Page 36 - עלון הנוטע מאי 2018 מספר 5 האדמה בוערת
P. 36

‫למרות שטיפול ג'יברלין שבועיים‪-‬שלושה לפני הקטיף‪ ,‬כמו ב׳טריומף׳‪ ,‬מעלה‬           ‫טיפול לאחר קטיף באפרסמון סיני מזן ׳‪123‬׳‬
‫את מוצקות הפרי‪ ,‬הוא גם מעכב את התפתחות הצבע ודוחה את ההבשלה‪.‬‬
‫מומלץ אם כן בזן זה לא לטפל בג'יברלין לפני הקטיף‪ .‬הפרוטוקול מאפשר‬                                       ‫את ההרצאה העבירה ד״ר חיה פרידמן‪.‬‬
                                                                        ‫שותפים למחקר‪ :‬אנטון פנק‪ ,‬ישראל דוד‪ ,‬בטינה קוכאנק‪ ,‬אסיה וקסלר‪ ,‬יוחנן‬
                 ‫למסחר את ה‪-‬׳‪123‬׳‪ ,‬וחברה אחת לפחות כבר מיישמת‪.‬‬
                                                                                                         ‫זוטחי ‪ /‬המחלקה לאחסון‪ ,‬מרכז וולקני‬
    ‫תהליכי המתקה בפקעות מאוחסנות של תפוחי‬
      ‫אדמה‪ :‬השפעתם על ערכו הבריאותי של המוצר‬                            ‫האפרסמון הסיני ׳‪123‬׳ הינו זן פורה בעל פירות גדולים ויפים‪ ,‬מקדים‪ ,‬מבשיל‬
                                                                        ‫כבר בסוף אוגוסט ויכול לתת מענה שיווקי כאשר קיים מחסור בפרי זה הן‬
                       ‫את ההרצאה הגישה ד״ר פאולה טפר‪-‬במנולקר‪.‬‬           ‫בשוק המקומי והן העולמי‪ .‬הזן עפיץ‪ ,‬אך תנאי ההבחלה של ה׳טריומף׳ הוותיק‬
‫שותפים למחקר שלומית שור‪ ,‬עומרי קטר‪ ,‬דני אשל ‪ /‬המחלקה לאחסון‪,‬‬            ‫אינם מתאימים לו‪ :‬הוא מתרכך‪ ,‬וחמור יותר מופיעים עליו כתמים ירוקים‪-‬חוד‬
                                                                        ‫מים שאינם מאפשרים את שיווקו‪ .‬במחלקה לאחסון במרכז וולקני פותח פרוד‬
                                                        ‫מרכז וולקני‬     ‫טוקול המבוסס על הבחלה בטמפרטורה גבוהה של ‪ 35‬מ״צ (טמפרטורות‬
                                                                        ‫ההבחלה של ה׳טריומף׳ הן ‪ 20‬ו‪ 28-‬מ״צ)‪ .‬בשלב הקטיף פרי ה‪-‬׳‪123‬׳ ירוק‪-‬‬
‫תפוח אדמה הינו גבעול תת‪-‬קרקעי המשמש למאכל וליצירת מוצרי תעשיה‪.‬‬          ‫כתום‪ ,‬הטיפול ב‪ 35-‬מ"צ מקצר את הזמן יחסית לטיפול ב‪ 20-‬מ"צ וחשוב‬
‫זהו הגידול השלישי בחשיבותו בעולם אחרי אורז וחיטה והוא הגדול והחשוב‬      ‫מזה‪ ,‬הוא מונע את הופעת הכתמים הירוקים‪-‬חומים‪ .‬הבחלה ‪-‬ב‪ 35-‬מ"צ מש�פ‬
‫ביותר בישראל‪ ,‬בהיקף מסחרי של כמיליארד ש״ח בשנה‪ .‬הקירור הוא הכד‬          ‫רת את מוצקות הפרי בחיי המדף שלאחר מכן גם יחסית להבחלה ב‪ 28-‬מ"צ‪.‬‬
‫לי העיקרי לעיכוב לבלוב ומחלות בחדרי אחסון מסחריים של תפו"א בארץ‬         ‫יצוין כי למרות שלאחר הבחלה ב‪ 35-‬מ"צ הפרי לא מתרכך גם לאחר חמישה‬
‫ובעולם‪ .‬חלק מהפקעות המאוחסנות משמש למאכל ולעיבוד תעשייתי וחלד‬           ‫ימים בטמפרטורת החדר‪ ,‬מומלץ להוסיף במהלך הטיפול ‪ 600 1-MCP‬ח"ב‪,‬‬
‫קן משמשות לשתילה חוזרת‪ .‬אלא שקירור פקעות תפו"א גורם בהן לתהליך‬          ‫וכך ניתן לשמור את הפרי מוצק לפחות יומיים נוספים בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫של פירוק עמילן מואץ והצטברות סוכרים מסיסים‪ .‬לרמה גבוהה של סוכרים‬
‫מסיסים שני חסרונות עיקריים‪ :‬האחד‪ ,‬פגיעה במוצר בתהליך הטיגון והשני‪,‬‬         ‫במהלך חיי המדף הפרי מתקדם בצבעו כך שמתקבל מוצר יפה ואיכותי‪.‬‬
                                                                        ‫אם יש צורך לאגור פרי למשך שבוע לפני ההבחלה מומלץ לשמור אותו בטמד‬
           ‫במקרה של פקעות זריעה‪ ,‬שתילה מחודשת תניב ריבוי גבעולים‪.‬‬       ‫פרטורה של ‪ 15-5‬מ"צ‪ ,‬אך לזמן ממושך יותר מומלצת טמפרטורה של ‪ 0‬מ"צ‪.‬‬
‫אחת הסיבות העיקריות לפחת בתעשיית הטוגנים היא רמה גבוהה של סוכר‬
‫מחזר‪ ,‬הגורמת להחמה של המוצר ולפסילתו במהלך הייצור‪ .‬כמו כן‪ ,‬המתקת‬
‫יתר גורמת לעלייה דרמתית בריכוז אקרילאמיד‪ ,‬חומר הנוצר במהלך חימום‬
‫בחום גבוה של מזונות רבים העשירים בפחמימות‪ .‬אקרילאמיד נוצר מראקציה‬
‫בין סוכרים מחזרים לחומצה האמינית החופשית אספרגין במהלך בישול או‬
‫טיגון בחום הגבוה מ‪ 120-‬מ"צ‪ ,‬כתוצר של ראקציית מילארד‪ .‬ריאקציה זו אינה‬
‫אינזימטית ועל כן אינה גורמת במוצר המחומם למרירות אופיינית ולהיווצרות‬
‫אקרילאמיד‪ ,‬הידוע כנוירו‪-‬טוקסין קרצינוגני‪ .‬לאור זאת ה‪ FDA-‬מציב בשנים‬

            ‫האחרונות מגבלות והזהרות לחברות המייצרות תפו"א מטוגנים‪.‬‬

  ‫באיור מוצגת סכימה של שלבי הטרנספורמציה והרגנרציה של פרוטופלסטים‬       ‫האיור מציג הבחלה בטמפרטורות שונות‪ ,‬עם טיפול (גרף תחתון) וללא טיפול‬
  ‫של תפו"א‪ ,‬תוך שימוש במערכת ‪ ,CRISPR/Cas9‬ליצירת מוטנט שאינו טרנסגני‪.‬‬   ‫‪( 1-MCPP‬גרף עליון) על התפתחות נזק באפרסמון ׳‪123‬׳ לאחר הבחלה‪ .‬ההב�ח‬
  ‫‪ - A‬עלים מנותקים המשמשים להפקת פרוטופלאסטים‪ - B .‬פרוטופלאסטים‬         ‫לה בוצעה במשך שלושה ימים ב‪ 20-‬מ"צ ובמשך יומיים ב‪ 28-‬וב‪ 35-‬מ"צ‪ .‬טיפול‬
  ‫בתרבית הנצפים במיקרוסקופ‪ ,‬באור נראה‪ - C .‬מפת הפלסמיד המשמש‬            ‫ה‪ 1-MCP-‬ניתן במשך ‪ 24‬שעות‪ .‬לאחר ההבחלה הפירות הועברו לטמפרטורת‬
  ‫לטרנספקציה‪ ,‬לביטוי החלבו ן ‪ Cas9‬וה‪ SgRNA-‬של הגן לאינברטאז‪ - D .‬צמח�ו‬  ‫החדר למעקב‪ .‬פירות שהובחלו ב‪ 35-‬מ"צ וטופלו ב‪ 1-MCP-‬נשארו מוצקים גם‬

                         ‫נים שעברו רגנרציה מתאי פרוטופלאסט מבודדים‪.‬‬                                               ‫לאחר שבעה ימים בחיי מדף‬

‫במעבדה במרכז וולקני מפתחים שימוש במערכת ‪ CRISPR/Cas9‬למוטציה‬
‫בגן המקודד לאינברטאז‪ ,‬לצורך הפחתת תכולת הסוכרים המחזרים‪ ,‬תוך קבד‬
‫לת צמח שאינו טרנסגני (‪ ,non-GMO‬איור)‪ .‬מוצר חדש זה ניתן יהיה לאחסן‬
‫בקירור ללא חשש להמתקת יתר ועם תכולת אקרילאמיד נמוכה משמעותית‬
‫במוצר המטוגן‪ .‬בשוק פקעות הזריעה מצפים שעלייה בריכוז הסוכרוז בפקעת‬
‫המוטנטית תאפשר קיצור של שלב התרדמה וקיום שתי עונות גידול בארץ‬

                                              ‫תוך הימנעות מייבוא‪n .‬‬

‫‪‘ 36 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 May 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬מאי ‪2018‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41