Page 31 - עלון הנוטע יולי

‫ענף החודש‬

‫סוי על קצב התפתחות העצים (כפי שהוערך במדידת היקף הגזע‬ ‫‪ .2‬השקיה במים מושבים עם הזנה סטנדרטית;‬
‫פעם בשנה (תוצאות אינן מוצגות)‪ .‬במהלך שנות הניסוי לא הושפע‬ ‫‪ .3‬השקיה במים מושבים עם הזנה מופחתת‪ .‬בטיפול זה מנות‬
‫ריכוז המינרלים בעלים הדיאגנוסטיים מטיפולי הניסוי ולא נצפו ערכי‬ ‫ההזנה בחנקן ואשלגן מופחתות בהתאם למנה המגיעה עם המים‬
‫מחסור‪ ,‬גם לא בטיפול ההשקיה במים מושבים‪ ,‬שלא קיבל כל הזנה‬
‫המושבים‪.‬‬
‫נוספת בארבע השנים האחרונות (טבלה ‪.)1‬‬ ‫כל ניסוי (זן) הוצב במבנה של בלוקים באקראי בשש חזרות‪ ,‬בכל‬
‫חזרה נמדדו שני עצים המוקפים בעצי גבול שקיבלו את אותו טיש‬
‫טבלה ‪ :1‬ריכוזי (‪ )%‬חנקן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬זרחן ונתרן בעלים דיאגנוסטיים בזנים ׳ברנע׳‬ ‫פול‪ .‬לאחר ארבע שנות הניסוי הראשונות הוסב הטיפול השני להש‬
‫ו׳לצ׳ינו׳‪ ,‬בהתאם לטיפולי הניסוי; יולי ‪2013‬‬ ‫שקיה במים מושבים עם הזנה מופחתת ובטיפול השלישי הופסק‬
‫הדישון לחלוטין (מים מושבים ללא הזנה)‪ .‬טיפול המים השפירים‬
‫חנקן זרחן אשלגן נתרן‬ ‫׳ברנע׳‬ ‫המשיך באותו משטר הזנה‪ ,‬על פי המלצות שה”מ‪ ,‬בכל שמונה‬

‫‪)0.004( 0.018 )0.1( 1.05 )0.01( 0.13 )0.12( 1.81‬‬ ‫מים שפירים‬ ‫שנות הניסוי‪.‬‬
‫במהלך השנים חלו שינויים משמעותיים בתכולת חומרי ההזנה במים‬
‫מים מושבים‪ ,‬הזנה מופחתת ‪)0.004( 0.019 )0.09( 1.03 )0.01( 0.12 )0.07( 1.84‬‬ ‫המושבים (איור ‪ .)1‬מים אלה התקבלו מפרויקט קולחי ירושלים‪.‬‬
‫מכפלה של ריכוז חומרי ההזנה הממוצעת במנת ההשקיה השנתית‬
‫מים מושבים‪ ,‬ללא הזנה ‪)0.004( 0.020 )0.09( 0.95 )0.01( 0.14 )0.12( 1.78‬‬ ‫מראה כי כמות יסודות ההזנה שהגיעה עם הקולחים בעונת השקיה‬
‫הייתה בממוצע ‪ 15 ,3 ,10‬ק”ג‪/‬ד׳ חנקן‪ ,‬זרחן ואשלגן‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כמות‬
‫׳לצ’ינו׳‬ ‫זו מהווה למעלה מ‪ 50%-‬מהמלצות ההזנה בזית בישראל‪ ,‬זאת מבלי‬
‫לקחת בחשבון את הזרחן והחנקן האורגניים הנמצאים במים המושש‬
‫‪)0.006( 0.018 )0.08( 1.60 )0.01( 0.14 )0.1( 1.99‬‬ ‫מים שפירים‬ ‫בים בכמות לא מבוטלת וזמינים לאורך זמן‪ .‬רמת ההשקיה נקבעה‬
‫בהתאם להמלצות שה”מ‪ ,‬על בסיס החזר התאדות מגיגית‪ .‬עם ההבש‬
‫מים מושבים‪ ,‬הזנה מופחתת ‪)0.005( 0.019 )0.15( 1.52 )0.01( 0.14 )0.15( 1.92‬‬ ‫שלה נמסק הפרי מכל עץ ניסוי‪ ,‬נשקל ומדגם ש ל ‪ 1.5‬ק”ג הועבר ל�מ‬
‫עבדה‪ .‬השמן הופק בכבישה קרה בבית בד מעבדתי ואופיין למדדי‬
‫מים מושבים‪ ,‬ללא הזנה ‪)0.005( 0.019 )0.09( 1.44 )0.01( 0.15 )0.13( 1.83‬‬ ‫איכות כימיים ואורגנולפטיים (חושיים)‪ ,‬כפי שיוצג בתוצאות‪ .‬תכולת‬
‫השמן בדגימה של רסק הפרי (׳פסטה׳) נדגמה במכשיר ‪Near( NIR‬‬
‫‪ -‬המספרים בסוגריים מבטאים ערכי סטיית תקן‪.‬‬ ‫‪ )Infra Red‬ייעודי‪ .‬נדגמו עלים דיאגנוסטיים מדי חודש יולי ונקבעה‬
‫בהם תכולת המינרלים‪ .‬דיגומי קרקע נערכו בכל חזרה באזור המושש‬
‫הזרחן הינו יסוד זה חיוני לפוריות הזית (‪ .)Erel et al., 2013‬ניתן לראות‬ ‫קה מתחת לטפטפת פעמיים בשנה‪ ,‬בסתיו עם תום עונת ההשקיה‬
‫בטבלה כי בטיפול המים השפירים‪ ,‬שלא קיבל כלל זרחן במהלך‬ ‫ובאביב‪ ,‬לאחר סיום עונת הגשמים‪ .‬הידרופוביות הקרקע נבדקה בסש‬
‫שמונה שנות הניסוי‪ ,‬לא חלה ירידה משמעותית בתכולתו בעלים‪ .‬אנו‬ ‫תיו ‪ 2012‬ובאביב ‪ 2013‬במרחקים שונים מקו הטפטוף והוערכה על‬
‫מניחים כי הסימביוזה של הזית עם פטריות המיקוריזה מסייעת לו‬
‫לקלוט זרחן מהקרקע‪ ,‬גם אם זה נמצא בכמות נמוכה מאד בקרקע‬ ‫פי ‘זמן חדירת טיפה׳ (הזמן הלוקח לטיפת מים לחלחל לקרקע)‪.‬‬
‫(‪ .)Dag et al., 2009‬רמת הנתרן בעלים מהווה אינדיקציה לעוצמת‬
‫החשיפה למליחות (דג וחוב’‪ .)2013 ,.‬ממצאי בדיקות העלים מראים‬ ‫איור ‪:1‬‬
‫כי אמנם העצים שהושקו במים מושבים הכילו מעט יותר נתרן בעלים‪,‬‬ ‫ריכוז המינרש‬
‫לים במים‬
‫אך העלייה קטנה ואינה משמעותית‪.‬‬
‫‪ 0‬השפעת הטיפולים על היבול‪ ,‬כמות הפרי וכמות השמן לעץ‪:‬‬ ‫תוצאות ודיון‬
‫מדדים אלה לא הושפעו במובהק מהטיפולים‪ .‬ב’ברנע’ עמד יבול הפרי‬
‫המצטבר לשמונה שנים בטיפול המים השפירים ע ל ‪ 90.7‬ק”ג‪/‬עץ‪ ,‬בט�י‬ ‫‪ 0‬התפתחות העץ ומצבו ההזנתי‪ :‬לא נמצאה השפעה לטיפולי הנ�י‬
‫פול ההשקיה במים מושבים עם הזנה מופחתת ע ל ‪ 98.7‬ק”ג‪/‬עץ ובט�י‬
‫פול המים המושבים ללא הזנה עמד היבול המצטבר לשמונה שנים על‬
‫‪ 101.33‬ק”ג‪/‬עץ‪ .‬יבולי השמן (מכפלה של יבול הפרי באחוז השמן) ה�מ‬
‫צטברים הממוצעים בזן ׳ברנע׳ הי ו ‪ 19.6‬ק”ג‪/‬עץ בהשקיה במים שפ�י‬
‫רים‪ 21.9 ,‬בהשקיה במים מושבים עם הזנה מתוקנת ו‪ 21.9-‬ק”ג שמן‬
‫בהשקיה במים מושבים ללא הזנה‪ .‬חישוב יבול השמן הממוצע הצפוי‬
‫להתקבל ברמה מסחרית (על פי מספר העצים לדונם ויעילות בית בד‬
‫ממוצעת של ‪ )85%‬מעלה נתון של כ‪ 200-‬ק”ג שמן‪/‬ד׳‪ ,‬שנחשב יבול‬
‫סביר במטעי שלחין‪ .‬בזן ‘לצ’ינו׳ היבולים הכלליים היו פחותים (כנראה‬
‫בשל הדרישה של הזן למנות קור רבות)‪ ,‬כאשר בשנים מסוימות לא‬
‫הייתה כל פריחה ויבול השמן המצטבר עמד על ‪ 12.3‬ק”ג‪/‬עץ בטיפול‬
‫ההשקיה במים שפירים‪ 12.9 ,‬ק”ג‪/‬עץ בטיפול ההשקיה במים מושבים‬
‫עם הזנה מופחתת ועל ‪ 13.4‬ק”ג‪/‬עץ בטיפול ההשקיה במים מושבים‬

‫ללא הזנה‪ .‬גם כאן לא הייתה השפעה מובהקת לטיפולי הניסוי‪.‬‬
‫‪ 0‬איכות השמן‪ :‬תכולת חומצות השומן החופשיות (רמת החמיצות)‬
‫הייתה נמוכה יותר בטיפול ההשקיה במים שפירים בחמש מתוך‬
‫שמונה שנות הניסוי ב׳ברנע׳ (איור ‪ )2‬ובארבע מתוך חמש שנות היבול‬
‫ב’לצ׳ינו’‪ ,‬אולם הפערים לא היו גדולים ולא מובהקים‪ .‬השנים שהתאפיינו‬

‫‪‘ 31 ‘Alon Hanotea’ vol. 68 July 2014‬עלון הנוטע’ שנה ס”ח‪ ,‬יולי ‪2014‬‬