Page 39 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 6 גפן מאכל ויין

‫ענף החודש‬

‫המשקי עמד על תוספת ש ל ‪ 47-59%‬לטיפול המודל (טבלה ‪ .)1‬ע�י‬ ‫חומרים ושיטות‬
‫קר הפער בין הטיפולים נבע מההשקיה מוגברת שניתנה במהלך שלב‬
‫חלקת ה׳שירז׳ משתרעת על פנ י ‪ 30.3‬ד׳‪ .‬מרווחי הנטיעה בכרם סטנד�ר‬
‫‪ ,1‬וכן בתקופה שבין הלבלוב לפריחה‪.‬‬ ‫טיים‪ 3 ,‬מ’ בין השורות ו‪ 1.5-‬מ’ בין הגפנים בשורה (‪ 222‬גפנים‪/‬ד׳)‪ .‬הגפנים‬
‫עוצבו כקורדון דו בדי על מערכת הדליה ‪( VSP‬שילוב שריגים אנכי) והושקו‬
‫טבלה ‪ :1‬כמויות המים ופיזורן לאורך העונה‪ ,‬כפי שניתנו בטיפולים השונים‬ ‫באמצעות טפטפות שמוקמו במרווחים ש ל ‪ 0.5‬מ׳ ובספיקה של ‪ 2.3‬ל�י‬
‫לאורך שנות הניסוי; הזן ׳שירז׳‪ ,‬כרם מושב כרמל‪2015-2011 ,‬‬ ‫טר‪/‬שעה‪ .‬בחלקת ה׳שירז׳ יושמו שני טיפולי השקיה‪ :‬טיפול מודל וטיפול‬
‫משקי‪ ,‬כמקובל‪ .‬לכל טיפול הוצבו חמש חזרות‪ ,‬כל שלוש שורות היוו חזרה‪,‬‬
‫פיזור מים לאורך העונה (‪)%‬‬ ‫כמות מים‬ ‫טיפול‬ ‫עונה‬ ‫באופן שיאפשר ביצוע ניתוחים סטטיסטיים‪ :‬השורה האמצעית נמדדת‬

‫סוף שלב ‪ 2‬סוף שלב ‪3‬‬ ‫סוף שלב ‪1‬‬ ‫עד הבציר‬ ‫והאחרות משמשות כשורות גבול‪.‬‬
‫(מ”ק‪/‬ד׳)‬ ‫מטרת המחקר הייתה לבחון מודל השקיה חדשני המבוסס על שיטת ‪RDI‬‬
‫(‪ - )Regulated deficient irrigation‬השקיה גרעונית מווסתת שעיקרה שינוי‬
‫‪24 20‬‬ ‫‪ 2011‬מודל ‪56 160‬‬ ‫מקדמי ההשקיה בהתאם לשלבים הפנולוגיים‪ .‬צריכת המים המקסימלית‬
‫חושבה על בסיס נתוני שטח עלווה ונתוני התאדות‪ ,‬על פי נוסחת פנמן מונו‬
‫‪39 21‬‬ ‫משקי ‪40 113‬‬ ‫טיס (‪ .)Penman Monteith‬בהסתמך על ממצאי מחקרים קודמים (‪)10 ,9‬‬

‫‪17 28‬‬ ‫‪ 2012‬מודל ‪55 205‬‬ ‫הותאמו מקדמי השקיה שונים למועדים הפנולוגיים השונים‪.‬‬
‫עונת הגידול חולקה לשלוש תקופות המקובלות בספרות‪ ,‬בהתאם לשלבים‬
‫‪27 34‬‬ ‫משקי ‪39 108‬‬
‫הפנולוגיים של התפתחות הגרגר‪:‬‬
‫‪19 34‬‬ ‫‪ 2013‬מודל ‪47 196‬‬ ‫שלב ‪ = 1‬משלב פריחה מלאה עד לאשכול צפוף;‬
‫שלב ‪ = 2‬מאשכול צפוף עד ‪ 95%‬בוחל (‪;)Veraison‬‬
‫‪25 40‬‬ ‫משקי ‪35 150‬‬
‫שלב ‪ = 3‬מסוף הבוחל עד הבציר‪.‬‬
‫‪20 36‬‬ ‫‪ 2014‬מודל ‪44 188‬‬ ‫בטיפול ההשקיה המושכלת (טיפול המודל) עמד מקדם ההשקיה שיושם‬
‫בשלב ‪ 1‬על ‪ ,0.5‬כלומר ‪ 50%‬מצריכת המים המקסימלית של הגפן (‪;)ETc‬‬
‫‪41 24‬‬ ‫משקי ‪35 135‬‬ ‫בשלב ‪ 2‬עמד מקדם ההשקיה על ‪ 0.3‬ובשלב ‪ 3‬הופחת זה ועמד על ‪0.2‬‬
‫(‪ .)ETc 20%>30->50-‬ההשקיה ניתנה פעמיים בשבוע בימים קבועים‪ .‬רכיב‬
‫‪17 33‬‬ ‫‪ 2015‬מודל ‪50 167‬‬ ‫ההתאדות במודל חושב על פי נוסחת פנמן מונטיס (שיטה זו‪ ,‬שהחליפה‬
‫את שיטת ההתאדות מגיגית‪ ,‬משקפת את השפעת האקלים לבדו על צריו‬
‫‪32 37‬‬ ‫משקי ‪31 116‬‬ ‫כת המים‪ .‬המדדים על פיהם מחושבת ההתאדות הינם קרינה‪ ,‬טמפרטוו‬
‫רת אוויר‪ ,‬לחות יחסית ומהירות רוח)‪ ,‬על בסיס נתונים שהתקבלו מהתחו‬
‫‪ 0‬אינדקס שטח עלווה‪ :‬בכל עונות המחקר ניכרה מגמה ברורה של‬ ‫נה המטאורולוגית ׳שני׳ הסמוכה לאתר הניסוי‪ .‬נתוני אינדקס שטח העלווה‬
‫(‪ )LAI - SunScan-Canopy analysis system‬נמדדו ושוקללו בחישוב‬
‫שיפור בגודל הנוף בטיפול המודל (דותן‪ ,‬עבודת מסטר)‪ .‬בעונת ‪2014‬‬
‫הסופי של מנות המים בטיפול המודל‪.‬‬
‫ניכרה עלייה מואצת בשטח העלווה במהלך שלב ‪ ,1‬כאשר בטיפול‬ ‫כדי לבחון את השפעת משטרי ההשקיה השונים בשני הטיפולים נלקחו‬
‫המודל הערכים הגיעו לכדי ‪ 1m-2m-2‬ובטיפול המשקי ל‪.0.8m-2m-2-‬‬ ‫במהלך עונת הגידול המדדים הפיזיולוגיים הבאים‪ :‬פוטנציאל מים בגזע‬
‫בצהרי היום באמצעות תא לחץ (ארימד ‪ ,3000‬חב׳ ‪ ,)mrc‬אינדקס שטח‬
‫לקראת אמצע שלב ‪ 1‬נמדדה ירידה קלה שמקורה בשילוב חוטים‬ ‫העלווה‪ ,‬מדדי חילוף גזים (‪ ,)Li-Cor 6400‬משקל גזם (ק״ג) וקוטר גזע‬
‫(ס״מ)‪ .‬כמו כן בוצע מיפוי הידראולי של עצת הגזע‪ ,‬הזמורות והפטוטרות‪.‬‬
‫וציפוף מלאכותי של העלווה (איור ‪ ,1‬עליון)‪ .‬בהמשך נמדד המשך‬ ‫בסוף כל עונת גידול נבצרה כל גפן בנפרד ונלקחו מדדי היבול‪ ,‬מרכיביו‬
‫ואיכותו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מכל חזרה בנפרד הוכן יין ביקב המחקרי של מו”פ‬
‫צימוח ושוב ירידה בשטח העלווה שמקורה בקיטום מכני‪ .‬שלב ‪2‬‬ ‫שומרון ובוצעה טעימה על ידי פאנל ייננים מקצועי לבדיקת איכות היין‪ .‬החו‬
‫התאפיין בהתייצבות שטח העלווה סביב ערך של ‪ 1m-2m-2‬בטיפול‬ ‫לקה כולה נבצרה בבציר מכני באמצעות בוצרת נגררת של חב׳ ‪,Alma‬‬
‫המודל ו‪ 0.8m-2m-2-‬בטיפול המשקי‪ .‬עם תחילתו של שלב ‪ 3‬חלה‬ ‫צרפת‪ .‬הבציר התבצע בלילה‪ ,‬כל טיפול במועדו‪ .‬בתוך כמחצית השעה‬

‫ירידה הדרגתית בשטח העלווה‪ ,‬כך שערב הבציר בטיפול המודל‬ ‫לאחר הבציר הובל הפרי במשאיות ליקב והגיע ליעדו לפנות בוקר‪.‬‬
‫עמד מדד זה על ‪ 0.7m-2m-2‬ובטיפול המשקי על ‪ .0.6m-2m-2‬בעונת‬
‫תוצאות‬
‫‪ 2015‬נראתה מגמה דומה (איור ‪ ,1‬תחתון‪ :)2015 ,‬מאמצע שלב ‪1‬‬
‫תחשיבי מנות המים בטיפולי המודל התבססו על נתוני אקלים‪ ,‬עלווה ומו‬
‫נראה הבדל עקבי בין הטיפולים‪ ,‬כאשר העלווה בטיפול המודל שמרה‬ ‫קדמי השקיה המותאמים לכל שלב פנולוגי‪ ,‬ועל כן מנות המים השתנו בין‬
‫על פער של ‪ .0.2m-2m-2‬יצוין כי גם ערכים של ‪ 1.2‬מייצגים גפן מאוזנת‬ ‫השנים‪ .‬הפער הרב שנתי הממוצע במנות המים בין טיפול המודל לטיפול‬

‫ללא צימוח וגטטיבי מופרז‪.‬‬

‫‪ 0‬פוטנציאל מים בגזע בצהרי היום‪ :‬בעונת ‪ 2014‬בשלב ‪ 1‬ערך פ�ו‬

‫טנציאל המים הממוצע של טיפול המודל עמד על ‪ 9‬אטמוספירות‬
‫(‪ ,)-0.9MPa‬לעומת הטיפול המשקי‪ ,‬בו ממוצע פוטנציאל המים בשלב‬
‫‪ 1‬היה ‪ 10‬אטמוספירות (‪ .)-1MPa‬לאורך שלב ‪ 2‬נמשכה הירידה בערכי‬

‫פוטנציאל המים בטיפולים השונים וחלה התקרבות בין הטיפולים‪ ,‬כך‬

‫שבסוף שלב זה התקבלו ערכי פוטנציאל מים זהים בין טיפול המודל‬
‫לטיפול המשקי‪ :‬שניהם עמדו על ‪ .-1.7MPa‬במהלך שלב ‪ 3‬החל תהליך‬

‫של שינוי מגמה‪ ,‬עד שבסוף שלב זה פוטנציאל המים בטיפול המודל‬
‫עמד על ‪ 20‬אטמוספירות (‪ )!!( )-2MPa‬ואילו בטיפול המשקי פוטנציאל‬
‫המים עמד על ‪ .-1.8MPa‬למעשה‪ ,‬ערכי פוטנציאל המים שנמדדו בסוף‬

‫של ב ‪ ,3‬ערב הבציר‪ ,‬היו הערכים השליליים ביותר שנמדדו במהלך הע�ו‬

‫נה‪ .‬הירידה בערכי פוטנציאל המים בזן ׳שירז׳ הייתה תלולה מאוד ביחס‬

‫למגמה שאיפיינה את שאר הזנים בניסוי‪.‬‬

‫‪‘ 39 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 June 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יוני ‪2016‬‬