Page 28 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים
P. 28
נגיעות משמעותית .עבודה יסודית של צוות החירכון ,המורכב מאנשי מחקר הצילומים באדיבות החברה לפיתוח הגליל זן חדש
והדרכה שהתמידו והקפידו לנתח בשטח כל אירוע הדבקה ,הביאה לפיתוח
פרוטוקול ריסוס חדש .מגדלים קשובים שעבדו לפיו הובילו לתפנית החשוא ׳Harrow sweet׳
בה ועתה יש לשמר אותה ולהקפיד על ביסוסה. זן חדש
nפסילת האגס ( :)Cacopsylla bidens Sulcמזיק קשה-הדברה
המתאים את עצמו בצורה מדהימה לגידול ,מזהה את פקעי הפרי טרם ׳Harrow 614׳
התעוררותם ומטיל את ביציו בחריצי דורבנות .הזחלנים חודרים לפקע
התופח בין הקשקשים ובהמשך מתיישבים בחיק העלים .נזקי הפסילה עמידות לסטרנר ,התכשיר היחיד ששימש שנים רבות לטיפול במחלה.
כוללים מציצות על הפרי ונזילת טל דבש על העלים והפרי ,כאשר על מודל ׳גרעין ופרח׳ ,איתו עבד הענף כל השנים לחיזוי התראות הדבקה
הכל מתפתחת פייחת .אל כל האיברים הללו קשה מאוד להגיע עם והנחיות ריסוס ,המבוססים על תכונות ההדברה של הסטרנר ,איבד אף
תכשירי ההדברה .זאת בנוסף לפיתוח מהיר של עמידות לתכשירים, הוא מיעילותו .עם כניסת תכשירי נחושת לריסוס בזמן פריחה נדרשו טיא
פולים רבים לכיסוי כל עונת הפריחה ,אך סוף סוף ניתן לסיים עונות ללא
והרי לנו מזיק קשה הדברה.
החוקרים המטפלים כיום בפסילת האגס הם ד"ר חיים ראובני וד"ר
ליאורה שאלתיאל-הרפז ממו"פ צפון.
בגין ריבוי הכשלונות בהדברה הופך הטיפול במזיק לבעיה כלכלית
כבדה .על קליפת הפרי נוצרים נזקי צריבה מעומס תכשירי ההדברה
והפרי שנקטף בסופו של דבר אינו איכותי .בשנים האחרונות חקלאים
רבים מיישמים פרוטוקול שפיתחה סמדר אידלין-הררי ,מדריכת פרטית
בתחום הגנת הצומח בצפון הארץ .פרוטוקול ייחודי זה מבוסס על טיא
פולי חורף נגד הפסילה המטילה ונגד הביצים ,מתוך מגמה לצמצם את
האוכלוסיה הקיצית .יש שנים בהן נרשמת הצלחה מרשימה ויש שפחות.
במקומות בהם נכנסים לקיץ עם אוכלוסיה גבוהה הנוטע נדרש לריסוא
סים רבים על מנת להגיע לקטיף ללא נזקי פסילה.
ד״ר ראובני ממו"פ צפון מוביל מחקר להתמודדות עם הפסילה בעזרת
אויבים טבעיים ולשם כך הוקצו חלקות בהן טרם נעשה שימוש בחומרי
הדברה .אשתקד נרשם כישלון :האויבים הטבעיים ,בהם פשפש האנטא
קורוס ,מושיות וצרעות ,איחרו להגיע ונגרם נזק קשה למטעים עד כדי כך
שהפרי לא ראוי היה לשיווק .יש למצוא שילוב בין תכשירים סלקטיביים
שלא יפגעו באויבים הטבעיים וכשאלה יופיעו -יופסקו הריסוסים.
ד״ר שאלתיאל-הרפז ממו"פ צפון ,בשיתוף פעולה עם ד״ר דורון הולנד מנא
ווה יער ,מבצעים מחקר ׳עוקף הדברה׳ .ד״ר הולנד מצא בחלקה בחוות
הניסוי שני עצי אגס שלא נפגעו מהפסילה .במחקר המשותף נעשה ניסיון
לגדל את הזן המסחרי ׳ספדונה׳ כשהוא מורכב על שני הזנים העמידים,
המשמשים ככנה וכסנדוויץ .במחקר נמצא שאחד משני העצים רגיש לחיא
רכון ועל כן נפסל .העץ השני נבחן ונמצא כי הוא מקנה ל׳ספדונה׳ עמידות
לפסילה .המחקר מעורר עניין ומוטיבציה להמשך.
טיפול בפרי לאחר קטיף
עיקר עבודת המחקר מתבצעת במעבדה לקירור בקרית שמונה.
ד״ר דני גמרסני וצוותו פיתחו מודל לחיזוי מועד הקטיף וכושר האיסום
ב׳ספדונה׳ ,המבוסס על ׳לוח׳ פרמטרים רחב ממדד הקשיות ששימש
עד כה .בשנתיים האחרונות נבחן ,מיושם ומתפתח בבתי האריזה בצפון
המודל החדש וזאת ברמת הצלחה נאה .כעת מגיע תור הפיתוח של
מודל דומה ל׳קוסציה׳ ולזנים נוספים.
יצוין כי צוות המעבדה מלווה את המחקר והיישום של מעכב פעולת האתילן
סמרטפרש ( )MCPוהרוויסטה ,הראשון ליישום בחדרי הקירור והשני ,בעל
פעולה דומה ,לריסוס בשטח ,לעיכוב תהליך ההבשלה ודחיית הקטיף.
‘ 28 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,אוקטובר 2017
