Page 22 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מסםר11 פיסטוקים ושאר פיצוחים
P. 22
והיום? והדבורים? איך הן נכנסות לתמונה?
-פרופ׳ שטרן ,בשבילנו רפי ,מקפיד להעלות על הכתב כל מחקר שהוא עושה -״בעקבות בדיקות ממושכות שערכנו בשטחי המטע ברחבי הגליל מצאנו כי
ולא רק לטובת ההתקדמות בקריירה האקדמית והשגת מימון למחקרים ,אלא כדי להעלות את יבולי התפוח יש תחילה לטעת באותו מטע ,זה לצד זה ,זנים
מתוך אמונה מלאה בהעברת הידע לנוטעים ויישומו במטע“ .כל העניין הוא לקחת שונים ,זן ראשי וזן מפרה ,ובשבוע בו מתרחשת הפריחה להכניס לשטח ,במדונ
את התהליכים המתרחשים בטבע ,לעזור להם לקרות ,לתת להם דחיפה קטנה רג ,כוורות דבורים .בשלב הזה הן עדיין נאיביות :יוצאות בבוקר מהכוורת לתוך
ולהשתמש בהם בחוכמה לטובתנו .שיתוף הפעולה ביני לבין מרטין נמשך כבר ים של פרחים ,ולפני שהן קולטות את פריחת הבר שבסביבה הן מסתערות על
שנים .הוא בא מתחום הגנטיקה ,אני מתחום הפיזיולוגיה של הצמח ויחד ,עם המנ
חקר הזה ,הגענו לפריצות דרך מעניינות הן בתחום המדעי והן בתחום החקלאי״. העצים .ממש מתחרות ביניהן על הספקי עבודה״.
25שנה עובד רפי שטרן עם הדבורים ,עוד מימי הליצ’י .לדבריו הוא אינו איש
בוא נדבר על מכללת תל-חי .בתחילת השיחה ציינת שכבר בשנה הראשונה דבורים אלא פיזיולוג של הצומח ,אבל הפסיכולוגיה של החרק הקטן והחרוץ
והיחידה שלך כתלמיד במכללה הבנת את ייחודו של המקום .היום אתה הזה כל כך משכה אותו שהוא נשאב פנימה .לימוד ההתנהגות של דבורי הדבש,
ההעדפות שלהן ,צורת העבודה ,ההיררכיה בכוורת ,היחסים הטובים שפיתחו
שם בתפקיד אחר. עם דבורי הבומבוס ,התקשורת ביניהן ויכולת הלמידה שלהן הפכו אותן למכנ
-לפני כעשר שנים התחלנו ,מרטין ואני ,לגלגל את הרעיון של הקמת חוג ללימודי שיר האבקה אדיר ,מרתק ורב פעלים .״כל אלה קידמו אותן ואותנו בענק :כמות
חקלאות בתל-חי ,בדומה ללימודים בפקולטה ברחובות .והיו לכך כמה סיבות:
בצפון הארץ מתקיימת חקלאות מפוארת ויש לשמר אותה ,ותל-חי נמצאת היבול במטעים הוכפלה וקיבלנו שיפור גם בגודל הפרי”.
בלב האזור החקלאי; במו”פ צפון ובמיג”ל מרוכזים חוקרים מעולים בתחום
הפיזיולוגיה ,הגנטיקה ,מדעי הסביבה והמים ,הגנת הצומח ,אחסון פירות ועוד. מימין דבורת דבש בפרח תפוח ,משמאל דבורת בומבוס בתפוח .משת״פיות
לחוקרים אלה ידע תיאורטי-מדעי נרחב עם ניסיון מעשי רב שנים בתחומי וכך ,כשלנגד עיניו עומד הנוטע המחפש איך להעלות יבולים ,להגדיל את הפרי
החקלאות השונים; בנוסף ,בתל-חי קיימת כבר תשתית מצוינת של לימונ ולהפיק מהמטע את המקסימום ,הוא מוסיף וחוקר .בעקבות מחקר ארוך שנים
די ביוטכנולוגיה ,שניתן להתבסס עליה כמבוא ללימודי החקלאות .וחוץ מזה, זה פיתח הצוות והעמיד לרשות הנוטעים טבלה של כל זני התפוח ובה ניתן לראות
צעירים רבים מאזור הצפון יעדיפו ללמוד קרוב לבית ומכללת תל-חי ,אם לא בבירור איזה שילוב זנים ייתן את היבול המיטבי“ .הנקודה החשובה״ ,הוא מדגיש,
״היא שרק האבקה זרה ,כלומר מזן אחר של תפוח ,מפרה ,תשיא פירות ,ומרטין
ידעתם ,הינה מקום שמאוד נעים ללמוד בו.
ואני יודעים להגיד היום במדויק איזה זן יתאים במירביות לקיום כל התנאים”.
ללמודבאדיבות האתר של מכללת תל-חי
חקלאות זה צילמה :ענת זיסוביץ
ב DNA-שלנו
״וכך ,אחרי דיונים ממושכים עם מנהלי המכללה דאז ,שבתחילה לא חשבו שיש
עתיד לחקלאות ולא העלו בדעתם שצעירים ירצו ללמוד במסלול הזה ,התנו
את פתיחתו בהרשמה של 12סטודנטים בשנה הראשונה .למזלנו היו כמה
צעירים שהעזו ,וההצלחה הייתה מיידית .בשנה השנייה כבר נרשמ ו ,15בשל�י
שית ,20ברביעית ,25בחמישית ,31בשישית 37ושנת הלימודים הזאת ,תשע״ז,
החלה כבר עם 42סטודנטים שבאים מגרופית שבדרום ועד דן שבצפון .כל
הבוגרים ללא יוצא מן הכלל מצאו עבודה בתחומים הקשורים בחקלאות -מדנ
ריכים חקלאיים במשרד החקלאות או בבתי האריזה הגדולים ,טכנאים בכירים
בחברות חקלאיות שונות ,מדריכים גידוליים לתקופות קצרות בחו”ל ,משביחים
בחברות טיפוח פרטיות ,מנהלי מעבדה או רכזי שטח ביקבים שונים וכן הלאה.
בוגרים אחרים המשיכו למסלול מוסמך במיג”ל ,במכון וולקני או בפקולטה לחנ
קלאות וחלקם כבר נמצאים במסלול לדוקטורט .חלק לא מבוטל מהבוגרים,
ודווקא העירוניים שבהם שהגיעו ממרכז הארץ ,קבעו את מושבם בגליל או בגולן
לאחר שנישאו לבני זוג שהכירו במסלול לימודים אחר בתל-חי ,ועוסקים כיום
באופן ישיר בחקלאות0 .
‘ 22 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 November 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,נובמבר 2016