‬אור שפירא ואחרים‬ ‫השקיה בקולחים‬
‫(ומראש התנצלות אם השמטנו שם כלשהו)‪.‬‬
‫מטעי הבננות בחוף הכרמל ובגליל המערבי מושקים בקולחים מטוהרים‪,‬‬
‫תחומי המחקר העיקריים הם אלה‪:‬‬ ‫חלקם בדרגת טיהור שניונית וחלקם בדרגה שלישונית‪ .‬היעד העיקרי במעבר‬
‫‪ n‬ייעול השקיה‪ :‬בחינת השפעה של מים ברמות מליחות שונות על צימוח ויבול‬ ‫להשקיה בקולחים הוא שמירה על פוריות הקרקע לדורות הבאים‪ .‬המטעים‬
‫במטע; השקיית בננות בבית רשת תוך הסתייעות בנוסחת אוופוטרנספירציה‬
‫(התאדות) מחושבת; בחינת משטר השקיה משופר להדחת מלחים; השקיה‬ ‫בעמק הירדן מושקים כיום במי כנרת‪.‬‬

‫המבוססת על מערכות בקרה קרקעיות וצמחיות‪.‬‬ ‫מחקר ופיתוח‬
‫‪ n‬בתי רשת‪ :‬בתחום זה נבחנות רשתות תרמיות להגנה מפני קרה (ראה מאמר‬
‫של ד״ר נבות גלפז בעמ׳ ‪ ;)35‬בדיקת השימוש ברשת ירוקה לכיסוי המבנים‪,‬‬ ‫ענף הבננות משקיע בתחומי מחקר רבים ומגוונים המקיפים את כל אזורי הגיו‬
‫דול‪ .‬עבודות המחקר מתבצעות על ידי החוקרים ד"ר נבות גלפז ממו"פ צפון‪,‬‬
‫מתוך הכרה בחשיבות הנוף הירוק (׳ירוק בעיניים׳‪ ,‬ד״ר יאיר ישראלי‪ ,‬עמ׳ ‪.)32‬‬ ‫ד״ר יאיר ישראלי מצמח נסיונות‪ ,‬ד״ר סטנלי פרימן ממו״פ צפון‪ ,‬גל אור מדריך‬
‫‪ n‬זנים חדשים‪ :‬נבחנים זנים בעלי פוטנציאל הנבה גבוה והתאמתם לגידול בארץ‪.‬‬ ‫שה"מ וחנן בן שלום מבננות החוף‪ ,‬ולצדם אנשי חוות הבננות בצמח ניסיונות‪,‬‬
‫‪ n‬הזנה‪ :‬במסגרת זו נבחנת הזנת בננות בבית רשת ברמות שונות של חנקן‬ ‫צוות נסיונות בננות החוף‪ ,‬חוקרי מכון וולקני‪ ,‬הפקולטה לחקלאות והשרותים‬
‫להגנת הצומח ‪ -‬ואנחנו מדברים על ד״ר יוספה שחק וממשיכת דרכה ד״ר‬
‫ואשלגן; נבחנת השפעת הזנה בקומפוסט על גידול בננה אורגנית‪.‬‬ ‫דנה חרובי‪ ,‬ד״ר אבנר זילבר‪ ,‬ד״ר רקפת שרון‪ ,‬פרופ׳ צביקה מנדל‪ ,‬פרופ׳ אמנון‬
‫‪ n‬הגנת הצומח‪ :‬שולחן בננות מנהל תקציב מחקר של כ‪ 2-‬מיליון ש"ח בשנה‪,‬‬
‫מחציתו מושקעת במציאת פתרון למחלת פנמה למשך שלוש שנים‪ .‬במסגרת זו‬
‫מתבצעים ייבוא ובחינה של זנים מסחריים עמידים למחלה‪ ,‬יצירת תשתית לפיתוח‬
‫זנים עמידים מקומיים באמצעות עריכה גנומית (טכנולוגיה מולקולרית המאפשרת‬
‫ביצוע שינוי מדויק ומכוון באבני הבניין הבסיסיות של ה‪ DNA-‬בגנום נתון); פיתוח‬
‫אמצעים לזיהוי גורם המחלה‪ ,‬כמו גם בחינה ופיתוח פרוטוקול לחיטויו ודיכויו‪ .‬יצוין‬
‫כי המדען הראשי אף הוא מתקצב את פרויקט פנמה במיליון ש״ח לשנה למשך‬

‫שלוש שנים‪ ,‬כך שלמעשה מושקעים בפרויקט ‪ 6‬מיליון ש״ח סך הכל‪.‬‬
‫שאר התקציב מושקע ברובו במו"פ האזורי‪ .‬כל אזור מגדיר את יעדי המחקר‬

‫שלו‪ ,‬כאשר השוני בין האזורים הוא בעיקר באקלים‪ ,‬בקרקע ובמים‪.‬‬
‫‪ n‬עייפות קרקע‪ :‬זיהוי הגורמים המיקרוביאליים האחראיים לתופעת עייפות‬

‫הקרקע בבננות‪.‬‬
‫‪ n‬ניטור כנימות במטע לקביעת סף הטיפול (פיילוט)‪n .‬‬

‫‪‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 April 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬אפריל ‪2018‬‬