Page 17 - עלון הנוטע יולי 2015 מספר 8 שקד וזית
P. 17
ענף החודש קש ר קורלטיבי שלילי בין עומס הפרי על העץ ובין רמת ההתמיינות לפר�י
חה בשנה העוקבת צוין בעבודות רבות .השפעת נוכחות הפרי כגורם מעכב
לים שלנו ברוב המקרים כמעט כל הענפים בעץ ,בחלקה ואפילו באזור מסוים, התמיינות אינה קשורה רק בתחרות על מוטמעים או גורמי הזנה אחרים.
מסונכרנים ,כלומר מתואמים ביניהם :כולם נושאים הרבה פירות ובשנה הבאה נמצא ,שהשפעת דילול למיתון הסירוגיות יעילה יותר בפרק הזמן מפריחה
לא יפררחו ,או נושאים מעט פירות ובשנה הבאה יפרחו .זאת מהות תופעת הס�י ועד לשלבי התקשות הגלעין ,בחודש יולי ,תקופה החופפת לשלב בו גדילת
העובר נמרצת .מידת הקשר בין רמת הורמוני צמיחה שנוצרים בתקופת
רוגיות ,המהווה בעיה למגדלים ולתעשייה. התפתחות העובר ובין שעור ההתמיינות לפקעי פריחה בשנה העוקבת גם
מה גורם לסנכרון האזורי? קרוב לוודאי שגורמי עקה קיצוניים בעונת הפריחה היא נחקרה רבות .הבדלים יחסיים וכמותיים ברמות של ג׳יברלינים ()GA3
והחנטה ,כמו אירועי שרב (בארץ) וקרה (באירופה) ,שמביאים לפחיתה ניכרת בשנות שפל ושפע הוצעו כאחד הגורמים לקביעת רמת ההתמיינות ולהשש
במספר הפירות שמתפתחים באותה עונה ומלווים לרוב בצמיחה וגטטיבית ראת סירוגיות .במחקרים אחדים אף נמצאו הבדלים ברמות של ג׳יברלינים
שונים ( ,)GA3, GA4ציטוקינינים ומעכבים ( )ABAבין עצים נושאי פרי ועצים
נמרצת שאחראית לנשיאת היבול הגבוה בשנה העוקבת. ללא פרי .לפי ממצאים אלה רמת GA3גבוהה שמקורה מהזרע המתפתח
לא כל עצי הפרי סירוגיים ,אולם כמעט כל מין יפרח בשפע לאחר שנה ללא בפרי ,כמו גם שינוי היחס בינה לבין קבוצות הורמוני צמיחה אחרים בתש
יבול .קרוב לוודאי שרוב מיני העצים גם במצב של עומס פרי כבד מאוד יצמיחו קופת האינדוקציה ,קשורה בעיכוב יצירת פקעי פריחה .אשר על כן ,נראה
מעט מאוד פרקים חדשים ,ובאותם פקעים גם לא תחול אינדוקציה לפריחה. שלעובר תפקיד מכריע בייצור תרכובות שמעורבות בהתמיינות לפריחה.
מה אם כן מבדיל בין מינים וזנים סירוגיים ושאינם סירוגיים? יתכן שבאלה שאינם ברוב המינים של עצי הפרי התפתחות העובר חלה בתקופת האינדוקציה
סירוגיים הפריחה פחות טוטאלית בעקבות שנה ללא יבול ,או שמנגנונים נוסש של הניצנים שישאו פרי בשנה העוקבת .באופן דומה הוצע שמעורבות מטש
פים לאחר הפריחה ,כמו האבקה ,חנטה ונשירת חנטים ,מפחיתים את מספר בוליטים פנוליים מהווה גורם אפשרי בקביעת ההתמיינות לפריחה .תכולת
הפירות הסופי ,כך שהם לא מגיעים לעומס יבול כבד מאוד .מאידך ,אולי מינים החומצה הכלורוגנית במיצוי עלים וקליפת ענפים של זית הייתה גבוהה בענף
נושא פרי בהשוואה לענף ללא פרי ובאופן דומה בשנת שפע ושפל .מגמות
אלה נבדלים ביכולת של ענפיהם לבצע התאמה. אלו התבטאו גם בהבדלים ברמה של כלל חלבונים ובשעורים יחסיים של
חלבונים ספציפיים .על בסיס עבודות אלו אף הוצעה השערה למכניזם אפש
סירוגיות בזית שרי לקביעת ההתמיינות ,לפיה העובר המתפתח מפריש תוצריםם הורמו�נ
ליים ואחרים אל העלה .בעלים נוצרים מטבוליטים ,לרוב מעכבי התמיינות
הנטייה לסירוגיות בזית חריפה ובתנאי בעל פגיעתה בשנות שפל מגיעה לכדי ברמה ובעוצמה התלויות ברמת הסיגנל ומושפעת מתנאי הסביבה .רמת
ספק בכדאיות המסיק (איור .)1התנודות הגדולות ביבול משנה לשנה אופייניות המעכבים בעלה ובניצן שבחיקו קובעת את שיעור ההתמיינות לפריחה .עם
כמעט לכל זני הזית ובכל אזורי הגידול ,אולם חומרתן גדלה בתנאי אקלים חם זאת ,כיוון שברוב המקרים הפרי מתפתח באותו זמן בו העץ מייצר צימוח,
ובמיוחד לאחר חורף עם טמפרטורות מתונות( ( .)4עד היום המכניזם או המנ�ג אין זה מפתיע שענף המכיל הרבה פירות ,או פרי גדול במיוחד כמו מנגו
נונים השולטים במערכת זו אינם נהירים ,למרות שידע רב מצטבר באשר לגורש למשל ,לא יצליח לייצר צימוח חדש ניכר .סביר שמרבית המשאבים של
מים סביבתיים ושינויים אנדוגניים המובילים לשנת שפל או שפע .כניסה למעגל הענף מושקעים בפרי ואין די לצימוח החדש .היות שכך לא ייווצרו גם ניצנים
של ניבה סירוגית או הגדלת המשרעת שבין שנת שפע ושפל קשורה בתנאי חדשים רבים והפוטנציאל לפתח תפרחות באותו ענף בשנה העוקבת יהיה
אקלים וסביבה ספציפיים ובהיסטוריה של נשיאת יבול .גורמי עקה קיצוניים נמוך .מלבד זאת ,בעצים רבים הוכח שבאותם ניצנים בודדים שנוצרו בקרבת
בעונת הפריחה והחנטה כמו אירועי שרב (בארץ) וקרה (באירופה) מביאים עומס פרי האינדוקציה לפריחה תיפגע .כלומר ,ברמת הענף ,הקירבה לפרי
לירידה ביבול באותה עונה ומלווים לרוב בצמיחה וגטטיבית נמרצת שאחראית מתפתח מפחיתה יצירת ניצנים חדשים ( ,)2ואלה שנוצרו ברובם לא עוברים
לנשיאת יבול גבוה בשנה העוקבת. אינדוקציה לפריחה (.)3
נראה על כן ,שבמינים הנוטים לסירוגיות המנגנונים לוויסות צמיחה וגטטיבית ורפש עדיין לא מובן כיצד נוכחות הפרי מפחיתה צימוח ,אם ביצירת עדיפות בתש
רודוקטיבית לוקים בחסר ( .)5תצפיות ונתונים שנתיים של יבול רב שנתי מראים חרות על משאבים או אם באמצעות אות שהפרי שולח וגורם לדיכוי אינדוש
שבעצים צעירים הנטייה לסירוגיות פחותה מזו שבעצים בוגרים ( .)6ההבדלים קציה לפריחה .ובכל זאת ,קל להבין את ההתנהגות הסירוגית של ענף .נוצר
ביבולי שנת שיא ושנת שפל קיימים ,אך עם משרעת בתחום של 10-20%בלבד. מעין מחזור דו שנתי ,בו ירידה חדה בשיעור הפריחה הינה תולדה ישירה של
יבול כבד בשנה החולפת במנגנון שיכול להיות מוסבר על רקע של חלוקת
א שרות מקצועי א באישור רשות האוכלוסין וההגירה משאבים נכונה מ׳נקודת ראות של העץ׳ .שנה אחת השקעה אנרגטית גבוהה
א הזמנת עובדים מתיאלנד ביצירת צאצאים ולאחריה שנה בה מירב האנרגיה מופנה לצמיחה וגטטיבית
שתתרום למאגר הפחמימות בתהליך הפוטוסינתזה .בהסתכלות על עץ
א ליווי העובדים מרגע נחיתתם בנתב"ג ועד ליציאתם מהארץ בשנה מסוימת ,בהנחה שהכל אקראי ,היינו מצפים שכמחצית מהענפים
א ניוד עובדים א מתורגמן מקצועי מלווה ישאו פירות ועל כן לא יפרחו בשנה העוקבת ,והמחצית השנייה של הענפים
א דמי טיפול קבועים וחד פעמיים לא יכילו פירות וייצרו צימוח חדש שיישא תפרחות בעונה העוקבת .באופן זה
העץ ,כיחידה ,אמור להניב מדי שנה יבול פחות או יותר קבוע .אולם באקש
לכל תקופת שהות העובד בארץ (מהזולים בענף)
מוטי שמש מנכ"ל נייד 050-5404912 :טל' משרד09-8804041 :
פקס ,09-8804042 :אי-מיילmotti@shirimp.co.il :
הנגר 1ת.ד 7184הוד השרון
‘ 17 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015עלון הנוטע’ שנה ס”ט ,יולי 2015
