Page 38 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים
P. 38
בית שלו וכיום הוא מהווה כ 65%-משטח הענף -עלייה של כ.30%- ממוצע היבול על ערך זה .בשנים אלו קודם ענף האבוקדו ושונה ללא הכר וניתן היה
ועם זאת ,למרות השיפור הרב יבולי ה'האס' בארץ עדיין נמוכים מהא להניח -מה שלא קרה -שהמטעים יציגו עליית יבול משמעותית בעקבות יישום
ממוצע של שאר הזנים המסחריים .לדוגמה :במשקי ׳מילופרי׳ ,בין
השנים 2014ל ,2016-עמד ממוצע יבולי ה'האס' על 1.35טון/ד', שיפורי הממשק .להלן עיקר השינויים (לאו דווקא על-פי סדר חשיבותם):
נמוך ב 33%-מממוצע יבול ה'אטינגר' שם ,שעמד על 2.03טון/ד', nשינויים במבחר הזנים :זנים שלא התאימו לתנאי המקום ,בעיקר בעמקים ,הו�ח
ונמוך ב 14%-מממוצע היבול של שאר הזנים הירוקים 1.58 -טון/ד' לפו .זנים לא פוריים ופחות מבוקשים ננטשו וזנים חדשים בעלי פוריות גבוהה ניטעו
(הדר כהן ,מידע בע"פ) .כמחצית מהעלייה בשטח ה'האס' במטעים
נובעת מירידה בשטח ה׳אטינגר׳ .סביר על כן להניח כי מעלייה של בהיקף מסחרי.
30%בשטח ה'האס' צפויה הייתה ירידה של לפחות 6.5%בממוצע nשינויים בעיצוב המטע והגיזום :הענף עבר לנטיעה צפופה יותר ולגיזום תקני
היבול הארצי (ירידת יבול צפויה של X 22%עלייה בשטח של .)30%
.2מעבר להשקיה במים מושבים :בראשית שנות ה 2000-היה שעור השומר על מטע נמוך ופתוח ונוף מתחדש.
המטעים שהושקו במים מושבים נמוך -מ .30%-שעור זה עלה במ�ה nשיפור במבחר הכנות :אלו הותאמו לזנים ולתנאי המטע.
לך התקופה וכיום הוא עולה על ,75%עלייה של לפחות ( 45%מיקי nשיפור משמעותי בממשק ההאבקה :בנטיעות החדשות מובטח כיום מקומו
נוי ,מידע בע״פ) .המעבר להשקיה במים מושבים גרם לירידה ביבול, של זן מפרה .התקן כיום עומד על 11%עצים מפרים ,בסידור של עץ מפרה
שערכה נאמד -ב 30-40%-בניסוי רב-שנתי בגליל המערבי .גם ב�ה וסביבו שמונה עצים מופרים ,מה שמבטיח קרבה ישירה בין נוף העץ המופרה
תאם לערך הנמוך של טווח זה יש להניח כי מעלייה של 45%בשטח לנוף המפרה .בנוסף עלתה צפיפות הכוורות בתקופת הפריחה לתקן ממוצע של
המושקה במים מושבים צפויה הייתה ירידה של כ 13.5%-בממוצע
כוורת לכל 3ד׳.
היבול הארצי (ירידת יבול של X 30%עלייה בשטח של .)45% nשיפור ממשק ההשקיה והדישון :הממשק עבר אוטומציה ,שופר והותאם ל�ת
.3בעיית הסירוגיות החבויה :בין השנים 2000עד 2007נרשמו שמ�ו
נה עונות רצופות של יבול ארצי סירוגי ,והסירוגיות אף החמירה במהא נאי המטע ולדרישות הזנים.
לך תקופה זו (ראה איור) .לסירוגיות ברמת העץ השפעה שלילית על
היבול ועל גודל הפרי ,כאשר לסירוגיות ברמה הארצית השלכות שליא ושבות ועולות הסוגיות הבאות:
ליות ידועות לגבי השיווק .באופן מוזר ,במהלך עשר השנים שלאחר nאיך ניתן להסביר שבמהלך 18השנים האחרונות לא הושגה כל עלייה בממוצע היבול
מכן 2008 ,עד ,2017נחלשה מאוד הסירוגיות ביבול הארצי ונראה
הארצי ,למרות ההשקעה האדירה במחקר ופיתוח והשינויים המשמעותיים בענף?
לכאורה שהבעיה נפתרה. nהאם המחקר והפיתוח המושקעים ושינויי הממשק שיושמו בשני העשורים
האם אכן כך הוא? האפקט של יבול ארצי סירוגי ניתן לזיהוי רק
כאשר מתקיים סינכרון בהיקף ארצי של מקצב הסירוגיות המקומי האחרונים אכן מופנים לכיוונים הנכונים?
במטעים ובחלקות בודדות .סינכרון כזה נוצר לאחר עונה עם יבול nהאם הגענו לרמה הגבוהה האפשרית של יבול ארצי ממוצע (טבלה ?)2
ארצי ומקומי נמוך במיוחד ,כפי שהיה בעונת ,1999או לאחר עונה
עם יבול ארצי ומקומי גבוה במיוחד ,כפי שהיה -ב .1987-לאחר שמ�ו הערות יבול ארצי מקום בייצור המדינה טבלה :2
שג סינכרון בסירוגיות הארצית עלולה זו להגביר את עוצמתה משנה ממוצע (טון/ד’) העולמי המייצרת
לשנה ,כפי שאכן היה בין השנים 2000ל .2007-סינכרון הסירוגיות טווח של שינוי שנתי ביבול 1 ממוצעי היבול מקסיקו
הארצי מיטשטש ונעלם כאשר נטיעות נרחבות מוסיפות לענף בכל 83%מהייצור מרוכזים 0.90 2 של יצרניות
שנה חלקות מניבות שאינן מסונכרנות .כך אמנם התרחש במהלך בקליפורניה 1.37 הרפובליקה האבוקדו המוביא
הרחבת הנטיעות מ 2007-ואילך (ראה איור) .אולם ביטול תופעת 3 הדומיניקנית
הסירוגיות ביבול הארצי אין פירושה ביטול הסירוגיות במטעים ,בחא 1.2עד 1.5 7 לות בעולם פרו
לקות וברמת העץ הבודד .עדיין נותרה רמה ניכרת של סירוגיות, 0.80
בעיקר בזן המוביל 'האס' .הסירוגיות אמנם חבויה ואינה ניכרת במא ארה״ב
גמת היבול הארצי ,אך היא פוגעת משמעותית ברמתו .סירוגיות זו 1.49
ניתנת לבדיקה באמצעות סימון אקראי של עצים בודדים ומעקב ישראל 16
מקור הנתונים :אינטרנט
רב שנתי אחר היבול הספציפי שלהם.
תשובה חלקית ,לפיה אנו רחוקים עדיין מרמת היבול המרבית הממוצעת ,ניתן
חשיבות המחקר והפיתוח ליציבות היבול להסיק מנתוני יבול של חלקות נבחרות .בניסוי השקיה מיטבית בגליל מערבי מושא
גים יבולי 'האס' קבועים העולים על 2טון/ד' ,ובעצים בוגרים הם מתייצבים על 2.5
אם כך ,מראשית שנות ה 2000-ועד היום צפויה הייתה ירידה ביבול טון/ד' לפחות .יבול דומה ולעתים אף גבוה מזה מושג דרך קבע בחלקות מובחרות
הממוצע של האבוקדו בישראל בהיקף משוער של 20%לפחות ,אך
למרבה הפלא זה לא קרה .סביר להניח שירידה זו נמנעה כתוצאה בישראל ,בקליפורניה ובאוסטרליה (ידע אישי).
מהמו״פ המסיבי המתבצע במסגרת הענף ומהשיפורים שיושמו
אז מה מונע את העלייה ברמת היבול בארץ?
שלושה גורמים מונעים את עליית היבול הארצי ,ושניים מהם יחודיים לענף בישראל:
.1מעבר ל'האס' כזן דומיננטי :בכל המדינות שמגדלות אבוקדו לייצוא ה'האס'
הוא הזן הדומיננטי .עד העשור האחרון היה הענף הישראלי יוצא דופן מבחינה זו,
עם שיעור שטחי 'האס' של כ 35%-בלבד .השיפור היחסי ביבולי ה'האס' בשנות
-ה 2000-בישראל ,כמו גם המחיר הגבוה שפודה זן זה בייצוא ,הביאו לנטיעה מס�י
‘ 38 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,אוקטובר 2017