Page 35 - עלון הנוטע יוני 2017 מספר 6 גפן, יין מאכל

‫ענף החודש‬

‫נאספו שבעה עד עשרה עלים‪ .‬הדיסקיות הוכנסו לאינקובציה בתא‬ ‫לשרוד את החורף על קרקע הכרם‪ ,‬תקופה בה אין בגפן איברים ירוקים‪ ,‬המצע‬
‫לח למשך יומיים לבחינת הנבגה של כשותית על גבי העלה‪.‬‬ ‫היחיד עליו יכולה הכשותית להתפתח (‪ .)1‬גופי הפרי המיניים מהווים את מקור‬
‫המדבק הראשוני באביב‪ .‬התפתחות המחלה במהלך השנה תלוית אקלים‪ ,‬משך‬
‫‪ 0‬זיהוי נוכחות של אאוספורות‪ :‬הופעה של גופי פרי מיניים נבחנה‬ ‫זמן הרטבה וטמפרטורה‪ .‬התנאים הדרושים להדבקה באביב שונים מאלה הדה‬
‫בעלים נגועים שנאספו בסתי ו ‪ 2014‬מ‪ 12-‬חלקות בארבעה אזורי א�ק‬ ‫רושים להתפשטות המחלה במהלך הקיץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה שרגישות הגפנים להדה‬
‫לים‪ :‬רמת הגולן‪ ,‬הגליל‪ ,‬זכרון יעקב וחבל לכיש‪ .‬מכל עלה נחרצו ארבע‬ ‫בקה במחלות נוף תלויה במצבן הפיזיולוגי‪ .‬עקות אביוטיות‪ ,‬בהן עקת מלח ויובש‪,‬‬
‫דיסקיות בקוטר ‪ 1‬ס”מ בתפר שבין אזור ההנבגה לאזור בריא בעלה‪,‬‬ ‫גורמות לגפנים לייצר מטבוליטים משניים כגון ‪ Stilbene synthase‬ו‪Reservatrol-‬‬
‫והושמו בתא לח ב‪ 25-‬מ״צ למשך שלושה חודשים‪ .‬בתום התקופה‬
‫‪ ,)4( synthase‬שנמצאו כבעלי תפקיד בהתגוננות הגפנים כנגד מחלות נוף (‪.)5‬‬
‫נכתשו העלים להתבוננות במיקרוסקופ אור‪.‬‬ ‫מטרת המחקר המרכזית הייתה לבחון האם ניתן להפחית את מספר הריסוה‬
‫‪ 0‬בחינת הדבקה באאוספורות במעבדה‪ :‬מחצית מדיסקיות העלים‬ ‫סים כנגד כשותית הגפן‪ .‬מטרות משנה היו בחינת מהלך ההופעה של המחלה‬
‫שנאספו (סעיף קודם) הוכנסו לטמפרטורה ש ל ‪ 4‬מ״צ ומחציתן הוש�א‬ ‫באביב בהתאם לתנאי מזג האוויר המקומיים‪ ,‬בחינת נוכחות של גופי הפרי‬
‫רו ב‪ 25-‬מ״צ‪ .‬לאחר שלושה חודשים נכתשו דיסקיות העלים‪ ,‬עורבבו‬ ‫המיניים במחזור המחלה בישראל וכן בחינת סבילות הגפן לכשותית בעקבות‬
‫עם פרלייט ומעט מים‪ ,‬לשמירה על לחות‪ ,‬ופוזרו על קרקעית פלטת‬
‫פרספקס‪ .‬מעליהם הונחו עלי גפן צעירים מזן ׳קברנה סוביניון׳ כשצדם‬ ‫עקת יובש מכוונת‪.‬‬
‫התחתון מופנה כלפי מטה‪ .‬תפקיד הפרלייט להרחיק את העלים מהה‬
‫נוזל‪ ,‬למנוע את רקבונם‪ ,‬להרחיקם משברי התאים ולמנוע מגע ישיר עם‬ ‫שיטות וחומרים‬
‫הכשותית‪ .‬העלים הוחזקו בתא גידול ב‪ 20-‬מ״צ ובלחות גבוהה‪ .‬לביקורת‬
‫שימשו עלים שהונחו על פרלייט ללא דיסקיות כתושות‪ .‬לאחר שבועיים‬ ‫‪ 0‬מהלך ההופעה של הכשותית בהתאם לתנאי האקלים המקומיים‪ :‬ב�מ‬
‫נשטפו העלים מהפרלייט והונחו בתא לח לשבועיים נוספים כשצדם‬ ‫שך ארבע שנים‪ ,‬בין ‪ 2013‬ל‪ ,2016-‬בוצע במסגרת מו״פ צפון מעקב אחר‬
‫התפתחות כשותית בחלקות שאינן מרוססות‪ .‬נבחרו ‪ 25‬חלקות על פי‬
‫התחתון מופנה כלפי מעלה‪ ,‬לבחינת הנבגה אופיינית של הכשותית‪.‬‬ ‫קרבתן לתחנות מטאורולוגיות‪ .‬הזנים בחלקות שנבחנו היו ׳אמרלד ריזלינג׳‬
‫‪ 0‬בחינת סבילות הגפן לכשותית בעקבות עקת יובש מכוונת‪:‬‬ ‫(תחנה מטארולוגית גימזו)‪ ,‬׳ברברה׳ (תחנת אלקוש)‪ ,‬׳גוורצטרמינר׳ (תחה‬
‫לשם כך נאספו שישה עלים בוגרים‪ ,‬הממוקמים חמישה‪-‬שישה‬ ‫נות אלרום ומשגב עם)‪ ,‬׳מוסקט קנלי׳ (תחנות גשור וגימזו)‪ ,‬׳מרלו׳ (תחנות‬
‫עלים מעל אשכולות מגפני ׳קברנה סוביניון׳ שהושקו בחסר (עקת‬ ‫יונתן ומשגב עם)‪ ,‬׳סנג׳ובז׳ה׳ (תחנת משגב עם)‪ ,‬׳פינו‪-‬נואר׳ (תחנת עין זיוון)‪,‬‬
‫יובש) ביחס לגפנים שהושקו באופן סדיר‪ ,‬עם פוטנציאל מים בגזע‬ ‫׳קברנה סוביניון׳ (תחנות גשור‪ ,‬יונתן‪ ,‬אורטל‪ ,‬משגב עם‪ ,‬מירון‪ ,‬קדש‪ ,‬מרום גולן)‪,‬‬
‫של מינוס ‪ 8‬ומינוס ‪ 16‬אטמוספירות‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כל עלה חולק ל‪15-‬‬ ‫׳קרימזון׳ (תחנת קדש) ו׳קריניאן׳ (תחנת גימזו)‪ .‬בכל חלקה נבחן שטח ובו בין‬
‫דיסקיות בקוטר של ‪ 1‬ס”מ‪ ,‬כאשר כל דיסקית אולחה בכ‪ 350-‬מנבגים‬ ‫‪ 100‬ל‪ 300-‬גפנים‪ .‬נתוני האקלים השעתיים שנאספו כללו אירועי גשם‪ ,‬רטיבות‬
‫(‪ 20µl‬של ‪ 1.0x104‬תרחיף מנבגים‪/‬מ”ל)‪ .‬שטח כיסוי העלה בנבגים‬ ‫עלה‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬לחות יחסית‪ ,‬כיוון רוח‪ ,‬עוצמת רוח וקרינה‪ .‬החלקות נוטרו‬
‫נבחן חמישה ימים לאחר האילוח‪ .‬הניסוי נערך על חמישה עלים מכל‬ ‫פעם עד פעמיים בשבוע במשך שלושה שבועות‪ ,‬לאחר כל אירוע גשם‪ ,‬להגדה‬

‫הגפנים שהושקו בחסר ומגפנים שהושקו באופן סדיר‪.‬‬ ‫רת השלב הפנולוגי ולבחינת הופעה של כתם ראשון‪.‬‬
‫‪ 0‬מערכת תומכת החלטה לחיזוי כשותית‪ :‬נתוני האקלים ומאפייני החלקה‬
‫תוצאות‬ ‫הועלו למערכת תומכת החלטה ®‪ ,Vite-net‬על מנת לבחון אם התרעותיה‬
‫תואמות את המצב בחלקות המעקב‪ .‬הנתונים שהועלו כללו את המיקום‬
‫‪ 0‬מהלך התפתחות הכשותית בהתאם לתנאי האקלים המקומיים‪:‬‬ ‫המדויק של התחנה המטאורולוגית והחלקה‪ ,‬הזן‪ ,‬גודל השטח שנוטר‪ ,‬גובה‬
‫בתשעה מתוך ‪ 38‬אירועי גשם הופיעה כשותית שישה עד ‪ 19‬יום לאחר‬ ‫מעל פני הים‪ ,‬נוכחות מדרון‪ ,‬מפנה‪ ,‬כיוון שתילה‪ ,‬תכסית הקרקע‪ ,‬שיטות גידול‬
‫ההדבקה‪ .‬אירועי הגשם חולקו לארבע קטגוריות‪ ,‬על פי חומרת המחלה‪:‬‬ ‫ועיצוב‪ ,‬שיטת השקיה‪ ,‬מרחק בין השורות‪ ,‬מרחק בין הגפנים‪ ,‬צפיפות נוף‪ ,‬גובה‬
‫‪ 29 .1‬אירועי גשם שלא גרמו לתסמיני מחלה כלל‪ ,‬כאשר בעקבות‬ ‫נוף‪ ,‬רוחב נוף‪ ,‬עשב בין השורות‪ ,‬עומק שורשים‪ ,‬תכולת מים משוערת בקרקע‬
‫שלושה אירועים נמצאה נוכחותה בשריגים בודדים (עד ‪ )5%‬בחלק‬ ‫והיסטוריה של כשותית בחלקה‪ .‬החלקות הסמוכות למושב גימזו לא נבחנו‬

‫קטן מהגפנים;‬ ‫במודל בשל היעדר חיישן המודד רטיבות עלה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחלקה אחת נראתה בחלק מהגפנים נגיעות בשריגים בודדים‬ ‫‪ 0‬השפעת שרב על הנבגת הכשותית‪ :‬בחינה זאת בוצעה במהלך אירועי‬
‫(‪ )5-25%‬בשילוב עם גפנים בודדות (עד‪ ,)5%‬בהן נמצאו כמה עשרות‬ ‫שרב בהם הטמפרטורות עולות ע ל ‪ 33.5‬מ״צ ורמת הלחות אפסית‪ ,‬או ל�א‬
‫חריהם‪ ,‬וזאת באמצעות איסוף עלים עם כתמי כשותית ללא נבגים‪ .‬האיסוף‬
‫עלים נגועים;‬
‫‪ .3‬בשתי חלקות נראתה נגיעות בגפנים רבות (‪ )25-50%‬בשילוב עם‬ ‫התבצע בשתי חלקות‪:‬‬
‫גפנים בודדות (עד‪ ,)5%‬בהן נמצאה נגיעות בכמה עשרות עלים לגפן;‬ ‫‪ .1‬ב‪ ,2015-‬בחלקת ׳שירז׳ באבני איתן‪ ,‬נאספו ארבעה עד תשעה עלים במשך‬
‫‪ .4‬בשלוש חלקות נראתה נגיעות גבוהה מאוד‪ ,‬כאשר במרבית הגפנים‬ ‫יומיים‪ 21-20 ,‬במאי‪ ,‬בסופו של שרב‪ .‬מכל עלה נחרצו חמש דיסקיות בקוטר‬
‫‪ 1‬ס”מ בגבול הכתם הצהוב‪ ,‬אלו הושמו לאינקובציה למשך יומיים שבתומם‬
‫(יותר מ‪ )50%-‬נמצאו שריגים נגועים‪.‬‬
‫בבחינת קורלציות בין הופעת כשותית באביב לטמפרטורת מינימום ביום‬ ‫נבחנה הנבגה‪.‬‬
‫ההדבקה‪ ,‬נמצא מתאם מובהק במבחן לוגיסטי (‪.)Chi2=7.04, p=0.008‬‬ ‫‪ .2‬ב‪ ,2016-‬בחלקת הזן ׳מלבק׳ במושב יונתן‪ ,‬נאספו עלים נגועים בכשותית‬
‫ניתן היה לראות הדבקה בחלקות עם טמפרטורה גבוהה או שווה ל‪8.2-‬‬ ‫בשלושה מועדים בין ה‪ 24-‬ל‪ 29-‬ביוני‪ ,‬במהלך שרב‪ ,‬בסופו ולאחריו‪ .‬בכל מועד‬
‫מ״צ‪ .‬לא נמצא מתאם מובהק כאשר נבחנה הופעת הכשותית מול כמות‬

‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 June 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יוני ‪2017‬‬