Page 38 - עלון הנוטע אוקטובר 2017 מספר 9 תפוח, אגס וחברים
P. 38

‫בית שלו וכיום הוא מהווה כ‪ 65%-‬משטח הענף ‪ -‬עלייה של כ‪.30%-‬‬      ‫ממוצע היבול על ערך זה‪ .‬בשנים אלו קודם ענף האבוקדו ושונה ללא הכר וניתן היה‬
‫ועם זאת‪ ,‬למרות השיפור הרב יבולי ה'האס' בארץ עדיין נמוכים מהא‬    ‫להניח ‪ -‬מה שלא קרה ‪ -‬שהמטעים יציגו עליית יבול משמעותית בעקבות יישום‬
‫ממוצע של שאר הזנים המסחריים‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשקי ׳מילופרי׳‪ ,‬בין‬
‫השנים ‪ 2014‬ל‪ ,2016-‬עמד ממוצע יבולי ה'האס' על ‪ 1.35‬טון‪/‬ד'‪,‬‬               ‫שיפורי הממשק‪ .‬להלן עיקר השינויים (לאו דווקא על‪-‬פי סדר חשיבותם)‪:‬‬
‫נמוך ב‪ 33%-‬מממוצע יבול ה'אטינגר' שם‪ ,‬שעמד על ‪ 2.03‬טון‪/‬ד'‪,‬‬       ‫‪ n‬שינויים במבחר הזנים‪ :‬זנים שלא התאימו לתנאי המקום‪ ,‬בעיקר בעמקים‪ ,‬הו�ח‬
‫ונמוך ב‪ 14%-‬מממוצע היבול של שאר הזנים הירוקים ‪ 1.58 -‬טון‪/‬ד'‬     ‫לפו‪ .‬זנים לא פוריים ופחות מבוקשים ננטשו וזנים חדשים בעלי פוריות גבוהה ניטעו‬
‫(הדר כהן‪ ,‬מידע בע"פ)‪ .‬כמחצית מהעלייה בשטח ה'האס' במטעים‬
‫נובעת מירידה בשטח ה׳אטינגר׳‪ .‬סביר על כן להניח כי מעלייה של‬                                                              ‫בהיקף מסחרי‪.‬‬
‫‪ 30%‬בשטח ה'האס' צפויה הייתה ירידה של לפחות ‪ 6.5%‬בממוצע‬          ‫‪ n‬שינויים בעיצוב המטע והגיזום‪ :‬הענף עבר לנטיעה צפופה יותר ולגיזום תקני‬
‫היבול הארצי (ירידת יבול צפויה של ‪ X 22%‬עלייה בשטח של ‪.)30%‬‬
‫‪ .2‬מעבר להשקיה במים מושבים‪ :‬בראשית שנות ה‪ 2000-‬היה שעור‬                                         ‫השומר על מטע נמוך ופתוח ונוף מתחדש‪.‬‬
‫המטעים שהושקו במים מושבים נמוך ‪-‬מ‪ .30%-‬שעור זה עלה במ�ה‬                            ‫‪ n‬שיפור במבחר הכנות‪ :‬אלו הותאמו לזנים ולתנאי המטע‪.‬‬
‫לך התקופה וכיום הוא עולה על ‪ ,75%‬עלייה של לפחות ‪( 45%‬מיקי‬       ‫‪ n‬שיפור משמעותי בממשק ההאבקה‪ :‬בנטיעות החדשות מובטח כיום מקומו‬
‫נוי‪ ,‬מידע בע״פ)‪ .‬המעבר להשקיה במים מושבים גרם לירידה ביבול‪,‬‬     ‫של זן מפרה‪ .‬התקן כיום עומד על ‪ 11%‬עצים מפרים‪ ,‬בסידור של עץ מפרה‬
‫שערכה נאמד ‪-‬ב‪ 30-40%-‬בניסוי רב‪-‬שנתי בגליל המערבי‪ .‬גם ב�ה‬        ‫וסביבו שמונה עצים מופרים‪ ,‬מה שמבטיח קרבה ישירה בין נוף העץ המופרה‬
‫תאם לערך הנמוך של טווח זה יש להניח כי מעלייה של ‪ 45%‬בשטח‬        ‫לנוף המפרה‪ .‬בנוסף עלתה צפיפות הכוורות בתקופת הפריחה לתקן ממוצע של‬
‫המושקה במים מושבים צפויה הייתה ירידה של כ‪ 13.5%-‬בממוצע‬
                                                                                                                       ‫כוורת לכל ‪ 3‬ד׳‪.‬‬
      ‫היבול הארצי (ירידת יבול של ‪ X 30%‬עלייה בשטח של ‪.)45%‬‬      ‫‪ n‬שיפור ממשק ההשקיה והדישון‪ :‬הממשק עבר אוטומציה‪ ,‬שופר והותאם ל�ת‬
‫‪ .3‬בעיית הסירוגיות החבויה‪ :‬בין השנים ‪ 2000‬עד ‪ 2007‬נרשמו שמ�ו‬
‫נה עונות רצופות של יבול ארצי סירוגי‪ ,‬והסירוגיות אף החמירה במהא‬                                                ‫נאי המטע ולדרישות הזנים‪.‬‬
‫לך תקופה זו (ראה איור)‪ .‬לסירוגיות ברמת העץ השפעה שלילית על‬
‫היבול ועל גודל הפרי‪ ,‬כאשר לסירוגיות ברמה הארצית השלכות שליא‬                                                ‫ושבות ועולות הסוגיות הבאות‪:‬‬
‫ליות ידועות לגבי השיווק‪ .‬באופן מוזר‪ ,‬במהלך עשר השנים שלאחר‬      ‫‪ n‬איך ניתן להסביר שבמהלך ‪ 18‬השנים האחרונות לא הושגה כל עלייה בממוצע היבול‬
‫מכן‪ 2008 ,‬עד ‪ ,2017‬נחלשה מאוד הסירוגיות ביבול הארצי ונראה‬
                                                                  ‫הארצי‪ ,‬למרות ההשקעה האדירה במחקר ופיתוח והשינויים המשמעותיים בענף?‬
                                    ‫לכאורה שהבעיה נפתרה‪.‬‬        ‫‪ n‬האם המחקר והפיתוח המושקעים ושינויי הממשק שיושמו בשני העשורים‬
‫האם אכן כך הוא? האפקט של יבול ארצי סירוגי ניתן לזיהוי רק‬
‫כאשר מתקיים סינכרון בהיקף ארצי של מקצב הסירוגיות המקומי‬                                            ‫האחרונים אכן מופנים לכיוונים הנכונים?‬
‫במטעים ובחלקות בודדות‪ .‬סינכרון כזה נוצר לאחר עונה עם יבול‬             ‫‪ n‬האם הגענו לרמה הגבוהה האפשרית של יבול ארצי ממוצע (טבלה ‪?)2‬‬
‫ארצי ומקומי נמוך במיוחד‪ ,‬כפי שהיה בעונת ‪ ,1999‬או לאחר עונה‬
‫עם יבול ארצי ומקומי גבוה במיוחד‪ ,‬כפי שהיה ‪-‬ב‪ .1987-‬לאחר שמ�ו‬          ‫הערות‬                 ‫יבול ארצי‬     ‫מקום בייצור‬   ‫המדינה‬      ‫טבלה ‪:2‬‬
‫שג סינכרון בסירוגיות הארצית עלולה זו להגביר את עוצמתה משנה‬                                ‫ממוצע (טון‪/‬ד’)‬    ‫העולמי‬     ‫המייצרת‬
‫לשנה‪ ,‬כפי שאכן היה בין השנים ‪ 2000‬ל‪ .2007-‬סינכרון הסירוגיות‬     ‫טווח של שינוי שנתי ביבול‬                       ‫‪1‬‬       ‫ממוצעי היבול מקסיקו‬
‫הארצי מיטשטש ונעלם כאשר נטיעות נרחבות מוסיפות לענף בכל‬            ‫‪ 83%‬מהייצור מרוכזים‬             ‫‪0.90‬‬         ‫‪2‬‬                    ‫של יצרניות‬
‫שנה חלקות מניבות שאינן מסונכרנות‪ .‬כך אמנם התרחש במהלך‬                      ‫בקליפורניה‬             ‫‪1.37‬‬                 ‫הרפובליקה‬    ‫האבוקדו המוביא‬
‫הרחבת הנטיעות מ‪ 2007-‬ואילך (ראה איור)‪ .‬אולם ביטול תופעת‬                                                        ‫‪3‬‬       ‫הדומיניקנית‬
‫הסירוגיות ביבול הארצי אין פירושה ביטול הסירוגיות במטעים‪ ,‬בחא‬                                ‫‪ 1.2‬עד ‪1.5‬‬         ‫‪7‬‬       ‫לות בעולם פרו‬
‫לקות וברמת העץ הבודד‪ .‬עדיין נותרה רמה ניכרת של סירוגיות‪,‬‬                                          ‫‪0.80‬‬
‫בעיקר בזן המוביל 'האס'‪ .‬הסירוגיות אמנם חבויה ואינה ניכרת במא‬                                                           ‫ארה״ב‬
‫גמת היבול הארצי‪ ,‬אך היא פוגעת משמעותית ברמתו‪ .‬סירוגיות זו‬                                         ‫‪1.49‬‬
‫ניתנת לבדיקה באמצעות סימון אקראי של עצים בודדים ומעקב‬                                                     ‫ישראל ‪16‬‬
                                                                                                            ‫מקור הנתונים‪ :‬אינטרנט‬
                         ‫רב שנתי אחר היבול הספציפי שלהם‪.‬‬
                                                                ‫תשובה חלקית‪ ,‬לפיה אנו רחוקים עדיין מרמת היבול המרבית הממוצעת‪ ,‬ניתן‬
         ‫חשיבות המחקר והפיתוח ליציבות היבול‬                     ‫להסיק מנתוני יבול של חלקות נבחרות‪ .‬בניסוי השקיה מיטבית בגליל מערבי מושא‬
                                                                ‫גים יבולי 'האס' קבועים העולים על ‪ 2‬טון‪/‬ד'‪ ,‬ובעצים בוגרים הם מתייצבים על ‪2.5‬‬
‫אם כך‪ ,‬מראשית שנות ה‪ 2000-‬ועד היום צפויה הייתה ירידה ביבול‬      ‫טון‪/‬ד' לפחות‪ .‬יבול דומה ולעתים אף גבוה מזה מושג דרך קבע בחלקות מובחרות‬
‫הממוצע של האבוקדו בישראל בהיקף משוער של ‪ 20%‬לפחות‪ ,‬אך‬
‫למרבה הפלא זה לא קרה‪ .‬סביר להניח שירידה זו נמנעה כתוצאה‬                                      ‫בישראל‪ ,‬בקליפורניה ובאוסטרליה (ידע אישי)‪.‬‬
‫מהמו״פ המסיבי המתבצע במסגרת הענף ומהשיפורים שיושמו‬
                                                                              ‫אז מה מונע את העלייה ברמת היבול בארץ?‬

                                                                ‫שלושה גורמים מונעים את עליית היבול הארצי‪ ,‬ושניים מהם יחודיים לענף בישראל‪:‬‬
                                                                ‫‪ .1‬מעבר ל'האס' כזן דומיננטי‪ :‬בכל המדינות שמגדלות אבוקדו לייצוא ה'האס'‬
                                                                ‫הוא הזן הדומיננטי‪ .‬עד העשור האחרון היה הענף הישראלי יוצא דופן מבחינה זו‪,‬‬
                                                                ‫עם שיעור שטחי 'האס' של כ‪ 35%-‬בלבד‪ .‬השיפור היחסי ביבולי ה'האס' בשנות‬
                                                                ‫‪-‬ה‪ 2000-‬בישראל‪ ,‬כמו גם המחיר הגבוה שפודה זן זה בייצוא‪ ,‬הביאו לנטיעה מס�י‬

‫‪‘ 38 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 October 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אוקטובר ‪2017‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43