Page 35 - עלון הנוטע יולי

‫מה במו”פ‬ ‫צילם‪ :‬עמי קינן‬

‫חזר ה ‪ X‬שש חזרות)‪ ,‬הדגימה הועברה למחלקה לאחסון בצמח לה�ע‬ ‫שטיפת המנגו במים‪ ,‬במטע‬
‫רכת איכות‪ .‬מדגם נוסף כנ”ל נלקח לאחר העברת הפרי לבית האריזה‪.‬‬
‫חלק מהפירות בדגימה זאת עברו הברשה חמה וחלקם עברו רק שטיש‬ ‫רות למיכל עלה פוטנציאל הנזק שבעדשתיות הפרי בעקבות המגע הישיר של הפירות‬
‫עם השרף‪ .‬פגמי הצבע‪ ,‬הן הנקודות האדומות והן כתמי השרף השחורים‪ ,‬מוגבלים לקש‬
‫פה בלחץ מים חמים בטמפרטורה של ‪ 55‬מ״צ‪.‬‬ ‫ליפה החיצונית ואינם חודרים אל תוך הפרי‪ .‬הזנים הישראליים החדשים שפותחו בתוכנית‬
‫‪ 0‬טיפולים בבית האריזה‪ :‬פירות מהזנים ׳שלי׳ ו׳טומי אטקינס׳ נארזו‬ ‫ההשבחה‪ ,‬בהם ‘שלי׳ ו’נועה’‪ ,‬כמו גם זנים מסורתיים כמו ׳קיט׳ ו׳טומי אטקינס׳‪ ,‬הראו‬

‫במחלקה לאחסון בצמח ובבית אריזה שוהם‪ .‬בוצעו שני טיפולים‪:‬‬ ‫רגישות מוגברת לעדשתיות בעקבות הליך הטיפול החיצוני בפרי בבית האריזה‪.‬‬
‫‪ .1‬טיפול כמקובל בפרוטוקול בתי אריזה‪ ,‬הכולל הברשת הפרי במים‬ ‫בשנות התשעים תוארה שיטת שטיפה שהפחיתה את שיעור נזקי השרף בזנים אוסש‬
‫חמים בטמפרטורה של ‪ 55‬מ״צ על גבי שבע עד ‪ 14‬מברשות במשך‬ ‫טרליים( (‪ .)Holmes & Ledger,1992‬השיטה נבדקה בארץ (ע‪ .‬פסיס‪ ,‬ע‪ .‬קינן) ובע�ק‬
‫‪ 20‬שניות‪ ,‬ריסוס חומצה מלחית ‪ 0.3%‬ופרוכלורז ‪ 0.03%‬ובסוף התהליך‬ ‫בותיה הוחל בטיפולי טבילה או שטיפה של הפרי בתמיסת ‪( NAOH‬סודה קאוסטית‬
‫‪ )48%‬בריכוז ‪ ,0.1%‬או במים ברמת ‪ ,pH 11‬כדי להפחית ככל האפשר את נזקי‬
‫הברשה בדונג על פי הפרוטוקול המסחרי (‪.)Prusky et al.,‬‬ ‫השרף‪ .‬גורמים אחרים המשפיעים על איכות הפרי במנגו הם רקבונות אחסון‪ ,‬כמו גם‬
‫‪ .2‬התזה בלחץ של מים חמים בטמפרטורה של ‪ 55‬מ״צ על פני הפרי‬ ‫מחלות המתפתחות לאחר קטיף‪ ,‬המפחיתות את איכות הפרי ומביאות להפסדים‬
‫כלכליים חמורים‪ .‬מדובר בעיקר בפטרי ה ‪ ,Alternaria alternata‬החודרת לפרי‪ ,‬גו�ר‬
‫למשך ‪ 20‬שניות‪ ,‬והמשך כמו בטיפול ‪.1‬‬ ‫מות לריקבון הצד ומושפעת מלחות יחסית גבוהה במטע במהלך גידול הפרי (‪1999‬‬
‫גם במקרה זה מבנה הניסוי היה שש חזרות‪ 15 ,‬פירות בכל חזרה‪ ,‬סך‬ ‫‪ ,)Prusky et al,.,‬וכן בריקבון העוקץ (‪ ,)Phacidiopycnis pyri‬הנגרם בעיקר מהפ�ט‬

‫הכל ‪ 90‬פירות‪.‬‬ ‫ריה פומופזיס )‪.)Kobiler et al., 2011( )Phomopsis mangifera‬‬
‫‪ 0‬מבחן התפתחות של עדשתיות (נקודות אדומות) ואלטרנריה‬ ‫מטרות המחקר שלפניכם היו לאפיין את התרומה של שטיפה או טבילת הפרי במש‬
‫(נקודות שחורות)‪ ,‬ריקבון צד וריקבון עוקץ במהלך האחסון ‪ :‬ח�ו‬ ‫טע במים או בתמיסת סודה קאוסטית (‪ )NAOH‬בשילוב עם טיפול בבית האריזה‪,‬‬
‫מרת המחלה התבטאה בשיעור שטח הפרי שכוסה בנגיעות של‬ ‫על פגמי עדשתיות; לבחון את התרומה של שטיפת הפרי בבית האריזה במים חמים‬
‫אלטרנריה והוערך באמצעות השוואה ויזואלית של אזור הריקבון‬ ‫בלחץ ללא הברשה על הפחתת שעור העדשתיות האדומות ולבחון את השילוב של‬
‫הממשי של הפרי עם מדד מודפס המדמה אלטרנריה ומראה את‬ ‫טיפולי מטע בפרי במשולב עם טיפולי בית אריזה על שיעור ההתפתחות של גורמי‬
‫שטח כיסוי הפרי בטווח שבי ן ‪ 0‬ל‪ .100%-‬הפירות נחשבו בלתי ני�ת‬
‫נים לשיווק כאשר יותר ‪-‬מ‪ 1%-‬משטח הפנים היה עם נקודות שח�ו‬ ‫ריקבון‪.‬‬

‫רות של ריקבון אלטרנריה‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‬
‫המדד להערכת פגמי עדשתיות אדומות התבסס על ההמרה של‬
‫אחוזי השטח שכוסה בעדשתיות והוערך באופן ישיר בערכים בדידים‬ ‫נקטפו פירות מהזנים ׳שלי׳ ו׳טומי אטקינס׳ בשלב ׳בוגר ירוק׳ עם ‪ 12%‬בריקס (סוכר)‪ ,‬יחס‬
‫הנעים בטווח שבי ן ‪ 0‬ל‪ :3-‬ערכי ‪ 0‬הותאמו לשעור נקודות אדומות מ�ש‬ ‫מיטבי בין אחוז סוכר לחומצה וצבע מרקם פנימי העונה להגדרה צהוב וצהוב חלמון‪.‬‬
‫טח הפרי ברמה שבין ‪ 0‬ל‪ ;10%-‬ערך ‪ 1‬הותאם ל‪ ;10-40%-‬ערך ‪2‬‬
‫כל טיפול הורכב משש חזרות‪ ,‬בכל חזרה נבחנו ‪ 15‬פירות‪ ,‬סך הכל ‪ 90‬פירות‪ .‬הפירות‬
‫הותאם ל‪ ;40-70%-‬ערך ‪ 3‬הותאם ל‪ 70%-‬ויותר‪.‬‬ ‫טופלו ביום הקטיף בהתאם להגדרות הניסוי‪ ,‬הועברו לתנאים המדמים יצוא ואוחסש‬
‫עוצמת הפגמים נכללה במדד באמצעות הוספה של ערכים דציש‬ ‫נו למשך חמישה שבועות בטמפרטורה של ‪ 12‬מ״צ ולחות יחסית של ‪ 90%‬בקירוב‪.‬‬
‫מליים (‪ )0.3 ,0.6 ,0.9‬לערכים האינטגרליים של המדד‪ ,‬כפי שנקבע‬
‫בהוצאתם לתנאים של חיי מדף אוחסנו הפירות ב‪ 20-‬מ״צ ובלחות יחסית של ‪.80%‬‬
‫משטחי העדשתיות הצבועות‪.‬‬ ‫‪ 0‬שטיפת הפרי במטע‪ :‬הפירות נקטפו בקטיף מסחרי והוכנסו למיכלים שתכולתם‬
‫‪ 300‬ק”ג (‪ 800‬פירות במיכל)‪ .‬חלק ממיכלים אלה‪ ,‬ובתוכם הפירות‪ ,‬נשטפו או הוטבלו‬
‫תוצאות ודיון‬ ‫בתמיסת ‪ - NAOH‬סודה קאוסטית ‪ 49%‬וחלקם נשטפו בזרם מים בלבד‪ .‬המים נוקזו‬

‫‪ 0‬הצורך בשטיפת פירות במטע‪ :‬נמצא קשר ישיר בין עיתוי שטיפת‬ ‫ומיכלי הפרי הועברו לבית האריזה‪ ,‬לטיפול בהתאם לפרוטוקול‪.‬‬
‫הפרי למועד סיום הקטיף‪ ,‬כלומר שטיפת פרי שבוצעה מיד לאחר ניתוק‬ ‫‪ 0‬דגימות‪ :‬מהמיכלים‪ ,‬עוד בהיותם במטע‪ ,‬נלקחה דגימה של ‪ 90‬פירות (‪ 15‬פירות בכל‬
‫העוקץ הפחיתה את שיעור הופעת הנקודות השחורות לעומת שטיפה על‬
‫פני ציר זמן מאוחר יותר‪ ,‬בין שעה ל‪ 16-‬שעות מסיום הקטיף‪ ,‬או במילים‬
‫אחרות‪ :‬ככל שעובר יותר זמן מסיום קטיף הפרי ועד לשטיפתו במטע‬
‫עולה שיעור הנזק‪ ,‬דבר המצביע על חשיבות השטיפה המהירה במטע‪.‬‬
‫שטיפת פירות במים בלבד או בריכוזים שונים של ‪ NAOH‬למשך ‪40-‬‬
‫‪ 300‬שניות מיד בסיום קטיף של כל מיכל תרמה להסרת השרף (ה�כ‬
‫תמים השחורים) והדחתו מפני הפרי‪ ,‬ובאופן זה הפחיתה את סכנת‬
‫הכוויות‪ ,‬המהוות פוטנציאל להתפתחות עדשתיות אדומות (טבלה‬
‫‪ .)1‬שטיפת פירות במים בלבד הפחיתה את חומרת העדשתיות‬
‫האדומות ב‪ .83%-‬שטיפה בריכוזי תמיסה שונים של ‪ NAOH‬הפחיתה‬
‫את חומרת הנקודות השחורות והאדומות ב‪ 68-‬ו‪ ,63%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫לא נמצא הבדל סטטיסטי בין שטיפת הפרי בסודה קאוסטית לשש‬

‫טיפה במים בלבד‪.‬‬

‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 July 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬יולי ‪2014‬‬