Page 38 - עלון הנוטע אפריל 2017 מספר 4 קיווי ושסק

‫ליטר‪/‬טפטפת במרווח של ‪ 0.5‬מ׳ בין הטפטפות‪ .‬הדישון ניתן באופן‬‫מספר פירות‪/‬עץ‬ ‫אחת הנקודות החשובות בבחינת התגובה של עצי אבוקדו בקרקע‬
‫רציף במהלך כל ההשקיות וכמות הדשן בכל הטיפולים הייתה זהה‪ ,‬כאב‬ ‫חרסיתית למשטר השקיה היא עיתוי פתיחת המים באביב‪ .‬בעונת‬
‫שר ריכוזיו בתמיסת ההשקיה ירדו עם עליית מנת המים (כמות קבועה‪,‬‬ ‫גשמים רגילה הקרקע בתחילת האביב רוויה‪ ,‬כאשר על רקע טמפב‬
‫ריכוז משתנה)‪ .‬הדשן ששימש במחקר היה גופר ‪( 4-2-6‬חב׳ ׳דשנים‬ ‫רטורות קרקע נמוכות קיים חשש סביר כי השקיה תגרום למחסור‬
‫וחומרים כימיים׳) בתוספת ‪ 3%‬יסודות קורט‪ .‬ריכוזי החנקן‪ ,‬הזרחן‬ ‫באוויר‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת שאיפה להתחלה מוקדמת ככל האפשר של‬
‫ההשקיה והדישון‪ ,‬כבר בתחילת מרץ‪ ,‬על מנת להבטיח מים ויסודות‬
‫והאשלגן במי ההשקיה עמדו על ‪ 50 ,10 ,40‬מ”ג‪/‬ליטר‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫מזון לפרי המתפתח‪ .‬מאידך‪ ,‬השקיה מוקדמת בקרקע רוויה וקרה‬
‫עלולה לגרום למחסור בחמצן בריזוספירה (שכבת הקרקע הצמודה‬
‫תוצאות‬ ‫לשטח פני השורש) ולפגיעה חמורה בעץ‪ .‬מכאן‪ ,‬שקביעת העיתוי של‬
‫תחילת ההשקיה באביב הינה תוספת הכרחית למחקר הבוחן את‬
‫השפעת מנת ההשקיה על מספר הפירות לעץ ומשקלם הממוצע‬ ‫התגובה של עצי אבוקדו למשטר השקיה‪ ,‬במיוחד בשלב המשפיע‬
‫(ק״ג) בעונת ‪ 2016‬הייתה מובהקת סטטיסטית‪ .‬היבול בטיפול של‬
‫מנת המים הבסיסית (טיפול ‪ )1‬היה גבוה והגיע ל‪ 3.1-‬טון‪/‬ד׳‪ ,‬היבול‬ ‫על נשירת פירות‪.‬‬
‫הנמוך ביותר היה בטיפול ‪( 4‬תחילת השקיה מאוחרת‪ 1 ,‬במאי) והגיע‬ ‫המטרה העיקרית של מחקר אחרון זה הייתה הגדרת ממשק ההשב‬
‫׳רק׳ ‪-‬ל‪ 2-‬טון‪/‬ד׳‪ ,‬תוצאה של ירידה במספר הפירות לעץ ‪ 256 -‬ב�ה‬ ‫קיה המיטבי לאורך העונה להשגת יבול גבוה של פירות אבוקדו מזן‬
‫שוואה ל‪ 396-‬בטיפול ‪ .1‬היבול בחלקות שהושקו במהלך כל העונה‬ ‫׳האס׳‪ .‬מטרות נוספות היו בחינת משטר ההשקיה בשלב המוקדם‬
‫במנת מים גבוהה של ‪ 150%‬או נמוכה‪ ,‬של ‪ ,75%‬היה ‪ 2.6‬ו‪ 2.4-‬טון‪/‬ד׳‪,‬‬ ‫של העונה‪ ,‬מרץ עד מאי‪ ,‬המשפיע על נשירת פירות‪ ,‬בחינת משטר‬
‫בהתאמה (אינו שונה סטטיסטית מטיפול ‪ .)1‬הפחתה במנת המים‬ ‫ההשקיה המיטבי לאחר שלב נשירת הפירות‪ ,‬מיולי עד סוף העונה‪,‬‬
‫ל‪ 75%-‬בחלק השני של העונה לא הביאה לירידה מובהקת ביבול ‪-‬‬ ‫וכן פיתוח כלים לבקרת ההשקיה‪ .‬מטרות אלו‪ ,‬הדרכים להשגתן ותוב‬
‫‪ 2.6‬טון‪/‬ד׳‪ .‬ואולם‪ ,‬חלק מהתהליכים הינם רב שנתיים וסביר להניח אם‬
‫כן כי ההשפעה של טיפולי העקה השנתית והתקופתית תבוא לביטוי‬ ‫צאות הניסויים יוצגו במאמרי המשך בגליונות הקרובים‪.‬‬
‫בשנים הבאות‪ .‬הקטיף היה מוקדם יחסית‪ ,‬ב‪ 8-‬בנובמבר ‪ ,2016‬לא‬
‫סלקטיבי ויש לקחת בחשבון תוספת יבול ש ל ‪ 15-20%‬בהשוואה לע�ו‬ ‫שיטות‬
‫נה רגילה‪ .‬לחילופין‪ ,‬ייתכן כי קטיף מאוחר‪ ,‬הנהוג בחלקות מסחריות‪,‬‬
‫המחקר נערך בחוות עכו בין השנים ‪ 2014‬עד ‪ 2016‬במתכונת של‬
‫מביא לפגיעה ביבול השנה העוקבת‪.‬‬ ‫בלוקים באקראי בחמש חזרות‪ ,‬בכל חזרה שלוש שורות של שישה‬
‫השפעת הטיפולים במחקר על מספר הפירות לעץ ומשקלם (ק״ג)‬ ‫עצים מזן ‘האס’ המורכבים על כנה זריעה דגניה ‪ .117‬היבול נמדד‬
‫בשנים ‪ 2014‬עד ‪ 2016‬מוצגת באיורים ‪ 1‬ו‪ ,2-‬בהתאמה‪ 2014 .‬הייתה‬ ‫בארבעה עצים מאמצע השורה האמצעית‪ ,‬כאשר השאר שימשו כעצי‬
‫שנת היבול הראשונה‪ ,‬העצים היו עדיין לא מפותחים דיים וכתוצאה מכך‬ ‫גבול‪ .‬העצים בחלקה נטועים על גדודיות‪ ,‬מרווח הנטיעה ‪ 6X4‬מ׳ ‪41.7 -‬‬
‫משקל הפרי הממוצע היה נמוך יחסית בהשוואה לשנים שלאחר מכן‪.‬‬ ‫עצים‪/‬ד׳‪ ,‬עם עצי ׳אטינגר׳ כמפרה (עץ שלישי כל שלוש שורות)‪ .‬הקרב‬
‫מספר הפירות לעץ ‪-‬ב‪( 2015-‬ממוצע לכל הטיפולים‪ ,‬ראה טבלה) ו�ב‬ ‫קע באתר המחקר היא סחף גרומוסול המכילה ‪ 60%‬חרסית‪ ,‬בעיקר‬
‫כל טיפול בנפרד היה הנמוך ביותר (איור ‪ )1‬והירידה במספר הפירות‬
‫בלטה במיוחד בטיפולי העקה (איור ‪ .)1‬אולם הירידה במספר הפירות‬ ‫מונמורילוניט (מינרל חרסית רך)‪.‬‬
‫ב‪ 2015-‬אוזנה באמצעות העלייה במשקלם הממוצע לעץ ובסיכומו של‬
‫ואלה הטיפולים שנבחנו במחקר זה‪:‬‬
‫דבר היבול ב‪ 2015-‬היה גבוה בהשוואה לזה של ‪( 2014‬איור ‪.)2‬‬ ‫‪ .1‬מנת השקיה בסיסית ‪ -‬בהתאם לדיות שנמדדה בעצים שגדלו בנ�י‬
‫סוי ליזימטרים מקביל בחוות עכו‪ .‬תחילת השקיה כאשר מתח המים‬
‫איור ‪ :1‬השפעת טיפולי ההשקיה על מספר הפירות בשנים‬ ‫בטנסיומטרים‪ ,‬המוצבים בעומק ‪ 40‬ס”מ מתחת לטפטפות‪ ,‬הגיע‬
‫‪2016-2014‬‬
‫ל‪ 20-‬סנטיבר‪ .‬ההשקיה ניתנה כל יומיים;‬
‫‪ -‬קווים אנכיים מציינים ‪ +‬שגיאת תקן של כל טיפול‪.‬‬ ‫‪ .2‬מנת השקיה של ‪ - 150%‬תחילת השקיה ותדירותה כמו בטיפול ‪;1‬‬

‫‪ .3‬מנת השקיה של ‪ - 75%‬מראשית אוגוסט‪ .‬עד אז זהה לטיפול ‪;1‬‬
‫‪ .4‬מנת השקיה בסיסית ‪ -‬תחילת השקיה מאוחרת‪ ,‬כאשר מתח‬
‫המים בטנסיומטרים הגיע ל‪ 80-‬סנטיבר‪ ,‬או כאשר פוטנציאל המים‬
‫בגזע הגיע לערך של מינוס ‪ 0.7‬מגה פסקל‪ .‬מנת ההשקיה ותדירותה‬

‫לאחר מכן כמו בטיפול ‪;1‬‬
‫‪ .5‬מנת השקיה של ‪ - 75%‬תחילת השקיה ותדירותה כמו בטיפול ‪.1‬‬
‫סך הכל ניתנו ב‪ 2016-‬שני טיפולים לבחינת מועד תחילת ההשקיה‬
‫(טיפולי ם ‪ ,)4 ,1‬שלושה טיפולים לבחינת מנת המים במהלך כל הע�ו‬
‫נה (טיפולים ‪ )5 ,2 ,1‬ושני טיפולים לבחינת מנת המים בסוף העונה‬

‫(טיפולים ‪.)3 ,1‬‬
‫ההשקיה ב‪ 2016-‬ניתנה באמצעות שתי שלוחות טפטוף לעץ‪1.6 ,‬‬

‫‪‘ 38 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 April 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אפריל ‪2017‬‬