Page 26 - עלון הנוטע יולי 2017 מספר 7 אבוקדו, מנגו, ליצ'י
P. 26

‫ד״ר טלי גולדברג‬

     ‫טיפולים בבית‬                                                                                                                     ‫צילמה‪ :‬ד״ר טלי גולדברג‬
 ‫האריזה להפחתת‬
  ‫רקבונות באחסון‬

     ‫מנגו מזן ‘קיט’‬

‫טלי גולדברג‪ ,‬דני גמרסני‪ ,‬אוהד נריה‪ ,‬היבא איברהים‪ ,‬אלה‬
‫צבילינג‪ ,‬לילך שיפמן‪ ,‬לילך ברקוביץ‪ ,‬רונן שפיר‪ ,‬הראל אגרא‬

           ‫‪ /‬המעבדה לקירור ואחסון פירות‪ ,‬קריית שמונה‬

‫את שיעוריהם‪ .‬פירות מקטיף מאוחר לא נבדלו ברגישותם לרקבונות‬                                 ‫תקציר‬
‫מפירות מקטיף מוקדם‪ .‬סך כל שעור הרקבונות בפירות בסוף מערך‬
‫המיון עמד על כ‪ ,8%-‬ומומלץ לפיכך להמשיך ולבחון דרכים לצמצום‬        ‫עונת ‪ ,2015‬בהמשך לסקר שנערך ב‪ 2014-‬בו‬
‫פחתים אלה ללא העלאה של ריכוז תכשיר ההדברה‪ ,‬שעלול להיות‬            ‫דווח על רמה גבוהה של נזקי אחסון בפירות‬
                                                                  ‫מנגו ׳קיט׳ ו׳שלי׳‪ ,‬נבחרו ארבעה בתי אריזה בהם נלקח לאורך עונת‬
                                      ‫בעל שאריתיות בפירות‪.‬‬        ‫הייצוא דיגום של פירות ׳קיט׳‪ .‬הדיגום בכל בית אריזה נלקח מפירות‬
                                                                  ‫משני מועדי קטיף שונים ומארבעה שלבים שונים במערך הטיפול‪:‬‬
                                          ‫רקע‬                     ‫שלב הגעת הפרי לבית האריזה‪ ,‬לאחר שטיפה במים‪ ,‬לאחר טיפול‬
                                                                  ‫בתכשיר הדברה ולאחר דינוג‪ .‬הפירות שנדגמו הועברו למעבדה לקיו‬
‫בעונ ת ‪ 2014‬נראתה במנגו לאחר קטיף תופעה מדאיגה של ריבוי ר�ק‬       ‫רור בקרית שמונה‪ ,‬אוחסנו לשלושה שבועות בקירור של ‪ 12-10‬מ״צ‬
‫בונות בכלל ורקבונות עוקץ בפרט‪ .‬בתי אריזה מסוימים דיווחו על נזקים‬  ‫(אווירה אטמוספירית) ועוד שבוע בחיי מדף של ‪ 20‬מ”צ ו‪ 65%-‬לחות‪.‬‬
‫שהגיעו לכדי‪ 30%‬ואפילו ‪ 50%‬פחת‪ ,‬בעיקר בזנים ׳קיט׳ ו׳שלי׳‪ ,‬בפירות‬   ‫מטרת הניסוי הייתה לעקוב אחר התפתחות הרקבונות בפירות שנדו‬
‫מקטיפים מאוחרים ובאלה שנקטפו מוקדם ואוחסנו‪ .‬גורמי הריקבון‬
‫העיקריים במנגו הם הפטריות ‪ Alternaria alternate‬הגורמת לריקבון‬                               ‫גמו בשלבים שונים של מערך הטיפול‪.‬‬
‫צד ולריקבון עוקץ ו‪,Lasiodiplodia ,Phomopsis ,Botryosphaeria-‬‬      ‫בבדיקות שנערכו הן בהוצאה מאחסון והן בהוצאה מחיי המדף נמדדו‬
                                                                  ‫שעורים גבוהים יותר של פרי בריא בפירות שעברו שטיפה במים לעוו‬
                                    ‫הגורמות לרקבונות עוקץ‪.‬‬        ‫מת פירות שנדגמו בנקודת ההגעה טרם שטיפה‪ .‬חלקם של רקבוו‬
‫בעונת ‪ ,2015‬בעקבות נתון זה‪ ,‬נבחרו ארבעה בתי אריזה שבכל אחד‬        ‫נות העוקץ היה רב מזה של רקבונות הצד ושלב הדינוג לעתים העלה‬
‫מהם נבדק פרי ׳קיט׳ משני מועדי קטיף שונים לאורך עונת הייצוא‪.‬‬
‫דגימות הפרי נלקחו מארבעה שלבים שונים של מערך הטיפול ומשם‬          ‫בתמונה למעלה‪ :‬רקבון עוקץ במנגו ׳קיט׳‪ .‬בתמונה הקטנה‪ :‬רקבונות צד בזן‬
‫הועברו למעבדה לקירור בקרית שמונה‪ .‬במעבדה נערך מעקב אחר‬                                                             ‫׳שלי׳ (אלטרנריה)‬

   ‫שעורי הרקבונות המתפתחים במהלך האחסון בקירור וחיי מדף‪.‬‬

‫‪‘ 26 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 July 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יולי ‪2017‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31