Page 20 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י

‫ד”ר יובל כהן‬

‫מחלת עיוות‬ ‫התמונה להמחשה בלבד‪ ,‬באדיבות ‪www.labpv-umsnh.mx‬‬
‫התפרחות במנגו‪:‬‬

‫מיקום הפטריה במהלך התפתחות‬
‫של תפרחות ופקעים נגועים‬

‫יובל כהן (‪ ,)vhyuvalc@volcani.agri.gov.il‬אדוארד‬
‫בלאוסוב‪ ,‬דוד סעדה ‪ /‬המחלקה למדעי עצי פרי‪ ,‬מינהל‬

‫המחקר החקלאי‪ ,‬בית דגן‬
‫סטנלי פרימן‪ ,‬מרסל מימון‪ ,‬מירב אלעזר‪ ,‬אינה שולמן‪ ,‬דני‬
‫שטיינברג ‪ /‬המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים‪,‬‬

‫מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬בית דגן‬

‫בנוסף‪ ,‬המחלה פוגעת בגידול הווגטטיבי‪ .‬בארץ התבססה המחלה‬ ‫תקציר‬
‫בעיקר בנגב המערבי ובחבל הבשור ועקב הנגיעות הגבוהה באזורים‬
‫אלה הצטמצם שם מאד היקף הענף‪ ,‬מטעים הוזנחו וחלקם אף נעקו‬ ‫חלת עיוות התפרחות במנגו‪mango ,‬‬
‫רו‪ .‬ב‪ 15-‬השנים האחרונות הנגיעות התרחבה גם למטעים רבים בצפון‬ ‫‪ ,malformation disease‬הנגרמת מהפטריה‬
‫(‪ )2‬וקיים חשש שהתבססותה שם תאיים על קיום ענף המנגו בארץ‪.‬‬ ‫‪ ,Fusarium mangiferaee‬התבססה ברוב אזורי הגידול בעולם וגם ב�א‬
‫למרות שהמחקר בנושא נמשך כבר למעלה מ‪ 130-‬שנה המידע אודות‬ ‫רץ‪ .‬בעצים נגועים נוצרות תפרחות מעוותות דמויות כרובית‪ ,‬שאינן פוריות‪.‬‬
‫הביולוגיה של הפטריה‪ ,‬האפידמיולוגיה של המחלה ודרכי ההתמודדות‬ ‫החנטה הנמוכה מביאה לפגיעה ביבול‪ ,‬גורמת לנזקים כבדים ומהווה איום‬
‫עמה לוקה בחסר ובמקרים רבים סותר ומבלבל‪ .‬נדרשת הבנה טובה‬ ‫קיומי על הענף‪ .‬למרות שנמצא בעבר שההדבקה הינה מקומית בפקו‬
‫של תהליך ההדבקה‪ ,‬השפעת הפטריה על התפתחות התפרחות ויכוו‬ ‫עים‪ ,‬חסר ידע על תהליכי ההדבקה‪ ,‬התפתחות המחלה והאינטראקציה‬
‫לת הישרדותה בפקעים לאורך השנים‪ .‬בעבר נקבע שהגורם למחלה‬ ‫בין קורי הפטריה והרקמה הצמחית של העץ‪ .‬עבודה זו מתמקדת באיפיון‬
‫אינו מועבר באופן סיסטמי אלא מקומי ‪ -‬הנבגים מתפזרים באוויר ומו‬ ‫מיקום המדבק וקורי הפטריה בפקעים וגטטיביים ורפרודוקטיביים ובו‬
‫תבססים בפקעים רדומים( (‪ .)4 ,3‬ממצאי המחקר העלו שנבגי הפ�ט‬ ‫מהלך התפתחות התפרחות הנגועות‪ .‬התוצאות שהתקבלו מאפשרות‬
‫ריה‪ ,‬הנוצרים בכמויות גדולות על תפרחות נגועות‪ ,‬הם המקור הראשוני‬ ‫הבנה טובה יותר של תהליך ההדבקה‪ ,‬התפתחות המדבק והפצת הנבו‬
‫למחלה‪ .‬הנבגים מופצים בדרך האוויר באביב‪ ,‬בין אפריל ליולי‪ ,‬בהתאם‬
‫לזן‪ ,‬כמותם באותה עת רבה במיוחד והם חודרים ישירות ומדביקים את‬ ‫גים‪ .‬המידע יסייע לשיפור ממשק הטיפול ולהתמודדות עם המחלה‪.‬‬
‫פקעי הצימוח (‪ .)5-3‬לאחר ההדבקה התפתחות הפטריה נעצרת והיא‬
‫עוברת לשלב רדום (לטנטי)‪ ,‬שנמשך עד להתעוררות הפקעים חודו‬ ‫מבוא‬
‫שיים עד חמישה חודשים מאוחר יותר‪ ,‬בסוף החורף ותחילת האביב‪.‬‬
‫אז מתחילה הפטריה להתחלק ומאלחת את הצימוחים הצעירים או‬ ‫מחלת עיוות התפרחות והצימוח במנגו (‪mango malformation‬‬
‫את התפרחות אליהן מתמיינים הפקעים‪ .‬לאחר מכן נראים התסמינים‬ ‫‪ ,)disease‬הנגרמת מהפטריה ‪ ,Fusarium mangiferae‬נפוצה כיום‬
‫ברוב מדינות העולם המגדלות מנגו‪ .‬סימני הנגיעות מתבטאים בדחיו‬
‫המוכרים על האיברים המאולחים‪.‬‬ ‫סות רבה מאד של התפרחת‪ ,‬בחנטה נמוכה מאוד ובהיעדר יבול (‪.)1‬‬

‫בתמונות למעלה‪ :‬תפרחת מנגו נגועה במחלת עיוות התפרחות‬

‫‪‘ 20 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יולי ‪2017‬‬