Page 37 - עלון הנוטע ינואר 2016 מספר 1 היכונו לועידה

‫ענף החודש‬ ‫ו’גולדן דלישס’( (‪ ,)6‬כאשר בכולם ההפחתה בצירבון השטחי הופיעה במ�ק‬
‫ביל לירידה באלפא פרנזן בפרט וייצור נדיפים בכלל‪.‬‬
‫‪ 0‬איכות הפרי‪ :‬לאחר שלושה ושישה חודשי אחסון באוויר רגיל הוצאו הפירות‬
‫מקירור לחיי מדף ‪-‬ב‪ 20-‬מ”צ למשך שבוע‪ .‬איכות הפרי נקבעה באמצעות ה�ע‬ ‫לגבי טיפול ‪ 1-MCP‬בתפוחי ‘גולדן דלישס’ קיימים דיווחים שונים‪ .‬דווח על‬
‫רכה חזותית של שלושה מגשים מכל טיפול (עשרה פירות למגש) בכל בדיקה‪,‬‬ ‫שיפור הצבע והפחתה באתילן בפרי שאוחסן באוויר מבוקר (‪ ,)6‬ומאידך‬
‫בהוצאה מאחסון ולאחר חיי המדף‪ .‬מוצקות הפרי נמדדה בניוטונים במד מוצקות‬ ‫נמצא שאחרי הטיפול עלולה להיות פגיעה רצינית בקליפת הפרי‪ ,‬שזכתה‬
‫אלקטרוני‪ ,‬וצבע הקליפה נבדק בכרומומט ר ‪ Minolta CR-400‬והתבטא בזווית ה�ג‬ ‫בכינוי ‪ .)7( )Diffuse skin browning( DSB‬למניעת הנזק שמתקבל ב’גולדן‬
‫וון (‪ .)5 ,2( )Hue = H°‬מדידות מוצקות וגוון הצבע‪ ,‬שבוצעו בצדדיו של כל פרי‪,‬‬ ‫דלישס’ מ‪ 1-MCP-‬פותח במעבדה בקרית שמונה פרוטוקול לפיו הטיפול‬
‫ניתן לאחר שהיית הפרי במשך שבוע ב‪ 7-‬מ”צ‪ ,‬כאשר לאחריו חלה הורדה‬
‫מהוות ממוצעים של ‪ 20‬מדידות ‪.SE ±‬‬ ‫הדרגתית של הטמפרטורה( (‪ .)7‬תפוחי ‘גולדן דלישס’ בארץ לרוב אינם רג�י‬
‫‪ 0‬קביעת נדיפים‪ :‬ייצור אתילן ופד”ח במהלך האחסון בקור ובחיי מדף נמדד בא�מ‬ ‫שים לצירבון שטחי‪ ,‬אך לאחר קיץ חם מהרגיל עלולים להיגרם נזקים רבים‪,‬‬
‫צעות גז כרומוטוגרף ‪ GC‬מאווירת החלל החופשי בצנצנות שהכילו כל אחת פרי יחיד‬ ‫אלא אם מאחסנים את הפרי באוויר מבוקר עם ריכוז גבוה של פד”ח (‪.)5%‬‬
‫(ארבע צנצנות לטיפול)‪ .‬הפירות נסגרו ‪-‬ב‪ 0-‬מ”צ לשעתיים במהלך האחסון בקור ב�מ‬ ‫היעילות של טיפול מקדים ‪-‬ב‪ LO2-‬נראתה גם בהפחתת שיעורי הגומה ה�מ‬
‫שך ‪ 13‬שבועות‪ .‬לאחר העברה לחיי מדף ב‪ 20-‬מ”צ הפירות נסגרו למשך שעה בלבד‬ ‫רה שמופיעה כשקעים חומים (‪ )Bitter pit‬בתפוחים מהזנים ‘גרני סמית’‬
‫כדי לאפשר את הצטברות הנדיפים‪ .‬ייצור נדיפים ארומטיים בקליפת תפוחי ה’גולדן‬ ‫(‪ )5‬ו’גולדן ריינדרס’ (‪ .)8‬לאור ההצלחות שהתקבלו ב’גרני סמית’ בהפ�ח‬
‫דלישס’ נבדק לאחר שלושה ושישה חודשים של אחסון ב‪ RA-‬ולאחר שבוע ב‪ 20-‬מ”צ‪,‬‬ ‫תת מחלות פיסיולוגיות ושמירה על איכות הפרי‪ ,‬הוחלט במעבדתנו לבחון‬
‫את טיפולי ה‪ LO2 -‬וה‪ 1-MCP-‬בזן ‘גולדן דלישס’‪ .‬המטרה הייתה לבחון את‬
‫וזאת באמצעות גז כרומטוגרף ספקטרומטר מסות (‪.)5( )GC-MS‬‬ ‫יעילות הטיפולים בעיכוב הבשלה ובשמירה על איכות הפרי כולל צבע‪ ,‬מות‬
‫מדגמים של קליפת פרי מהטיפולים השונים הוכנסו לבקבוקני דגימה של ‪ 20‬מ”ל‬ ‫צקות‪ ,‬פציחות וטעם לאחר אחסון באוויר רגיל (‪ )RA‬ובמניעת צירבון‪ ,‬אם‬
‫(‪ .)Sigma-Aldrich/Supelco‬כל בקבוקון דגימה הכיל ‪ 1‬ג’ קליפה‪ 1 ,‬מ”ל ‪ NaCl‬בר�י‬
‫כוז של ‪ )w/v( 20%‬ו‪ 0.6-‬ג׳ ‪ NaCl‬גבישי‪ .‬הבקבוקונים עם הדוגמאות הוקפאו במינוס‬ ‫וכאשר הוא יופיע‪.‬‬
‫‪ 18‬מ”צ עד לבדיקתם ב‪ .)Agilent 7890A, CA, USA( GC-MS-‬הנדיפים נספחו‬
‫במשך ‪ 20‬דקות ב‪ 30-‬מ”צ בשיטת ‪)Solid phase micro extraction( SPME‬‬ ‫שיטות וחומרים‬
‫לסיב באורך ‪ 1‬ס”מ ובעובי ‪ 100‬מ״מ המצופה ‪.)5( )Polymethylsiloxane( PDMS‬‬
‫האסטרים הארומטיים הנדיפים מסוכמים בשלוש קבוצות‪ :‬אתיל אסטרים (אתיל‬ ‫‪ 0‬טיפולים לפני אחסון‪ :‬תפוחי ‘גולדן דלישס’ שנקטפו ממשק במושב יונתן‬
‫אצטט‪ ,‬אתיל הקסונט‪ ,‬אתיל דקנואט)‪ ,‬בוטיל אסטרים (בוטיל אצטט‪ ,‬בוטיל בות‬ ‫ברמת הגולן הובאו למעבדה בבית דגן כבר למחרת הקטיף ונחשפו עוד‬
‫טנואט) והקסיל אסטרים (הקסיל אצטט‪ ,‬הקסיל בוטנואט‪ ,‬הקסי ל ‪ 2‬מתיל בו�ט‬ ‫באותו יום לחמצן נמוך (‪ )LO2‬למשך עשרה ימים ב‪ 20-‬מ”צ‪ .‬לצורך טיפול‬
‫‪ LO2‬הוכנסו הפירות ל‪ 12-‬תיבות פלסטיק‪ ,‬כל תיבה הכילה כ‪ 50-‬פירות‪,‬‬
‫נואט‪ ,‬הקסיל הקסנואט)‪ .‬התוצאות הן ממוצעים של שלוש מדידות ‪.SE ±‬‬ ‫וכל התיבות הוכנסו למיכ ל ‪ PVC‬אטום בנפח ‪ 600‬ליטר‪ .‬המיכל כוסה הר�מ‬
‫‪ 0‬טעם הפרי‪ :‬בדיקות הטעם נערכו בפירות שהוצאו מאוויר רגיל (‪ )RA‬לאחר‬ ‫טית במכסה פלסטיק וגז חנקן (‪ )99.999%‬הוזרם מבלון חנקן בקצב זרימה‬
‫שישה חודשי אחסון בקור ושבוע בחיי מדף‪ .‬מבחן טעימה בוצע על יד י ‪ 20‬ח�ב‬ ‫של ‪ 6‬ליטר‪/‬דקה במשך שעתיים‪ ,‬עד שרמת החמצן בנפח חופשי הופחתה‬
‫רים במחלקה לאחסון‪ ,‬שיש להם ניסיון קודם במבחני טעימה‪ .‬כל אחד מהטות‬ ‫ל‪ .1kPa-‬לאחר מכן נאטם המיכל והופסקה הזרימה (‪ .)2‬במהלך עשרת ימי‬
‫עמים התבקש להעריך את טעם הדגימות על פי חמישה קריטריונים‪ :‬מתיקות‪,‬‬ ‫הטיפול ב‪ LO2-‬נערך מעקב יומי אחר רמות הפד”ח‪ ,‬החמצן‪ ,‬האצטלדהיד‪,‬‬
‫חמיצות‪ ,‬פציחות‪ ,‬טעמי לוואי וטעם כולל באינדקס עולה מ‪ 1-‬עד ‪ ,9‬כאשר בין‬ ‫האתנול והאתילן שהצטברו באווירת המיכל‪ ,‬באמצעות מדידות בשלושה‬
‫מכשירי גז כרומטוגרף (‪ )GC‬שונים (‪ .)5 ,2‬במהלך עשרת ימי הטיפול ב‪LO2-‬‬
‫הדגימות נשטף הפה במים‪.‬‬ ‫נרשמה הצטברות הדרגתית של פד”ח עד ‪ ,LO2 13%‬ושל המטבוליטים‬
‫האנאירוביים הבאים‪ :‬אצטאלדהיד הצטבר לרמה ש ל ‪ 14.8‬ח”מ ואתנול ל�ר‬
‫מה גבוהה פי ‪ 10‬מזו ‪ 163 -‬ח”מ‪ .‬לעומת הצטברות הגזים הללו הגיעו רמות‬
‫החמצן‪ ,‬שעמדו בתחילת הטיפול על ‪ ,O2 1%‬לרמה נמוכה ביותר של ‪.0.2%‬‬
‫טיפול ‪ LO2‬בוצע על פרי בתיבות פלסטיק כדי למנוע נזק עקב רטיבות‬
‫האריזה‪ .‬לאחר עשרה ימים של טיפול ב‪ 20-‬מ”צ הוצא הפרי מהמיכל‪ ,‬נארז‬
‫בקרטונים טלסקופיים והועבר ל‪ 0-‬מ”צ‪ .‬לאחר יומיים‪ ,‬כשהפרי התקרר‪,‬‬
‫נעטף כל משטח הקרטונים ביריעת פוליאתילן‪ ,‬למניעת התייבשות‪ ,‬ואוחסן‬

‫ב‪ 0-‬מ”צ באוויר רגיל (‪ )RA‬למשך שלושה ושישה חודשים‪.‬‬
‫תפוחי ‘גולדן דלישס’ מאותו קטיף הושארו במעבדה בקרית שמונה להת‬
‫שהיה ‪-‬ב‪ 7-‬מ”צ‪ ,‬רק אחר כך טופלו ב‪ 1-MCP -‬ב‪ 7-‬מ”צ (‪ 0.6‬ח”מ ב�מ‬
‫שך ‪ 20‬שעות) ולאחר מכן הורדה הטמפרטורה במשך שבועיים ובאופן‬
‫הדרגתי ל‪ 1-‬מ”צ (‪ .)7‬לאחר שבועיים אלה הועבר הפרי להמשך אחסון‬
‫באוויר רגיל במעבדה בבית דגן והוצא לחיי מדף באותם זמנים של טיפול‬

‫הביקורת וה‪.LO2-‬‬

‫‪‘ 37 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 January 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬ינואר ‪2016‬‬