Page 43 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים
P. 43

‫הגנת הצומח‬                                                                          ‫תפטיר‬
                                                                                    ‫דמטופורה‬
‫לפני הוספת הקומפוסט לבורות השתילה וכן לפני ניסויי העציצים‬
‫ובבדיקת סופרסיביות (דיכוי פתוגנים) במעבדה‪ ,‬נשטפו כל סוגי הקוא‬      ‫צילם‪ :‬ליאור גור‬
‫מפוסט בשלושה נפחי מים להסרת עודפי מלחים‪ ,‬עד להשגת ‪EC‬‬
‫מקסימלי של ‪ 4ds/m‬בתשטיף‪ ,‬ולאחר המתנה של יומיים‪-‬שלושה‬

                                         ‫להתייבשות חלקית‪.‬‬
‫‪ n‬נשימת קומפוסט (‪ )Soil respiration‬נבדקה על פי פרוטוקול‬
‫שפותח במעבדה של פרופ׳ מיכאל רביב (‪ )6‬ובוצעה בפבואר ‪,2015‬‬

           ‫שנה לאחר שהקומפוסט הוגדר כבשל מבחינה כימית‪.‬‬
‫‪ n‬בדיקת סופרסיביות במעבדה‪ :‬ארלנמיירים (בקבוקי מעבדה קוניים)‬
‫בנפח של ‪ 250‬סמ"ק מולאו ב‪ 150-‬סמ"ק קומפוסט מסוגים שונים‪ .‬כל‬
‫כלי הורטב עד רוויה בכ‪ 20-‬מ"ל מים ואולח ב‪ 5-‬ג׳ גרעיני חיטה מאולחים‬
‫בתבדיד ‪ Rn-U‬של פטריית הדמטופורה‪ .‬הכלים הונחו בחדר גידול ב‪25-‬‬
‫מ״צ כשהם פקוקים בפקקי נייר‪ .‬לאחר שלושה ימים התבצעה בדיקה‬

                ‫תמונה ‪ :1‬ערמות הקומפוסט בחלקה לפני פיזור‬

                   ‫תמונה ‪ :2‬תהליך שטיפת הקומפוסט‬                                    ‫פוי דומות לאלו המאפיינות את קומפוסט קליפות השקדים‪ ,‬ותקופת הכנתו יכולה‬
‫תמונה ‪ :3‬תחילת הניסוי ‪ -‬פיזור קומפוסט בטיפולים השונים‬                               ‫להיות קצרה יותר לאחר ערבוב עם זבל בקר‪ ,‬התורם להאצת התהליך בשל היותו‬
                                                                                    ‫עשיר בחנקן ובאוכלוסיה מגוונת של מיקרואורגניזמים‪ .‬קומפוסט בוצת שפכים‬
                                                                                    ‫נפוץ ולו כמה יתרונות כגון מליחות נמוכה‪ ,‬תהליך קומפוסטציה קצר ועלות נמוכה‪.‬‬
                                                                                    ‫מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעתם של סוגי קומפוסט שונים על מחלת‬

                                                                                                                                      ‫רקבון השורשים הלבן‪.‬‬

                                                                                                                            ‫שיטות וחומרים‬

                                                                                    ‫‪ n‬הכנת הקומפוסט‪ :‬בנובמבר ‪ ,2014‬באתר הקומפוסטציה במושב נוב ב�ר‬
                                                                                    ‫מת הגולן‪ ,‬הוכנו ארבעה סוגי קומפוסט‪ .‬בהכנת קומפוסט קליפות שקדים (חוא‬
                                                                                    ‫מר הגלם נרכש ממפעל ׳שקד תבור׳) וקומפוסט רסק של גזם אורנים עורבבו‬
                                                                                    ‫המרכיבים עם זבל בקר ביחס ‪ 1:1‬במטרה להאיץ את תהליך הקומפוסטציה‪.‬‬
                                                                                    ‫כדי לבדוק את התרומה של כל מרכיב בתערובת הוסף טיפול קומפוסט רק‬
                                                                                    ‫מזבל בקר‪ .‬מדי שבוע נמדדה הטמפרטורה בכל ערימה‪ ,‬בעומק של ‪ 50‬ס"מ‬
                                                                                    ‫בשלושה מקומות‪ ,‬ובכל אחת נרשם ממוצע הטמפרטורה‪ .‬פעם בשבוע נערכו‬
                                                                                    ‫בדיקות לתכולת רטיבות באמצעות איסוף דגימות של ליטר קומפוסט משלושה‬
                                                                                    ‫מקומות מכל ערימה‪ .‬בהתאם לבדיקות הרטיבות והטמפרטורה הוחלט על אופן‬
                                                                                    ‫המשך הטיפול‪ :‬היפוך‪ ,‬הרטבה‪ ,‬כיסוי‪ ,‬העברת דגימות לבדיקה‪ .‬היפוך הקומפוא‬
                                                                                    ‫סט בוצע שבע פעמים במהלך הכנתו באמצעות טרקטור מהפך על ידי צוות‬
                                                                                    ‫אתר הקומפוסט‪ .‬לאחר חצי שנה נבחנה איכות הקומפוסט באמצעות בדיקות‬
                                                                                    ‫בשלות במעבדות צמח (טבלה) ונלקחה לניסוי שטח וניסוי עציצים ראשון (‪.)2015‬‬
                                                                                    ‫קומפוסט הבוצה הורכב מבוצה שהגיעה ממט״ש גולן ב‪ 70-80%-‬רטיבות‪ .‬החומר‬
                                                                                    ‫הרטוב עורבב ביחס של ‪ 1:1‬עם רסק גזם שנופה והורחק בתום התהליך‪ .‬במהלך‬
                                                                                    ‫החודש הראשון לטיפול עברה הבוצה היפוך כל שבוע‪ ,‬ולאחר מכן מדי שבועיים‬
                                                                                    ‫לצורך אוורור‪ .‬התהליך הסתיים לאחר כארבעה חודשים‪ ,‬כאשר הקומפוסט הבא‬
                                                                                    ‫שיל מבחינה כימית (ראה טבלה בעמוד הבא) ונשללה נוכחות מתכות ופתוגנים‪.‬‬
                                                                                    ‫בחזרה על הניסוי ב‪ 2015-‬שימשו אותם הקומפוסטים שהוכנו בנובמבר ‪,2014‬‬

                                                                                                                        ‫פרט לקומפוסט בוצה‪ ,‬שהתקבל טרי‪.‬‬

‫‪‘ 43 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אוקטובר ‪2017‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48