Page 24 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים

‫חיפוי ברשתות‬ ‫בבוא היום בקבלת החלטות נבונות יותר בדילול‪ .‬במסגרת אותו מיזם בודק‬
‫צוות המחקר דרכים לדייק בדילול‪ ,‬זאת באמצעות צילום העצים בשלבים השוא‬
‫רשתות צל לחיפוי מטעי תפוח מותקנות בעיקר כדי להגן על הפרי מפני‬ ‫נים של הפריחה והחנטה וקביעת עוצמות הדילול בהתאם לעוצמות הפריחה‬
‫מכות שמש‪ .‬במהלך השנים התבררו השפעות מיטיבות נוספות לרשת‬
‫והחנטה בהם‪.‬‬
‫כמו גם השפעות שליליות‪.‬‬
‫העמדת מבנה רשת הינה הוצאה כבדה מאוד ומן הראוי לחסוך בעלויות‪.‬‬ ‫השקיה‬
‫לדוגמה‪ ,‬בזן ׳גרני סמיט׳‪ ,‬הרגיש מאוד למכות שמש‪ ,‬נמצא כי ניתן להשליך‬
‫את הרשת על צמרות העצים ללא התקנת מבנה‪ .‬השיטה הוכחה כיעילה‬ ‫ברוב מטעי התפוח מתבצעת בקרת השקיה בשתי שיטות‪:‬‬
‫בהגנה על הפרי מקרינה ישירה‪ ,‬אך עלולה להזיק במטעים צעירים בהם‬ ‫‪ .1‬באמצעות תא לחץ‪ ,‬כאשר הספים הוגדרו כבר לפני שנים במחקריו של ד״ר‬
‫הציר עדיין לא חזק ומפותח דיו‪ .‬חלק מהמטעים החדשים ניטעים ישירות‬
‫עמוס נאור‪.‬‬
‫בתוך מבנה קונסטרוקציה‪ ,‬שעם הזמן יכוסה ברשת‪.‬‬ ‫‪ .2‬באמצעות מדידת קצב גידול הפרי‪ .‬המדידות מתבצעות מדי שבוע בפ�י‬
‫במבחן שבוצע בזנים הצבעוניים נמצא כי הרשתות פוגעות בקבלת צבע‬ ‫רות מסומנים‪ ,‬כאשר השוואת קצב הגידול בנפח הפרי מול קו מטרה מגדירה‬
‫ב׳פינק ליידי׳ וב׳גאלה׳ ועושות טוב לצבע בזני ה׳סטרקינג׳‪ .‬ניסוי שעניינו‬ ‫לנו את הצורך בתוספת או הפחתה בכמות המים‪ .‬לפני שנתיים הסתיים מחא‬
‫השפעת הרשת על צבע הפרי מבוצע כעת על ידי ד״ר גל ספיר‪ ,‬שהחליף‬ ‫קר שנמשך שמונה שנים ונוהל על ידי ד״ר נאור‪ ,‬במהלכו נבדקו ארבע רמות‬
‫השקיה מול ארבע רמות של עומס פרי (מספר פירות‪/‬עץ)‪ .‬תוצאות המחקר‬
‫את ד״ר דורון שניידר‪.‬‬ ‫מראות כי ניתן להשקות מטעי תפוח ב‪ 25%-‬פחות מים מהמקובל ולקבל יבול‬
‫גבוה של פרי גדול‪ ,‬אם וכאשר הדילול הידני המוקפד יבוצע מוקדם מאוד בעוא‬
‫הדילמות במטע העתידי‬ ‫נה‪ .‬בשנתיים האחרונות מיושם בחלקות מודל במשקים הפרוטוקול שפותח‪,‬‬

‫על מנת להגיע למטע החדש‪ ,‬אותו הגדיר הענף כיעד‪ ,‬יש צורך בהתאמת‬ ‫במטרה להנחילו לכלל‪.‬‬
‫הגידול לתנאים שהוא מציב‪ .‬הכנות המשמשות היום ברוב המטעים‪ ,‬חשבי‬
‫ו‪ ,MM106-‬הינן חזקות וקשה לרסן אותן לגודל העץ הרצוי‪ .‬בעבר נמצאה‬ ‫משתלת‬
‫כנת החשבי מצטיינת בגליל וה‪ 106-‬מצטיינת בגולן הגבוה‪ ,‬וכעת יהיה צורך‬
‫לבחון מחדש כנות מרסנות ותיקות וחדשות‪ ,‬נקיות מווירוס ובאיכות שתיא‬ ‫שני העצים‬
‫לים טובה‪ .‬הכנה ‪ 9-M‬על טיפוסיה השונים נבחנה בעבר במרווחים גדולים‬
‫יחסית ולא הגיעה ליעד שהוגדר‪ .‬הצפי במטע צפוף הוא למסקנות אחרות‪.‬‬ ‫משתלת שני העצים‬
‫יתרונה של ה‪ 9-M-‬בהיותה גנטית מרסנת ואמורה על כן לחסוך עבודה‬
‫בעיצוב ובגיזום‪ ,‬בנוסף להיותה פוריה ותורמת לגודל הפרי‪ .‬חלקות ראשונות‬ ‫החלה בקבלת הזמנות ל‪2021-2020-‬‬

‫ניטעו בחוות המחקר ואצל מגדלים נחשוניים‪.‬‬ ‫מוזמנים ליצור קשר‪ :‬חדוה פאר‬
‫דילמות נוספות שעשויות להתעורר במטע העתידי הינן שאלת אופי הענף‬
‫ומכאן אופי הגיזום והשליטה על העץ המרוסן‪ ,‬ומאידך שמירה מפני הידא‬ ‫‪053-5289420‬‬

‫רדרות למטע מנוון‪.‬‬ ‫‪shneihaez@gmail.com‬‬

‫זנים ואקלום‬

‫יבוא זנים חדשים וקלונים משופרים של זנים ותיקים‪ ,‬לצד חידוש תדיר‬
‫של חומר נקי מווירוס‪ ,‬הינם בתשתית הפיתוח של הענף‪ .‬צוות האינא‬
‫טרודוקציה של מועצת הצמחים‪ ,‬תחת עינה הפקוחה של ד״ר מרים‬
‫זילברשטיין‪ ,‬אמון על חיפוש זני איכות מעניינים וטעימים והבאתם לאא‬
‫רץ‪ .‬כיום רוב הזנים בעולם הינם זני פטנט ויש לשמור ולכבד את זכויות‬
‫המטפחים‪ .‬במקביל שתלנים מביאים זנים על פי שיקול דעתם‪ ,‬וגם‬
‫אלה כדאי שייבדקו על ידי המערכת הציבורית כדי למנוע עוגמת נפש‬
‫מהחקלאים בנטיעת זן לא איכותי‪ .‬מחלקות המבחן יוצאות ההמלצות‬

‫של צוות ההדרכה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מדי פעם מתגלה במטעים איזו מוטציה מעניינת‪ ,‬ראו את הזן ׳ניא‬
‫קולאי׳‪ ,‬הנקרא ע"ש ניקולאי סילינדר ז״ל ממרום גולן‪ ,‬שעיניו קלטו במטע‬
‫תפוח יוצא דופן‪ .‬יצוין כי הנוטעים‪ ,‬כמו גם מערך ההדרכה והמחקר‪ ,‬אינם‬
‫משקיעים מספיק בחיפוש מוטציות כאלו ונראה כי הן חולפות מהעולם‬

‫מבלי שזוהו‪.‬‬
‫צוות גדול עוסק במבחן זנים וכנות ומעל כולם גלית רדל ממו"פ צפון‪.‬‬

‫‪‘ 24 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אוקטובר ‪2017‬‬