Page 27 - עלון הנוטע אפריל 2016 מספר 4 סלט פירות

‫סלט פירות‬ ‫רים מסיסים‪ .‬במהלך הבשלת הפרי‪ ,‬לאחר הקטיף‪ ,‬העמילן מתפרק‬
‫לסוכרים מסיסים והחומר היבש מכיל הרבה מאלה ומעט עמילן (‪,)3‬‬
‫ימים בחיי מדף (‪ 20‬מ״צ‪ 65% ,‬לחות)‪ .‬פירות האווירה המבוקרת (‪CA -‬‬
‫‪ )Control Atmosphere‬אוחסנו בחדרי הקירור של ‘גליל קירור’ בתנאים‬ ‫אך תכולת החומר היבש נשארת כמעט באותה רמה‪.‬‬
‫של ‪ O22%, CO25%‬למשך שבעה חודשים והוצאו בשמונה מועדים החל‬ ‫השפעת התכולה של חומר יבש בקטיף על מוצקות פירות קיווי‬
‫מהשבוע ה‪ ,18-‬בהתאם לפתיחת החדרים המסחריים‪ .‬לאחר שבוע בחיי‬ ‫בהוצאה מאחסון נחקרה( (‪ )4‬והממצאים הצביעו על כך שפירות ש�נ‬
‫מדף נערכה בדיקת מוצקות ידנית בלחיצת אצבעות הן בפירות האווירה‬ ‫קטפו עם תכולת חומר יבש של ‪ 17-19%‬שמרו על מוצקות גבוהה‬
‫האטמוספרית והן בפירות האווירה המבוקרת‪ .‬הפירות הוגדרו כקשים‪,‬‬ ‫יותר באחסון של שישה חודשים ביחס לפירות שנקטפו עם תכולת‬
‫גמישים או רכים‪ ,‬ואם מעל ‪ 50%‬מהם היו רכים או גמישים נערכו בדיקות‬ ‫חומר יבש של ‪ 14-15%‬ו‪ .16-17%-‬עוד דווח‪ ,‬כי בפירות שקשיותם‬
‫גבוהה יותר בסוף האחסון נמדדה תכולת חומר יבש גבוהה בהשוואה‬
‫של סוף חיי המדף‪.‬‬ ‫לפירות בהם תכולת החומר היבש נמוכה (‪ ,)5‬ויתכן שלפירות עם‬
‫תכולת חומר יבש גבוהה בקטיף יהיה פוטנציאל אחסון טוב מלפירות‬
‫ואלו הבדיקות שנערכו בקטיף‪ ,‬בהוצאה מאחסון ולאחר שהייה‬ ‫להם חומר יבש נמוך‪ ,‬שכן כמ״מ גבוה בסוף האחסון מעיד על תכולת‬
‫בחיי מדף‪:‬‬
‫חומר יבש גבוה בקטיף (‪( )6‬איור ‪.)1‬‬
‫‪ 0‬בדיקה לא הרסנית למדידות החומר היבש והכמ״מ‪ :‬הבדיקה‬ ‫הניסוי הנוכחי של ‪ 2014‬בוחן האם קיים קשר בין תכולת חומר יבש‬
‫נערכה במכשיר ידני ‪ Felix-750‬על פי מודל שנבנה עבור פירות קיווי‬ ‫בקטיף קיווי מזן ‘הייווארד’ לבין כושר השתמרות הפרי באחסון‪ ,‬כפי‬

‫מזן ‘היווארד’‪.‬‬ ‫שמתבטא בשמירת מוצקותו‪.‬‬
‫‪ 0‬מוצקות אלסטית‪( Hardness :‬יחידות ‪,)Internal Quality Inde ,IQ‬‬
‫איור ‪:1‬‬
‫מבוטאת כתגובת הפרי לנגיפה במכשיר ‪.Sinclair‬‬ ‫הקשר בין‬
‫‪ 0‬קשיות (‪ :)Firmness ,N‬נמדד במכשיר פנטרומטר (‪texture‬‬ ‫תכולת חומר‬
‫‪ ,)analyzer FTA‬ראש ‪ 8‬מ”מ‪ ,‬באזור המשווה של הפרי לאחר הסרת‬ ‫יבש בפירות‬
‫קיווי לפני‬
‫הקליפה‪.‬‬ ‫הקטיף ובקטיף‬
‫‪ 0‬דיגום פרוסות פרי לבדיקות כמ״מ‪ ,‬חומצה וחומר יבש‪ :‬ממרכז‬ ‫לבין מוצקותם‬
‫כל פרי נדגמו שתי פרוסות רוחב בעובי של כ‪ 5-‬מ”מ‪ .‬פרוסה אחת‬ ‫בהוצאה מאחמ‬
‫סון ובחיי מדף‬
‫שימשה לסחיטת מיץ ופרוסה שנייה שימשה לבדיקת חומר יבש‪.‬‬
‫‪ 0‬שעור כמ״מ‪ :‬נמדד ב‪ ,%-‬במכשיר רפרקטומטר‪.‬‬ ‫חומרים ושיטות‬

‫‪ 0‬שעור חומצה‪ 0.5 :‬מ”ל מהמיץ הצלול נדגם לבדיקת שעור החו�מ‬ ‫לניסוי ‪ 2014‬נבחרו תשע חלקות קיווי מזן ‘היווארד’‪ :‬ממרום הגליל ‪-‬‬
‫צה הציטרית באמצעות טיטרציה עם ‪ NaOH‬עד ‪ .pH 8.2‬נמדד ב‪.%-‬‬ ‫בסאסא חלק ה ‪ ,1‬ביראון חלקות ‪ ,3 ,2‬במלכיה חלקות ‪ ;6 ,5 ,4‬ומהג�ו‬
‫‪ 0‬חומר יבש‪ :‬פרוסות עם קליפה יובשו בתנור ב‪ 105-‬מ״צ במשך‬ ‫לן ‪ -‬בשעל חלקה ‪ ,7‬במרום גולן חלקות ‪ - 9 ,8‬בהן ידוע מניסיון העבר‬
‫כי קצב התרככות הפרי בתום האחסון אינו אחיד‪ .‬פירות הניסוי נקטפו‬
‫יממה‪ .‬נמדד ב‪.%-‬‬ ‫במשך שבוע אחד( (‪ ,)22-26.10.14‬בשיא העונה‪ ,‬נטבלו בקוטל הפ�ט‬
‫‪ 0‬מישוש ידני‪ :‬נמדד בלחיצת אצבעות על פי אינדקס מוצקות‪ :‬פרי‬ ‫ריות מרפאן (׳אדמה׳) ועברו הגלדה למשך ‪ 48-24‬שעות בטמפרטורת‬
‫הסביבה‪ .‬הפירות נאספו מהמיכלים של כל חלקה (ארבע חזרות בנות‬
‫רך = ‪ ,1‬פרי גמיש = ‪ ,2‬פרי קשה = ‪.4‬‬ ‫‪ 20‬פירות)‪ ,‬אוחסנו במעבדה בטמפרטורה של מינוס ‪ 0.5‬מ״צ למשך‬
‫שלושה‪ ,‬ארבעה וחמישה חודשים בתנאים של אווירה אטמוספירית (‪RA‬‬
‫תוצאות‬ ‫‪ )- Regular Atmosphere‬ונבדקו הן בהוצאה מאחסון והן בתום שבעה‬

‫‪ 0‬מדדי הבשלה בקטיף‪ :‬תכולת הסוכר במועד הקטיף בכל המ�ט‬
‫עים הייתה מעל ‪ 6.5%‬ובכמחצית מהם תכולת החומר היבש הייתה‬
‫מע ל ‪ .16.5%‬בכל מדדי הקטיף נמצאו הבדלים מובהקים בין ה�מ‬
‫טעים (טבלה ‪ .)1‬חלקות ‪( 1‬סאסא)‪( 3 ,‬יראון)‪( 7 ,‬שעל) התאפיינו‬
‫בתכולת החומר היבש הגבוהה ביותר ‪ -‬מעל ‪ ;17.5%‬חלקות ‪ 4‬ו‪6-‬‬
‫(מלכיה) התאפיינו בתכולות החומר היבש הנמוכה ביותר ‪ -‬מתחת‬

‫ל‪ ,15%-‬וכן בתכולת חומצה מעל ‪.2.2%‬‬
‫‪ 0‬אחסון באווירה אטמוספרית (‪ :)RA‬המוצקות האלסטית של הפ�י‬
‫רות ירדה ככל שהאחסון התארך והפערים בין המטעים הלכו וגדלו‬
‫(איור ‪ .)2‬בנוסף‪ ,‬קצב התרככות הפירות היה שונה במטעים השונים‬
‫ואין בהכרח קשר בין מידת מוצקותם בקטיף למוצקותם בהוצאה‬
‫מאחסון‪ .‬לפיכך‪ ,‬בדיקת המוצקות האלסטית בקטיף לא יכולה לחזות‬

‫את התרככות הפרי בתום אחסון (איור ‪.)2‬‬
‫התרככות הפירות נבדקה לאחר שבוע בחיי מדף בבדיקת מוצקות‬
‫ידנית ועל פי מדידה של תגובת הפרי לנגיפה במכשיר סינקלייר וקמ‬
‫שיותו במכשיר הפנטרומטר‪ .‬מתאם גבוה ומובהק (קורלציות ספירמ‬

‫‪‘ 27 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 April 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬אפריל ‪2016‬‬