Page 28 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 28

‫ד”ר דני גמרסני יוסי שטרן‬

‫סמארטפרש (‪:)1-MCP‬‬                                                                                                        ‫באדיבות ‪www.rimi.co.il‬‬
     ‫מהפכה בעולם‬
      ‫אחסון הפירות‬

‫דני גמרסני (‪ / )danny.gamrasni@gmail.com‬החברה‬
         ‫למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק”ש בע”מ‬

      ‫יוסי שטרן ‪ /‬חב׳ ׳רימי להגנת הצומח והסביבה בע”מ׳‬

‫‪ )1-Methyl Cyclopropane( 1-MCP‬כמעכב ספציפי של פעולת‬                                                ‫תקציר‬
‫האתילן (‪ .)1‬השפעת המולקולה על עיכוב פעולת האתילן נבחנה‬
‫בתחילה בפרחי ציפורן‪ ,‬שקמילתם עוכבה באופן משמעותי‪ ,‬בהמי‬      ‫גילוי המולקולה ‪ )1-Methylcyclopropene( 1-MCP‬על ידי החוקר‬
‫שך נבחנה השפעתה בעגבניות ותפוחים וגם הבשלתם של אלה עוי‬      ‫היהודי פרופ׳ אדוארד סיסלר (‪ ,)Sisler E.C.‬פתח עידן חדש ומרתק‬
‫כבה באופן דרמטי‪ .‬החוקרים הבינו מיד את המשמעות הכלכלית‬       ‫בהבנת תהליכי ההבשלה של הפרי‪ .‬השימוש העיקרי בתכשיר סמאי‬
‫הטמונה בהשפעותיה של מולקולה זו ורשמו אותה כפטנט‪ ,‬אולם‬       ‫רטפרש (‪ ,)SmartFreshSM‬שמכיל את ה‪ 1-MCP-‬כחומר פעיל‪ ,‬הינו‬
‫התקשו במציאת חברה מסחרית שתהפוך זאת למוצר‪ .‬ב‪1996-‬‬           ‫בשיפור כושר השתמרותם של הפירות באחסון ובמיוחד של פירות‬
‫שילבה חב׳ ‪ ,Floralife‬ארה״ב‪ ,‬את המולקולה בתכשיר אבקתי קל‬     ‫קלימקטריים‪ ,‬כאלה הנקטפים טרם הבשלתם‪ .‬במהלך כ‪ 15-‬שנה‬
‫ונוח ליישום‪ .‬תחילה יוצר תכשיר בשם ‪ ,EthylBloc‬שאושר לשימוש‬   ‫הלך וגבר השימוש בתכשיר במגוון רחב של פירות הודות להבנת תרוי‬
‫בפרחים ובהמשך‪ ,‬בשיתוף פעולה עם חב׳ ‪,Rohm and Hass‬‬           ‫מתו לאיכות הפרי‪ .‬במאמר זה תתואר ההיסטוריה של גילוי התכשיר‪,‬‬
‫וכיום ‪ ,AgroFresh‬הושגו כל האישורים לשימוש בפירות וירקות‬
‫בתכשיר ששמו המסחרי סמארטפרש‪ .‬המשך המחקר התרכז‬                                ‫השפעתו הביולוגית ומה צופן העתיד בשימוש בו‪.‬‬
‫באיפיון השפעותיו המיטיבות של התכשיר על עיכוב תהליכי הבשי‬
                                                                                              ‫רקע היסטורי‬
                   ‫לה והזדקנות של הפרי אותן מעודד האתילן‪.‬‬
                                                            ‫מזה שנים רבות ידוע כי להורמון הצמחי אתילן‪ ,‬מולקולה גזית‬
                                    ‫רקע מדעי‬                ‫קטנה‪ ,‬מעורבות מרכזית בעידוד תהליכי ההבשלה בפרי‪ .‬החוקר‬
                                                            ‫היהודי פרופ׳ אדוארד סיסלר מאוניברסיטת צפון קרוליינה( (�‪NC‬‬
‫‪-‬ה‪ ,1-MCP-‬בדומה לאתילן‪ ,‬הוא מולקולה גזית שיכולה לנוע בחו�פ‬  ‫‪ )SU‬ושותפיו למחקר הקדישו את מיטב זמנם לזיהוי מולקולות‬
‫שיות יחסית ולהגיע לכל חלקי הפרי‪ .‬יעילותה של המולקולה גבוהה‬  ‫שייקשרו לקולטן האתילן במטרה לסמנו ולעקוב אחריו‪ .‬הם הצליי‬
‫בריכוזים נמוכים יחסית ובפרקי חשיפה קצרים‪ ,‬ללא גרימת נזקים‬   ‫חו לייצר מולקולה גזית שעיכבה באופן דרמטי את פעולת האתילן‬
                                                            ‫ובשנת ‪ 1994‬דווח לראשונה על הגילוי של המולקולה הפחמימנית‬

‫‪‘ 28 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33