Page 34 - עלון הנוטע יולי 2015 מספר 8 שקד וזית
P. 34

‫איו ר ‪ :2‬תכולת שמן על בסיס חומר יבש כתלות באינדקס הה�ב‬                  ‫בעונ ת ‪ 2011/12‬התקיים בישראל סקר רחב היקף בו נדגם פרי מזן ׳ברנע׳ מ‪ 25-‬כ�ר‬
  ‫שלה במספר זני זית ובאזורים שונים בשנים ‪( 2011-2005‬ראה‬                   ‫מים בעונת המסיק (‪ .)6‬בשנים אלו נקלטו במעבדה בגילת גם דגימות פרי ממטעי‬
                                                                          ‫‘ברנע’ מסחריים שהובאו מתחילת ספטמבר‪ ,‬לקראת עונת המסיק‪ .‬גם דגימות פרי‬
                                               ‫גם טבלה)‬
                                                                                                                           ‫אלו נבדקו כמתואר למעלה‪.‬‬
       ‫‪ -‬הקו האדום האופקי מסמן את ערך הסף של ‪ 0.5‬ג׳ שמן לג׳ חומר יבש‪.‬‬
                        ‫‪ -‬כל נקודה מייצגת ממוצע של חמש חזרות (עצים)‪.‬‬                                                     ‫תוצאות ודיון‬

                  ‫‪ -‬י”נ = יבול נמוך; תשח״י = תכולת שמן על בסיס חומר יבש‪.‬‬  ‫באיורר ‪1‬א (בעמוד הבא) מוצגת ההשפעה של תכולת המים בפרי על אחוז השמן בחומר ה�ט‬
                                                                          ‫רי‪ ,‬כפי שנבדקה במאות דגימות פרי מהזן ׳ברנע׳ בשנים ‪ .2011/12‬באיור ‪1‬ב מוצג אחוז השמן‬
‫ערכי תשח”י יכולים להיות מושפעים מהזן‪ ,‬מתנאים מקומיים‪ ,‬מיחס‬                ‫על בסיס חומר טרי באותן דגימות‪ .‬ניתן לראות את העלייה באחוז השמן‪ ,‬אולם אין אפשרות‬
‫ציפה‪:‬גלעין ועוד‪ .‬יכולים להיות גם מקרים יוצאים מהכלל‪ .‬בזן ׳אסקל׳‬
‫למשל‪ ,‬ניתן להגיע לערכי תשח”י של ‪ ,0.6‬כמו גם בקלונים מסוימים‬                                    ‫לדעת אם זו נובעת מצבירת שמן או מירידה בתכולת המים בפרי‪.‬‬
‫של ׳סורי׳‪ ,‬אולם ברוב המקרים ניתן להתייחס לתשח”י של ‪ 0.5‬ג׳ כערך‬            ‫בהצגת תכולת השמן על בסיס חומר יבש (תשח”י) מול תכולת מים בפרי (איור ‪1‬ג) לא‬
‫מירבי‪ .‬מעניין לציין כי בטיפוסים בהם ערך תשח”י גבוה מ‪ 0.5-‬ג׳ אנו‬
‫נתקלים באופן עקבי בבעיות איכות ונטייה לערכים גבוהים של תכולת‬                                          ‫מתקבלת תלות של תכולת השמן בתכולת המים בפרי‪.‬‬
                                                                          ‫באיור ‪1‬ד מוצגת תשח”י על ציר הזמן באותן דגימות‪ .‬עם התקדמות הזמן עולה תכולת‬
                      ‫חומצות שומן חופשיות עם הבשלת הפרי‪.‬‬
                                                                                 ‫השמן בפירות ומגיעה לרוויה סביב ערך של ‪ 0.5‬ג׳ שמן לכל ג׳ חומר יבש עיסה‪.‬‬
                              ‫השיטה המוצעת‬
                                                                           ‫איור ‪ :1‬תכולת שמן על בסיס חומר טרי (א) ועל בסיס חומר יבש (ג) כתלות בתכולת‬
‫השיטה המוצעת בעבודה הנוכחית מתבססת על דיגום פרי בכרם‬                                                            ‫המים בפרי ולאורך זמן (ב ו‪-‬ד‪ ,‬בהתאמה)‬
‫וביצוע הבדיקות במעבדה‪ .‬דיגום הפרי מהווה שלב מכריע בתהליך‪.‬‬
‫על דגימות הפרי להילקח מעצים המייצגים את המצב בחלקה הנבש‬                   ‫באיור ‪ 2‬מובאים נתוני תשח”י שהתקבלו מ‪ 14-‬הניסויים המפורטים בטבלה‪ .‬גם במקרה‬
‫דקת ועל המגדל להחליט אילו מהם אכן מייצגים‪ .‬הטוב ביותר הוא‬                 ‫זה עקומות הרוויה שואפות לערך של ‪ 0.5‬ג׳ שמן בג׳ חומר יבש‪ .‬בספרות קיימות עבודות‬
‫לסמן את העצים הנדגמים על מנת לחזור אליהם במקרה של דגימות‬                  ‫רבות המציגות נתונים דומים עבור זיתים מזנים שונים ומאזורים שונים בעולם (‪.)10 ,9‬‬
‫לאורך זמן‪ .‬בלקיחת הדגימה עליה לייצג את כלל הפירות על העץ‪,‬‬                 ‫נתון זה נותן למגדל כלי בלתי תלוי ורב ערך המאפשר לו לדעת באיזה מרחק הוא נמצא‬
‫כלומר פרי ברמות הבשלה שונות על פי הפרופורציות שלהן על העץ‪.‬‬                ‫ממיצוי פוטנציאל צבירת השמן בפרי‪ .‬שימוש תקופתי בכלי זה במהלך צבירת השמן‪,‬‬
                                                                          ‫כמו גם בדיקת איכות השמן בכל תקופה‪ ,‬מאפשר למגדל לעשות אופטימיזציה של‬
  ‫עניין זה חשוב בעיקר בזנים בעלי הבשלה לא אחידה דוגמת ׳ברנע׳‪.‬‬
‫את הדגימות רצוי להעביר למעבדה בהקדם האפשרי‪ ,‬שם מתבצעת‬                                                 ‫מועד המסיק מבחינת השילוב בין יבול השמן לאיכותו‪.‬‬
‫בדיקה כפי שתואר לעיל‪ .‬עם קבלת הנתונים ניתן לחשב את תכולת‬                  ‫העובדה שבמדידת ‪ NIR‬מתקבלת גם תכולת מים בפרי מאפשרת למגדל לכוון גם את‬
‫השמן על בסיס חומר יבש על פי הנוסחה הרשומה מעלה‪ .‬באיור ‪3‬‬                   ‫ההשקיה לקראת המסיק ולמנוע מסיק של פרי ממוים מדי‪ ,‬ומאידך להימנע ממצב של‬
‫מוצג תרשים זרימה המתאר את מהלך העבודה על פי השיטה המוצש‬                   ‫עקת מים שתגרום לפגיעה בתהליך צבירת השמן בפרי‪ ,‬כאשר המצב האופטימלי הוא‬
‫עת‪ ,‬כולל צמתי קבלת החלטות‪ ,‬הן במקרה בו קיים עניין להתייחס גם‬
‫לאיכות השמן באמצעות בדיקות איכות והן במקרה בו אין עניין שכזה‪.‬‬                                        ‫שתכולת המים בפרי המגיע לבית הבד תהיה ‪.50-52%‬‬
‫כפי שכבר צוין במבוא‪ ,‬העלייה בתכולת השמן בפרי מלווה ברוב המש‬               ‫יש להדגיש כי ‪ 0.5‬ג׳ שמן לג׳ חומר יבש הוא ערך מקורב ועל כן מתאים להיות סמן בלבד‪.‬‬
‫קרים בעלייה בתכולת חומצות השומן החופשיות (החמיצות) בשמן‪,‬‬
‫שהינה המדד העיקרי בקביעת איכות השמן‪ .‬ככל שנתקרב למיצוי פוטש‬
‫נציאל צבירת השמן (‪ 0.5‬ג’ שמן לג’ חומר יבש) גדל הסיכוי לקבלת שמן‬
‫בחמיצות שמעבר לסף כתית מעולה (‪ .)0.8%‬על פי השיטה המוצעת‬
‫בעבודה זו יש לבצע בדיקות איכות לשמן לאחר שצבירתו הגיעה ל‪80%-‬‬
‫מערכה המירבי‪ ,‬כלומר ‪ 0.4‬ג’ שמן לג’ חומר יבש‪ .‬כאשר המגדל אינו‬
‫מעוניין לבצע בדיקת איכות לשמן מומלץ למסוק כבר בערך זה וכך‬
‫לקבל שמן באיכות טובה‪ .‬מגדל המעוניין להגיע לאופטימיזציה בין צביש‬

‫‪‘ 34 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39