Page 33 - עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב
P. 33

‫הטיפול בפרי הקטוף‬                                                    ‫כימית הנחוצה לקיום הפעילות המטבולית ותפקוד התאים (איור ‪.)1‬‬
                                                                     ‫באופן פרטני‪ ,‬תהליך הנשימה כולל בעיקר פירוק מולקולות של הסוכר‬
‫רובט לאברון המיטוכונדריה‪ ,‬שם הן מחוזרות ליצירת אצטיל קואנזים ‪A‬‬       ‫גלוקוז המכיל שישה פחמנים לשתי מולקולות קטנות יותר של פירובט‬
‫ומהוות קדם מטבולי (סובסטרט) למסלול מעגל החומצה הציטרית‬               ‫המכילות שלושה פחמנים כל אחת בתהליך הקרוי גליקוליזה‪ ,‬וזאת תוך‬
‫(מכונה גם מעגל קרבס)‪ ,‬ליצירת שתי מולקולות נוספות ש ל ‪ ATP‬ו�מ‬         ‫יצירת שתי מולקולות של יחידת האנרגיה הכימי ת ‪Adenosine Tri�( ATP‬‬
‫שם לשרשרת הולכת האלקטרונים תוך יצירת ‪ 32‬מולקולות נוספות‬              ‫‪( )phosphatee‬איור ‪ .)2‬לאחר מסלול הגליקוליזה חודרות מולקולות הפ�י‬
‫של ‪( ATP‬איור ‪ .)2‬בסך הכל בתהליך הנשימה האירובית (בנוכחות‬
‫חמצן) נוצרים מפירוק מולקולה אחת של הסוכר גלוקוז ‪ 36‬מולקולות‬                                                                     ‫איור ‪:1‬‬
‫של ‪( ATP‬שתי מולקולות ‪ ATP‬בתהליך הגליקוליזה ‪ +‬שתי מולקולות‬                                                                       ‫תהליך הנשימה‬
‫‪ ATP‬במעגל החומצה הציטרית ‪ 32 +‬מולקולות ‪ ATP‬בשרשרת הולכת‬                                                                         ‫הכולל פירוק‬
‫האלקטרונים במיטוכונדריה) (‪ ,)2‬וזאת תוך איבוד שש מולקולות של‬                                                                     ‫של מטבוליטים‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני הנוצרות מפירוק הסוכר גלוקוז וצריכת החמצן בנשיי‬                                                                    ‫ראשוניים כגון‬
‫מה‪ .‬לחילופין‪ ,‬בתנאים של אווירה אנאירובית (מחסור בחמצן) מופנות‬                                                                   ‫סוכרים‪ ,‬חלי‬
‫מולקולות הפירובט למסלול התסיסה הכוהלית ליצירת אצלטדהיד‬                                                                          ‫בונים ושומנים‪,‬‬
‫ואתנול‪ ,‬וזאת לצורך ייצור מולקולות ש ל ‪Nicotinamide ad�( NAD+‬‬                                                                    ‫ליצירת אנרגיה‬
‫‪ )enine dinucleotide‬הנחוצות כגורם מחזר בתהליך הגליקוליזה‬                                                                        ‫כימית‬

                                                   ‫(איור ‪.)2‬‬          ‫איור ‪ :2‬תיאור המנגנונים המטבוליים של מסלול הגליקוליזה‪ ,‬מסלול התסיסה הכוהלית‪,‬‬
                                                                            ‫מסלול מעגל החומצה הציטרית ושרשרת הולכת האלקטרונים במיטוכונדריה‬
            ‫פירות קלימקטריים ולא‪-‬קלימקטריים‬

‫על פי השתנות רמות הנשימה וייצור ההורמון אתילן במהלך ההבשי‬
‫לה נחלקים הפירות השונים לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬קלימקטריים‬
‫ולא‪-‬קלימקטריים‪ .‬בפירות קלימקטריים‪ ,‬כגון תפוח‪ ,‬אפרסק‪ ,‬אבוקדו‪,‬‬
‫בננה‪ ,‬קיווי‪ ,‬מנגו‪ ,‬אפרסמון ועוד‪ ,‬חלה עלייה ניכרת ברמת הנשימה וייצור‬
‫ההורמון אתילן במהלך ההבשלה‪ ,‬ואילו בפירות לא‪-‬קלימקטריים‪ ,‬כגון‬
‫הדרים‪ ,‬ענבים‪ ,‬דובדבן‪ ,‬רימון‪ ,‬ליצ’י ועוד‪ ,‬לא חלים שינויים משמעותיים‬
‫ברמות הנשימה וייצור האתילן במהלך הבשלת הפרי (איור ‪ .)3‬כתוצאה‬
‫מכך פירות קלימקטריים עוברים במהלך ההבשלה שינויים מטבוליים‬
‫מואצים המתבטאים בהתרככות ובשינויים ניכרים בטעם וצבע הפי‬
‫רי‪ ,‬בעוד שפירות לא‪-‬קלימקטריים עוברים שינויים מטבוליים מתונים‬
‫יחסית וכמעט שאינם ממשיכים להבשיל לאחר הקטיף‪ .‬ראוי לציין כי‬
‫הפירות הקלימקטריים השונים נקטפים באופן מסחרי בשלב הפרה‪-‬‬
‫קלימקטרי של תהליך ההבשלה‪ ,‬כלומר לפני העלייה ברמת הנשימה‪,‬‬
‫ולכן הליך זה וייצור ההורמון אתילן מתרחשים לאחר הקטיף‪ ,‬תוך כדי‬

  ‫איור ‪ :3‬סכימה של רמות הנשימה במהלך ההבשלה של פירות‬
                              ‫קלימקטריים ולא‪-‬קלימקטריים‬

‫‪‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 December 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38