Page 44 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים

‫קומפוסט רסק הגזם נראה יעיל במעט מהביקורת אם כי לא באופן‬ ‫ראשונה של התפשטות התפטיר על פני הכלי וזו נבדקה בכל יום עד להתייצבות‬
‫מובהק( (‪ ,HSD P<0.05‬איור ‪ .)1‬ניסוי בחינת הסופרסיביות בארל�נ‬ ‫שעור הכיסוי (‪ ,)%‬כשבועיים לאחר העמדת הניסוי‪ .‬כל טיפול בוצע בשלוש חזרות‪.‬‬
‫מאיירים הועמד בשנית עם אותו הקומפוסט לאחר ששהה בערמות‬ ‫במהלך הניסוי הוספו מים במידת הצורך‪ ,‬לשמירה על רטיבות הקומפוסטים‪ .‬הניסוי‬

‫מאווררות באתר הייצור במשך שמונה חודשים נוספים‪.‬‬ ‫בוצע פעמיים בהפרשים של כשנה‪ ,‬לפני העמדת ניסויי העציצים ב‪ 2015-‬ו‪.2016-‬‬
‫באיור ‪ 2‬ניתן לראות כי שעור (‪ )%‬כיסוי התפטיר בקרקע הביקורת‬ ‫‪n‬בחינת סופרסיביות הקומפוסט בעציצים‪ :‬בקיץ ‪ 2015‬נשתלו כנות תפוח חשבי‬
‫גבוה באופן מובהק ביחס לקומפוסט קליפות שקדים וקומפוסט‬ ‫בעציצים ש ל ‪ 10‬ליטר שהכילו ‪ 20%‬קומפוסט מעורבב עם אדמה נקייה‪ .‬כל ה�ע‬
‫בקר שנשארו באתר הייצור או קומפוסט רסק הגזם וקומפוסט בקר‬ ‫ציצים‪ ,‬פרט לאלה עם קליפות השקדים‪ ,‬עורבבו עם ‪ )v/v( 20%‬פרלייט גס מס׳‬
‫ששהו בחלקת הניסוי במסעדה‪ .‬קומפוסט בוצה‪ ,‬שהראה יכולת‬ ‫‪ .4‬לאחר ‪ 40‬ימי איקלום אולחה הקרקע בפטריה באמצעות הטמנת גרגירי חיטה‬
‫בעיכוב ההתפשטות בפעם הראשונה הראה גם כאן יכולות טובות‪.‬‬ ‫מאולחים‪ .‬כל טיפול התבצע בעשר חזרות‪ .‬מול כל טיפול קומפוסט שאולח בתא‬
‫קומפוסט רסק הגזם ששהה בחלקת הניסוי במסעדה הראה תוא‬ ‫בדי ד ‪ Rn-U‬של הפטריה היו שתילים עם קומפוסט שלא אולח בפטריה וכן שת�י‬
‫לים עם אדמה נקייה‪ ,‬ללא קומפוסט‪ ,‬עם ובלי הפטריה‪ .‬חומר ההדברה פלואזינם‬
‫צאות טובות יותר ביחס לקומפוסט ששהה באתר הייצור בנוב‪.‬‬ ‫(‪ ,Fluazinam‬פונגיציד בהליך רישוי) ניתן לכל עציץ עשרה ימים לאחר ההדבקה‬
‫‪ -‬מדדי נשימ‪:‬ה‪ :‬כמות הפחמן הדו‪-‬חמצני (‪ )CO2‬שנפלטה מהק�ו‬ ‫בכמות של ‪ 300‬מ"ל בריכוז של ‪ 0.1%‬חומר פעיל‪ .‬הניסוי הועמד בחדר גידול‬
‫מפוסטים השונים משמשת מדד לפעילות מיקרואורגניזמים חיים‪.‬‬ ‫בחוות פיכמן‪ ,‬סמוך לקיבוץ מרום גולן‪ ,‬ופעם נוספת באביב ‪ 2016‬בבית רשת‬
‫בבדיקה שבוצעה בקומפוסטים שנה לאחר תחילת תהליך הקומא‬ ‫בחוות הניסיונות אבני איתן‪ ,‬לאחר בדיקה נוספת לנשימה וסופרסיביות לכל סוגי‬
‫פוסטציה ניתן לראות (איור ‪ )3‬כי כל התערובות בשלות עם ערכי‬ ‫הקומפוסט‪ .‬בביקורת ב‪ 2016-‬נעשה שימוש בתכשיר אוהיו (ח‪.‬פ‪,Fluazinam .‬‬
‫פליטת ‪ CO2‬של ‪ 0.7-0.5‬מ״ג‪ ,‬כאשר קומפוסט רסק גזם היה בשל‬ ‫משווק באמצעות חב׳ ׳לוכסמבורג׳)‪ .‬בכל חזרה נשתלו שלושה שתילים‪ .‬טמפרא‬
‫יותר מהשאר‪ ,‬עם פליטת ‪ CO2‬של ‪ 0.274‬מ״ג‪ ,‬מה שעשוי להעיד על‬ ‫טורת הקרקע נבדקה באמצעות רגשי טמפרטורה מוטמנים בעומק ‪ 12.5‬ס"מ‬
‫רמת פעילות נמוכה ביותר של מיקרואורגניזמים‪ ,‬שהשפיעה על יעיא‬ ‫ונמצאה כיציבה יחסית עם ממוצע של ‪ 25‬מ״צ‪ .‬הנגר נאסף וחוטא‪ .‬משקל הנוף‬

‫לות פחותה במבחן הסופרסיביות‪.‬‬ ‫הרטוב נשקל ביום הניסוי האחרון‪ 70 ,‬יום מתחילתו‪.‬‬
‫‪ n‬בחינת סופרסיביות של קומפוסט בעציצים‪ :‬בניסוי העציצים הראשון‪,‬‬ ‫‪ n‬בחינת הקומפוסט למניעת תמותה של שתילי תפוח על כנת חשבי במטע‬
‫שנערך ב‪ 2015-‬בחוות פיכמן עם קומפוסט צעיר בן ארבעה חודשים‪,‬‬ ‫נגוע טבעי‪ :‬בתחילת יוני ‪ ,2015‬בחלקת מטע נגועה בדמטופורה בכפר מסעדה‬
‫נראה לאחר ‪ 46‬יום (בתום הניסוי) כי השתילים שלא אולחו היו חיוניים יותר‬ ‫שברמת הגולן‪ ,‬נשתלו ‪ 155‬שתילי תפוח במקום עצים שמתו מהמחלה‪ .‬הניסוי‬
‫וחיו בממוצע יותר ימים בהשוואה לשתילים בעציצים שאולחו (איור ‪.)4‬‬ ‫הועמד במתכונת של בלוקים באקראי בשבע חזרות‪ ,‬בכל חזרה ארבעה עד שמוא‬
‫תכשיר ההדברה פלואזינם שמר על חיוניות הצמחים המודבקים לאורך‬ ‫נה עצים הנטועים במרחק של ‪ 0.5‬מ׳ זה מזה‪ ,‬מחולקים באופן אחיד בין הטיפולים‪.‬‬
‫שתי שנות הניסוי‪ .‬קומפוסט בקר וקומפוסט רסק לא מנעו את פגיעת‬ ‫המרחקים בין השורות ‪ 4‬מ׳‪ .‬לבורות השתילה הוספו ‪ 2‬ליטר קומפוסט שטוף‬
‫הצמחים מהפטריה ואף הפחיתו את מספר ימי החיוניות הממוצע ביחס‬ ‫(‪ )EC 4ds/m‬ועל השורה הונח חיפוי של ‪ 20‬ס"מ קומפוסט שלא נשטף‪ .‬הטיפולים‬
‫לביקורת הלא מטופלת‪ ,‬אם כי לא באופן מובהק‪ .‬קומפוסט קליפות‬ ‫כללו קומפוסט רסק גזם וקומפוסט בקר בני חצי שנה‪ ,‬טיפול בתכשיר הדברה‬
‫שקדים לא השפיע על התמותה באופן מובהק ביחס לביקורת‪ .‬שיעור‬ ‫פלואזינם ‪ 500‬ג׳‪/‬ליטר חומר פעיל מול ביקורת לא מטופלת‪ .‬חומר ההדברה ניתן‬
‫השתילים החיים בתום הניסוי היה גבוה בטיפול הפלואזינם בהשוואה‬
‫בריכוז של ‪ 10‬סמ"ק‪/‬ליטר‪ .‬ההגמעה ניתנה עם השתילה בנפח של ‪ 1‬ליטר‪/‬עץ‪.‬‬
‫בטבלה מוצגים מדדי קומפוסט‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬
‫תוצאות‬
‫רסק עץ זבל בקר קליפות שקדים בוצה‬ ‫מרכיבי הקומפוסט‬
‫‪ n‬בחינת איכות הקומפוסט‪ :‬זו נבחנה על פי הרכבו הכימי (טבלה) ועל פי יכולת‬
‫‪54.8 55.3‬‬ ‫‪51 56.3‬‬ ‫חומר אורגני (‪)%‬‬ ‫עיכוב הנגיעות (סופרסיביות) שלו במעבדה (איורים ‪ .)2 ,1‬בכל סוגי הקומפוסט‬
‫היה יחס פחמן‪/‬חנקן( (‪ )C/N‬בין ‪ 10‬ל‪ 14-‬ולכן הם נמצאו בשלים‪ ,‬זאת בנוסף ל�ה‬
‫חומר אורגני במיצוי (מ״ג‪/‬ל’) ‪186 133 138‬‬ ‫תייצבות הטמפרטורה בערכים נמוכים של ‪ 34-28‬מ״צ‪ .‬תכולת החנקן הכללית‬
‫נמצאה גבוהה במקצת‪ ,‬אולם הדבר דומה היה בכל סוגי הקומפוסט שנבדקו‪.‬‬
‫‪32.2 32.5‬‬ ‫‪30 33.1‬‬ ‫פחמן (‪)%‬‬ ‫היחס בין אמון לחנקה בקומפוסט בוצה יכול להעיד על כך שאין היא בשלה‬
‫לגמרי‪ ,‬אולם בדיקת החומר נעשתה כחודש לפני יישומו‪ ,‬ויש להניח כי במשך זמן‬
‫‪45.25 44.75 49 43.75‬‬ ‫אפר (‪)%‬‬
‫זה עבר הקומפוסט הבשלה נוספת‪.‬‬
‫מוליכות חשמלית ‪4.9 10.4 7.2 6.1 EC dS/m‬‬ ‫‪ -‬סופרסיביות‪ :‬בבחינת מעבדה של סופרסיביות קומפוסט בן ארבעה חודשים‬
‫(איור ‪ )1‬המעורבב עם אדמה המאולחת בגרגרי חיטה מאולחים בדמטופורה‪,‬‬
‫‪2.77 2.56‬‬ ‫‪2.44 2.36‬‬ ‫חנקן (‪ )N‬כללי (‪)%‬‬ ‫כיסה התפטיר כעבור שבעה ימים את כל שטח הארלנמאייר‪ ,‬בעוד שהתפשא‬
‫טות התפטיר בקומפוסט הבוצה הגיעה למקסימום רק אחרי ‪ 11‬יום‪ .‬באיור ‪1‬‬
‫‪0.333 1.18‬‬ ‫‪1.211 1.351‬‬ ‫זרחן (‪ )P‬כללי (‪)%‬‬ ‫ניתן לראות כי קומפוסט הבוצה היה היעיל ביותר ומנע את התפשטות התפטיר‬
‫בכלי המעבדה באופן מובהק( (‪ .)HSD, P<0.05‬קומפוסט קליפות השקדים וק�ו‬
‫‪1.77 3.95‬‬ ‫‪2.69 1.83‬‬ ‫אשלגן (‪ )K‬כללי (‪)%‬‬ ‫מפוסט הבקר היו זהים לטיפול הביקורת ולא עיכבו כלל את פעילות הפטריה‪.‬‬

‫אשלגן במיצוי (מא״ק‪/‬ל’) ‪49.5 34.88 29.63‬‬

‫‪0.4‬‬ ‫‪74.2‬‬ ‫‪74.9 141.1‬‬ ‫‪ N-NO3‬במיצוי (מ״ג‪/‬ל’)‬

‫‪94.6 10.6‬‬ ‫‪6.8 10.7‬‬ ‫‪ N-NH4‬במיצוי (מ״ג‪/‬ל’)‬

‫‪94.6 648‬‬ ‫‪554 544‬‬ ‫משקל נפחי (ג’‪/‬ל’)‬

‫‪11.6 12.7‬‬ ‫‪12.3 14‬‬ ‫יחס פחמן‪/‬חנקן (‪)C/N‬‬

‫‪48.42 34.58 31.55 25.76‬‬ ‫תכולת רטיבות (‪)%‬‬

‫‪51.6 65.4‬‬ ‫‪68.4 74.2‬‬ ‫חומר יבש (‪)%‬‬

‫‪‘ 44 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אוקטובר ‪2017‬‬