Page 21 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר11 פיסטוקים ושאר פיצוחים
P. 21
אקטואלי
לי מושג ירוק מה זה תפוח אבל קפצתי ראש למטע ׳סטרקינג׳ בקיבוץ מנרה... באותה שנה לא הפריעו לי להתאהב בלימודי החקלאות והיה לי ברור שאמשיך
המשימה :לבחון כיצד ניתן להגביר את פוריות העצים״. לרחובות .ובעניין מכללת תל-חי ,כבר אז הבנתי את ייחודו של המקום הזה״.
ובאמת כיצד? וההמשך יבוא.
“ -הלכנו עם ההיגיון״ ,מסביר כבוד הפרופסור .״התמקדנו בשלב ההאבקה של את שנת הלימודים הראשונה בתל-חי סיים בהצטיינות ,מה שאכן סלל בפניו את
הפרחים ובדקנו את צוואר הבקבוק הזה של העלי והשחלה בפרח ,בו מתבצעת הדרך לפקולטה ברחובות .גם את לימודיו לתואר ראשון במדעים( ( )BScברח�ו
ההפריה” -וידיו מציירות באוויר צורה של שחלת הפרח בממדי ענק .וכאן נכנס בות סיים בהצטיינות והמשיך ,באיזו קומבינה שעשה עם הקיבוץ ,ללימודי תואר
לפעולה המורה שבו ,ורפי מתחיל לשרטט על דפים את הסבריו על הפיזיולוגיה שני( ( )MScוכל זאת במסלול מקוצר של ארבע שנים .וכך ,בתום ארבע שנות לימ�ו
של פרח התפוח .״התפוח הוא עץ חד ביתי עם פרחים דו מיניים ,כלומר אברי דים ,כשבכיסו תואר ראשון ושני והמון ידע תאורטי ,חזר רפי הביתה היישר לריכוז
הרבייה הזכריים והנקביים שוכנים יחדיו באותו הפרח״ ,הוא מסביר .״לכאורה יכול ענף המטעים .רק אחרי עשר שנות עבודה במטע וחמישה ילדים ביקש רפי לחזור
גרגר האבקה להגיע בעצמו אל הביצית שבשחלה ...למה אם כן נדרש כאן גורם לפקולטה ,לעשות את הדוקטורט שלו ולהשלים את מסלול הלימודים“ .בשלב
שלישי ,דבורים ,לביצוע ההאבקה? הבעיה מסתבר אינה טכנית ,אלא גנטית :גרגר
האבקה צריך לפתח ,בפרק זמן מוגבל של 24שעות ,נחשון נביטה לאורך עמוד זה קיבלתי אישור גם מהקיבוץ וגם מאשתי” ,הוא מחייך מאוזן לאוזן.
העלי כדי להגיע אל תא הביצה שבתוך הביצית ולהעביר אליה את המטען הגנטי
שלו .מצאנו ,כי כשמדובר ב׳נישואי קרובים׳ הנקבה ה׳חכמה׳ לא מאפשרת את מה לקחת לך כפרויקט?
ההפריה! היא דואגת לשיפור הזן ולהעמדת צאצאים חזקים שיכולים לשרוד גם -״את עץ הליצ’י .נטענו בלביא ליצ’י ,אך כמו בכל מטעי הליצ’י בארץ ובעולם גם
בתנאים קשים” .הנושא הופך למרתק מרגע לרגע“ .הגילוי המרעיש היה שהנקבה אנחנו לא הצלחנו להגיע לפוריות טובה .היבולים שהתקבלו עד אז היו נמוכים
בפרח התפוח מייצרת אנזים ספציפי הקרוי RNaseוהוא זה ש׳מחסל׳ את האב מאוד ,מה שמנע את פריצתו הכלכלית .האתגר להבין את סוד הגידול של העץ
הזה והגורמים לפוריותו הלקויה היה ענק ,במיוחד כשהתברר שגם בסין ,מולדת
העצל והלא יוצלח באמצעות פירוק ה RNA-של נחשון הנביטה”. הליצ’י והיצרנית הגדולה ביותר שלו ,היבולים נמוכים ביותר ואפילו לא מתקרנ
בים לפוטנציאל הטמון בו .הצלילה לנבכי הפיזיולוגיה של גידול העץ ותהליך
ד״ר שטרן במעבדה. ייצור הפירות המורכב והייחודי שלו הייתה מרתקת והביאה לממצאים חדשים
מרתק לראות מקרוב
איך החד-מיני משתלב עם ומפתיעים .דוגמאות? בבקשה:
הדו-ביתי ואיך גרגר האבקה -פריחה :העץ הסתבר ,גדל יפה מאוד אך כמעט אינו פורח ,וכולם יודעים
העצלן מצליח לפתח נחשון שללא פריחה אין פרי .הבנת הסיבה לחוסר הפריחה -עיכוב כניסת העץ לפאנ
נביטה לאורך עמוד העלי כדי זה של התמיינות לפרחים ,איפשרה לעקוף את המחסום ולזרז באופן מלאכותי
להגיע אל תא הביצה שבתוך השראת התמיינות לפריחה באמצעות הצמאה סתווית .תוספת הפריחה המנ
הביצית ולהעביר אליה את
המטען הגנטי שלו ...יצליח או שמעותית שהתקבלה באביב העוקב הכפילה את היבולים!
-האבקה והפריה :למרות שהליצ’י אינו עקר לעצמו ,כמו התפוח והאגס למשל,
לא יצליח? ויכול לחנוט פרי גם לאחר האבקה עצמית של הפרח ,נמצא שהוא נהנה מאוד
כאשר יש לידו בת זוג מתאימה ,מפרה בדמות זן אחר של ליצ’י .חתונה שכזו
ומיהו אותו אב לא יוצלח? משפרת את תהליכי ההפריה ,מעלה את מספר הפירות לעץ ואף תורמת
-״ובכן ,זהו בדרך כלל זכר מאותו הפרח (דו-מיני ,כבר אמרנו?) ,מאותו זן ומאותו לפרי גדול יותר .השנה ,ב ,2016-אחרי הפסקה של 20שנה מאז הדוקטורט,
עץ או מעץ אחר ,גם אם הוא נמצא הרחק אי שם .בתוך הפרח מתנהל דו שיח העמדנו מחקר ,בשיתוף פעולה עם ד״ר גל ספיר ממו”פ צפון ופרופ’ מרטין
כימי ומאד מתוחכם בין הזכר לנקבה ,ויש לזכור שחלון ההזדמנויות המוגבל הזה גולדווי ממיג”ל ,בו אנו מנסים לאתר את המפרה המצטיין באמצעות פיתוח
של ה 24-שעות ,שבו הביצית בשלה להפריה ,הוא עניין קריטי .היא לא מחכה
מעבר מזה ,ואם לא מתרחשת הפריה בתזמון המדויק לא יתפתח פרי מהפרח סמנים גנטיים לזיהוי ההורה הזכרי של צאצאי הפירות שהתקבלו.
הספציפי הזה” .וכך ,את הדרמה הרומנטית המתרחשת באותם עשרה מ״מ -נשירה :מצאנו שנשירת הפירות הרבה בליצ’י אינה אקראית ,והיא מתרחשת
חוקרים פרופ’ שטרן ועמיתיו ,פרופ’ מרטין גולדווי וד״ר אמיר רז ממיג״ל ,כבר בשלב פיזיולוגי (ולא קלנדרי) מאוד מוגדר בהתפתחות החנט .איתור השלב
המדויק וזיהוי ודאי של הבעיה -ירידה חדה ברמת האוקסין האנדוגני ,איפשרה
כמה וכמה שנים ,והנושא הלוהט הזה עומד כיום בחזית המחקר העולמי! פיתוח טכניקה מדויקת למניעת הנשירה ,שבעקבותיה שוב הוכפל היבול וכנ
בונוס גם עלה גודל הפרי .וכך ,ממצאים אלה ונוספים ששמעם יצא למרחוק,
גרמה לסינים הגדולים להזמין אותי ,המגדל הקטן מישראל ,להרצות בפניהם
על גידול הליצ’י וייצור מוצלח של פירות...״
איך ומתי נוצר הקשר עם מו״פ צפון?
-״אחרי שנות לימודים רבות״ ,הוא אומר ,״צבירת ניסיון מעשי במטעי הקיבוץ
וממצאים מרתקים בתחום הליצ׳י הגעתי למו”פ צפון .חיפשתי מקום מאתגר
ומצאתי .הפרויקט הראשון שנרתמתי אליו היה חקר תהליכי האבקת הפרחים
ושיפור היבולים במטעי הנשירים בגליל .באתי מהליצ’י״ ,הוא מספר ,״לא היה
‘ 21 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,נובמבר 2016