Page 23 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י

‫ענף החודש‬

‫לאפשר חדירת תאים חיים לשחלה (הנחשונים של גרגרי האבקה)‬ ‫איור ‪ :4‬איכלוס אברי מנגו בפטריה ‪Fusarium mangiferae‬‬
‫ויתכן שקורי הפטריה מנצלים מסלול טבעי זה לחדירה לתוך אותם‬
‫חנטים‪ .‬למרות האופי האפיפיטי של הפטריה והכמות המועטה של‬ ‫א ‪ -‬מקורם של אברי צמח עם סימפטומים לאחר אכלוס בפטריה מסומנת ב‪;GFP-‬‬
‫הקורים‪ ,‬השפעתה על המורפולוגיה של התפרחת רבה‪ .‬השפעה‬ ‫ב ‪ -‬עלים שנדגמו מאזור של תפרחות בריאות (ללא סימפטומים) ותפרחות נגועות במטע‪.‬‬
‫זו נובעת כנראה מהורמונים המופרשים מהפטריה על התפרחות‬
‫והפקעים המתפתחים‪ ,‬חיוניותם הממושכת של הפרחים והישרדוו‬ ‫וותה רמת הנגיעות של הפקעים בשיטה אחרת‪ ,‬בדיקת איכלוס האיברים לאחר‬
‫זריעתם במצע סלקטיבי לפטריה‪ .‬נמצא איכלוס ש ל ‪ 100%‬מהפקעים האמ�י‬
‫תה של התפרחת המעוותת כולה לאורך תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫ריים ‪ 5/5 -‬דיסקיות מ‪ 33-‬עלים‪ 98% ,‬מהפקעים הצדדיים (‪13.2% ,)85/87‬‬
‫כמצוין לעיל‪ ,‬רוב הפקעים הראו את התסמינים האופייניים למחלת‬ ‫בקסילם (‪ 12.8% ,)9/68‬בחלק הגבעול שבין הפקעים (‪ )12/129‬ו‪83.8%-‬‬
‫עיוות התפרחות והפטריה בודדה מאיברים אלה על קרקע מזון סלקו‬ ‫בעלים (‪ 166/198‬דיסקיות מ‪ 33-‬עלים)‪ .‬בנוסף נבדקו דוגמאות עלים ממטע‬
‫טיבי‪ .‬הפטריה איכלסה ‪ 100%‬מהפקעים האמירים ו‪ 98%-‬מהפקעים‬ ‫מנגו מסחרי בשדה ניצן הנגוע במחלה‪ .‬הפתוגן לא בודד מעלים שנדגמו מתחת‬
‫הצדדיים‪ .‬ברקמות הקסילם הפנימיות נמצאו רק אחוזי נגיעות נמוכים‪,‬‬ ‫לתפרחות בריאות ללא סימפטומים (‪ 0/80‬דיסקיות)‪ ,‬לעומת ‪ 18.8%‬אכלוס‬
‫מה שמצביע על הדבקה ואילוח מקומיים (ייתכן דרך פצעים ברקמה)‬
‫ולא על תפוצה סיסטמית‪ ,‬דרך מערך ההובלה של הצמח‪ .‬למרבה‬ ‫בעלים בענפים שבהם היו התפרחות נגועות (איור ‪.)4‬‬
‫ההפתעה‪ ,‬למרות שכמעט ולא נראו נבגים או קורי פטריה במיקרוסו‬
‫קופ‪ ,‬נמצאו אחוזי אילוח גבוהים בעלווה של שתילים נגועים בחממה‪.‬‬ ‫דיון‬
‫תוצאות דומות נמצאו בעלים במטע‪ ,‬שיכולים להיות נגועים באופן טבו‬
‫עי בשעורים לא מבוטלים (עד ‪ .)18%‬מאחר שלא נראתה התפתחות‬ ‫בעבודה זו נבחנו מיקום הפטריה וצמיחתה בשלבים הווגטטיבי והרפרודוקטיבי‬
‫של תסמיני מחלה בעלים נראה שאיכלוס זה הוא ספרופיטי (אורגניזם‬ ‫של הפרחים והתפרחות‪ .‬סיכום הממצאים מוצג בטבלה‪ ,‬בעמוד הבא‪ .‬כמות‬
‫הניזון מחומר אורגני נרקב)‪ .‬הרגישות הגבוהה של בידוד הפטריה על‬ ‫קורי הפטריה בכל שלבי ההתפתחות הייתה נמוכה מאוד‪ .‬בתנאי הניסוי‪ ,‬בחממה‬
‫מצע סלקטיבי מראה את אותם שרידי קורים או מעט נבגים שכנראה‬ ‫בלחות גבוהה יחסית‪ ,‬תפטיר הפטריה התפתח בפקעים בין החפים‪ ,‬ובצימוח‬
‫הרפרודוקטיבי גם בין הניצנים ואברי הפרח הפנימיים‪ .‬קורי הפטריה כמעט שלא‬
‫נותרו מפוזרים על העלים‪.‬‬ ‫זוהו בחלקי הגבעול בין הפקעים ובעלים החשופים‪ .‬במעט המקרים בהם הופיעו‬
‫התפתחות התפרחת המעוותת מאפשרת כנראה גם את צמיחת‬ ‫הם נמצאו קשורים לנזק ברקמה או היו רק שרידי קורים סמוך לשערות בעלים‪.‬‬
‫התפטיר כספרופיט במשך תקופה קצרה‪ ,‬עם התמוטטות התפו‬ ‫נראה שהפטריה מצליחה לשרוד ולהתפתח רק באזור הלח והמוגן שבין חפי הפו‬
‫רחת המעוותת‪ .‬בשלב זה הפטריה מתפשטת על פני כל התפרחת‬ ‫קעים‪ .‬עם התארכות הגבעול ופריסת העלים תנאי הגידול משתנים לרעה עבור‬
‫וגורמת בבת אחת להתייבשותה ולהתפוררותה‪ .‬שלב זה‪ ,‬והתייבשות‬
‫התפרחת הנלווית לו‪ ,‬מהווים מן הסתם את שלב ההפצה העיקרי של‬ ‫הפטריה והקורים מתים ונעלמים‪.‬‬
‫בעבודה נמצאה אינטראקציה ספציפית בין קורי הפטריה ובין האיברים הפנימיים‬
‫הפטריה עם הרוח לפקעים ולעצים סמוכים‪.‬‬ ‫של הפרח (האבקנים ועמוד העלי)‪ .‬באיברים אלה שרדו הקורים גם לאחר פתיו‬
‫העבודה הנוכחית‪ ,‬בה נערך מעקב אחר מיקום הפטריה והאינטו‬ ‫חת הפרח וחשיפתו‪ .‬יתכן שלחות טבעית שנשמרת סביב איברים אלה (הדרושה‬
‫ראקציה שלה עם הרקמה הצמחית לאורך כל עונות השנה בפו‬ ‫לפעילותם הביולוגית בהעברת האבקה מהאבקן לצלקת בהפריה) מאפשרת את‬
‫קעים רפרודוקטיביים ווגטטיביים‪ ,‬מאשרת את הנחות המוצא של‬
‫הממשק ומאפשרת הבנה טובה יותר של תהליכי ההדבקה והתו‬ ‫הישרדות הפטריה גם באיברים החשופים לסביבה‪.‬‬
‫פתחות המחלה (מסוכמת בטבלה)‪ .‬התוצאות תומכות במודל‬ ‫ככלל‪ ,‬ברוב שלבי המחלה הפטריה הינה אפיפיטית‪ ,‬כלומר נמצאת בצמידות‬
‫ההדבקה המקומית של הפקעים ולא בהדבקה סיסטמית‪ ,‬ולכן‬ ‫רבה מאוד לרקמה הצמחית אולם אינה חודרת לתוכה‪ .‬למרות מציאותה ממש‬
‫בסיכויים להתגבר על המחלה באמצעות טיפולי ריסוס וסניטציה‪.‬‬ ‫בין החפים הצעירים ביותר אין הפטריה מצליחה לחדור לקודקודי הצמיחה (המו‬
‫בעקבות מודל זה פותח בשנים האחרונות ממשק להתמודדות ולו‬ ‫ריסטמות) עצמם‪ .‬נמצא חריג להתנהגות זו‪ ,‬כאשר במקרים בודדים הפטריה‬
‫חדרה לתוך השחלה ולחנטים צעירים שהתנוונו ונותרו בגודל אפון‪ .‬אולם חדירה‬
‫טיפול במחלה (‪.)8‬‬ ‫זו מתרחשת דרך עמוד העלי המתנוון‪ .‬יש לזכור שעמוד העלי הינו איבר שמיועד‬

‫תודות‬

‫עבודה זו בוצעה במסגרת פרויקט מס׳ ‪ 132-1664‬של קרן המדען‬
‫הראשי במשרד החקלאות ובמימונו‪ ,‬עבור שולחן מגדלי המנגו במוו‬
‫עצת הצמחים‪ .‬פורסמה במקור באנגלית‪ ,‬ב‪.)9( Plant Pathology-‬‬

‫עיקרי העבודה מפורסמים כאן באישור ההוצאה לאור‪.‬‬

‫ספרות מצוטטת‬

‫‪ .1‬מימון מ‪ ,.‬שטיינברג ד‪ ,.‬פרימן ס‪ :)2012( .‬מחלת עיוות התפרחות‬
‫והצימוח במנגו‪ .‬׳עלון הנוטע׳ ‪.41-39 :)5(66‬‬

‫‪‘ 23 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יולי ‪2017‬‬