Page 42 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים
P. 42

‫ד"ר מרי דפני ילין‬                                                                      ‫צילום‪ :‬ד״ר מרי דפני ילין‬

    ‫השפעת תוספי‬
      ‫קומפוסט על‬
      ‫מחלת רקבון‬

    ‫השורשים הלבן‬
      ‫במטעי תפוח‬

‫מרי דפני ילין (‪ ,)merydy@gmail.com‬אורלי מיאיירס‪,‬‬
                          ‫יהודית מוי ‪ /‬מיגל‪ ,‬מו"פ צפון‬
                                 ‫שלומית דור ‪ /‬מיגל‬

          ‫מיכאל רביב ‪ /‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬נווה יער‬

‫מודדות עם המחלה בארץ עד היום כוללות מניעת הדבקה‪ ,‬הכנסה‬                                  ‫תקציר‬
‫של גידולים חלופיים פחות רגישים‪ ,‬תכשירי הדברה‪ ,‬הדברה ביולוגית‬
‫(תוספת קומפוסט‪ ,‬שימוש בטריכודרמה כאויב טבעי) והדברה פיא‬       ‫ימוש בקומפוסט צעיר בחלקות תפוח נגועות‬
‫זיקלית (חיטוי סולרי או מים חמים)‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬מאז ‪,2011‬‬   ‫ברקבון השורשים הלבן‪ ,‬דמטופורה(  (�‪Dema‬‬
‫נעשים בארץ נסיונות העשרה של קרקע המטע בקומפוסט מסוא‬           ‫‪ ,)tophora necatrix‬הנגרמת מהפטריה ‪ ,Rosellinia necatrix‬אינו‬
‫גים שונים‪ .‬לקומפוסט תועלת הזנתית‪ ,‬השפעה חיובית על המבנה‬       ‫ממגר את המחלה ובמקרים מסוימים עלול אף להזיק‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הפיסיקלי של הקרקע והשפעה ניכרת על המגוון והפעילות הביולוגית‬   ‫לקומפוסט תועלת הזנתית‪ ,‬השפעה חיובית על המבנה הפיסיקלי‬
‫בה‪ .‬השימוש בקומפוסט עוזר בהפחתה ואף במניעת הנזק הנגרם‬         ‫של הקרקע‪ ,‬על המגוון והפעילות הביולוגית בה והשימוש בו עוזר בהא‬
‫ממחלות קרקע( (‪ .)3-1‬בדרום ספרד‪ ,‬בחלקות אבוקדו נגועות ב�ד‬      ‫פחתה ואף במניעת הנזק הנגרם ממחלות קרקע‪ .‬רצוי כי הקומפוסט‬
‫מטופורה‪ ,‬משתמשים החקלאים בחיפוי קרקע המטע בקומפוסט‬            ‫יהיה בשל מבחינה כימית וביולוגית לפני פיזורו כמטייב קרקע בחלא‬
‫המיוצר מקליפות שקדים‪ .‬קומפוסט זה נוצר באופן טבעי בערמות‬
‫פסולת של תעשיות השקדים‪ ,‬תהליך שנמשך כארבע שנים‪ .‬חיפוי זה‬                                                 ‫קות תפוח נגועות‪.‬‬
‫משמש אמצעי לאוורור הקרקע וליצירת תווך המותאם להתפתחות‬
                                                                                                       ‫מבוא‬
                    ‫שורשים‪ ,‬ומאידך לדיכוי התפתחות הפטריה‪.‬‬
‫בניסויים שנערכו באוניברסיטת מלגה‪ ,‬ספרד‪ ,‬נמצא כי שימוש בקומא‬   ‫מחלת רקבון השורשים הלבן דמטופורה (‪,)Dematophora necatrix‬‬
‫פוסט יעיל משימוש בקליפות ללא קומפוסטציה( (‪ .)5 ,4‬בארץ מ�צ‬     ‫הנגרמת מפטריית הקרקע ‪ ,Rosellinia necatrix‬גורמת נזקים קשים‬
‫טברת כיום פסולת של גזם יערני המהווה בעיה סביבתית ‪ -‬שריפתה‬     ‫לעצי פרי רבים‪ ,‬בעיקר למטעי תפוח ולנשירים נוספים (בארץ נמצאה‬
‫אסורה‪ ,‬עלות הרחקתה לאתרי פסולת גבוהה ועל כן היא עוברת ריא‬     ‫פגיעה גם בנקטרינה ובדובדבן מתוק)‪ .‬הסימפטומים כוללים רקבון‬
‫סוק במקום‪ .‬קומפוסט שיוכן מרסק גזם יערני עשוי לתת תכונות חיא‬   ‫שורשים‪ ,‬הצהבת עלים‪ ,‬נבילה עד כדי מוות מהיר של העץ‪ .‬דרכי התא‬

                                                                                             ‫בתמונה למעלה‪ :‬נזק דמטופורה בעץ תפוח‬

‫‪‘ 42 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אוקטובר ‪2017‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47