Page 21 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י
P. 21
ענף החודש מטרת עבודה זו הינה קביעת המיקום בצמח ורמת האכלוס של פקעים נגוו
עים בפטריה .נערך מעקב אחר מיקום המדבק והתפתחות הפטריה במקביל
איור :1נגיעות פקעים בתבדיד פטריה המבטאת GFP להתפתחות הפקעים הווגטטיביים והלבלוב ,וכן אחר התפתחות הפקעים הרו
פרודוקטיביים והתפרחות באמצעות תבדיד פטריה המסומן בחלבון זורח GFP
-מבט כללי על חתכי אורך דרך מרכז הפקע.
-הפטריה מתפתחת בין החפים אך לא חודרת לתוכם (א ,ב) או לתוך ( )Green fluorescent proteinבאמצעות מיקרוסקופיה קונפוקאלית.
המריסטמה הקודקודית (ג); שיטות
-התמונות הקונפוקאליות משלבות פלואורוסנציה של ( GFPבירוק) ,של
0הדבקת פקעים נגועים בפטריה מסומנת ב :GFP-הניסויים בוצעו
כלורופיל (באדום) וצילום באור נראה (גוני לבן-אפור); בעשרה שתילי מנגו מזן ‘מאיה’ המורכבים על הכנ ה 13/1שגודלו בעצ�י
= m -המריסטמה הקודקודית במרכז הפקע (ג). צים במכון וולקני ,בבתי גידול מורשים לאורגניזמים טרנסגניים .באוקטובר
2012אולחו פקעים אמירים וצדדיים ,לפחות עשרה לשתיל ,בפטריה
-סמני הגודל (בצהוב) מייצגים ( 100µMא ,ב) ו( 200µM-ג). F. mangiferaeהמסומנת בחלבון פלואורסצנטי ( .)5( )GFPבאוקטובר 2013
בוצע בחלק מהעצים הצעירים אילוח נוסף ,להעלאת מספר הפקעים הנגועים.
השתילים גודלו בתנאי טמפרטורה קבועים של 25מ״צ ובמשטר אור של 12
שעות .להשראת פריחה שונה למשך חודשיים ,במרץ-אפריל ,2014משטר
הטמפרטורה והאור ל 16-שעות אור ב 20-מ״צ ושמונה שעות חושך ב12-
מ״צ.
0בחינת מיקום הפטריה במיקרוסקופ קונפוקאלי :כ 50-פקעים וגטטיביים
נדגמו בשלבי התפתחות שונים במהלך 2013ו .2014-בנוסף ,במהלך מאי-יולי
2014נדגמו פקעים רפרודוקטיביים ותפרחות נגועות ,גם הם בשלבי התפתחות
שונים .הפקעים צולמו ותוארו ולאחר מכן הובאו למעבדה .חתכי אורך ידניים
שלהם ,דרך מרכז הפקע ,נבחנו במיקרוסקופ קונפוקאלי ,המאפשר זיהוי יעיל
של פלואורסנציה של .GFPלביקורת נדגמו במקביל פקעים וחלקי צמח מעצים
לא נגועים .הצבעים בתמונות משלבים פלואורסנציה של GFPהמתארים את
מיקומה המדויק של הפטריה (בירוק) ,פלואורסנציה של כלורופיל (באדום),
ומעבר האור עצמו דרך הדוגמה באמצעות תאורת אור מקוטב (באפור) .אותם
חתכים צולמו גם בסטריאו-מיקרוסקופ בהגדלה נמוכה ,להדגשת האזור שנבחן
במיקרוסקופ הקונפוקאלי.
0אכלוס הפטריה בפקעים ואברי צמח על מצע סלקטיבי :גבעולים מעצי
מנגו נגועים בפטריה מסומנת ב GFP-נלקחו למעבדה ,חוטאו ב 70%-אתנול,
לאחר מכן -ב 3.5%-סודיום הפוכלוריט ,ויובשו .הגבעולים חולקו למקטעים ,מ�ה
עלים נלקחו דוגמאות ואלו הונחו על מצע סלקטיבי מוצק לפטריה ( .)4באופן
דומה נדגמו ממטע נגוע בשדה ניצן עשרה עלים מתחת לתפרחות נגועות ,או
מתחת לתפרחות ללא סימפטומים ,חוטאו ונזרעו על מצע סלקטיבי .דיסקיות
מהעלים הנ”ל חוטאו ונדגמו באופן דומה .חושב שעור ( )%המקטעים הנגועים
עבור הרקמות השונות.
תוצאות
0קביעת המיקום ורמת האכלוס של הפטריה בפקעים וגטטיביים נגועים :נג�י
עות תבדידי פטריה המבטאים את החלבון הפלואורסצנטי GFPנבחנה in vivo
בפקעים מאולחים .ב 2013-ובתחילת 2014התמקד המחקר באפיון פקעים
וגטטיביים .נבחרו פקעים תפוחים שנראו מורפולוגית כנגועים .בסך הכל נדגמו
53פקעים נגועים במועדים שונים ובשלבי התפתחות שונים .תמונות מייצגות של
הנגיעות מוצגות באיור .1ב 33-מהפקעים (כ )62%-התגלו קורי פטריה (מרבית
הפקעים בהם לא התגלתה הפטריה היו קטנים ובשלבי התפתחות מוקדמים).
באופן כללי ,תפטיר הפטריה התפתח לאורך החפים וביניהם .בדרך כלל הקוו
רים היו צמודים לאורך החפים .באף אחד מהפקעים לא נצפתה חדירה של
‘ 21 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,יולי 2017
