Page 33 - עלון הנוטע יוני 2016 מספר 7 זית ואבוקדו

‫ענף החודש‬ ‫כיום מקובלים בארץ שני ממשקים עיקריים לגיזום ועיצוב עצי אבוקדו‪,‬‬
‫במקרה שלנו מזן ׳האס׳‪:‬‬
‫תוצאות‬
‫‪ .1‬גיזום שדרה ממוכן‪ ,‬בעקבותיו נדרשות עבודות תיקון וגיזום ידניות ל�פ‬
‫על מנת לערוך השוואה בין שני הממשקים הנזכרים לעיל נבחנו אלה‬ ‫תיחת הנוף‪ .‬ממשק זה רווח בעיקר באזור גרנות ועמק הירדן והיתרון‬
‫בתנאים דומים לאורך מספר עונות‪ ,‬כאשר הדגש היה על בחינת‬ ‫הבולט בו מצוי בפשטותו‪ .‬חסרונו העיקרי הינו שגיזום השדרה מעודד‬
‫רמות היבול של המטע וגודל (משקל) הפרי‪ .‬לשם הנוחות‪ ,‬ממשק‬ ‫צמיחה נמרצת‪ ,‬במיוחד במעטפת שלה‪ ,‬אך הגיזומים החוזרים מסירים‬
‫העיצוב המכונה ׳העץ הצעיר תמיד׳ נקרא בעבודה זו ׳טיפול זרועות׳‪,‬‬ ‫צמיחה זו ופוגעים בפוטנציאל היבול‪ .‬בממשק זה נוצר בהדרגה משטח‬
‫והעצים בו עוצבו באופן ידני כמתואר בעבודתו של הדר כהן (‪)4‬‬ ‫נוף צפוף ואטום על קיר וגג השדרה‪ ,‬המצמצם את כמות האור בחובו של‬
‫(תמונה ‪ 1‬עליונה)‪ .‬הממשק השני שנבחן‪ ,‬שכלל גיזום ממוכן בשילוב‬ ‫הנוף‪ .‬יש לציין כי במהלך השנים הוספו לממשק זה ריסוסים המשפיעים‬
‫תיקוני גיזום ידניים‪ ,‬נקרא ׳מכונה ‪ +‬חלון ידני׳ (תמונה ‪ 2‬תחתונה)‪ .‬לא‬ ‫על פעילותם של חומרי צמיחה‪ ,‬לשמירה על מעברים פתוחים ועידוד‬

‫בוצע גיזום בצמרת העץ‪.‬‬ ‫ההתמיינות בכניסה לחורף (‪.)3 ,2‬‬
‫תמונות ‪ :2 ,1‬למעלה ‪ -‬עצי אבוקדו מזן ׳האס׳ שנגזמו במסגרת ממשק‬ ‫‪ .2‬ממשק הגיזום הרווח בגליל המערבי מכונה כאמור ׳המטע הצעיר‬
‫׳טיפול זרועות׳; למטה ‪ -‬שדרת עצים לאחר גיזום מכני בממשק ׳מכונה‬ ‫תמיד׳‪ ,‬בו באמצעות גיזום ידני מגיעים לעץ הבנוי על בסיס חמש‪-‬שש‬
‫זרועות עיקריות‪ ,‬כאשר כל שנה מסירים זרוע לחידוש (‪ .)4‬הסרת הזרוע‬
‫‪ +‬חלון ידני׳‬ ‫פותחת חלון גדול אל מרכז הנוף‪ ,‬מכניסה הרבה אור ומעודדת צמיחה‬
‫צעירה המעוצבת באמצעות קיטום ודילול ומחליפה את הזרוע הזקנה‪.‬‬
‫באיור ‪( 1‬בעמוד הבא) ניתן לראות כי היבול הממוצע השנתי (ק”ג‪/‬ד׳)‬ ‫הגיזום בממשק זה מטפל בעיקר בחלקי העץ הזקנים‪ ,‬פוגע מעט בצימוח‬
‫בעצים שנגזמו בממשק הזרועות היה ברוב שנות הניסוי גבוה מאשר בעש‬ ‫הצעיר וכך נשמרת הפרדה טובה בין הגיזום לצמיחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בממשק‬
‫צים שטופלו בממשק ׳מכונה ‪ +‬חלון ידני׳‪ .‬ואולם‪ ,‬הבדל זה לא היה מוש‬ ‫זה החלק התחתון של העץ נשמר חיוני ומניב‪ ,‬מה שמאפשר קטיף נמוך‪,‬‬
‫בהק למעט בשנת הניסוי האחרונה‪ ,‬בה היבול בעצים שנגזמו בממשק‬ ‫ללא שימוש באפרונים‪ ,‬המביא בנוסף להפחתת עלויות גם לפחיתה בנש‬
‫הראשון היה גבוה בכ‪ 25%-‬מהיבול בעצים שנגזמו בממשק השני‪ .‬על‬ ‫שר‪ .‬החיסרון העיקרי הטמון בשיטה זו הוא הצורך בעבודה ידנית מקצוש‬
‫אף ההבדלים ביבול הממוצע לא נצפו הבדלים בגודל ובמשקל הפרי‬ ‫עית רבה בהורדת הזרועות‪ ,‬פתיחת הנוף לאור‪ ,‬הבטחת חידוש הזרועות‬

‫הממוצע לאורך שנות הניסוי בין שתי שיטות הגיזום (איור ‪.)2‬‬ ‫ועיצוב הצמיחה המתחדשת‪.‬‬
‫בעבודה זו נערכה במשך מספר שנים השוואה בין שני ממשקי העיצוב‬
‫שהוזכרו לעיל‪ ,‬כאשר המדדים העיקריים שנבחנו היו רמות היבול וגודל‬
‫(משקל) הפרי הממוצע‪ .‬בנוסף בוצעה השוואת עלויות בין שני הממשקים‪.‬‬

‫חומרים ושיטות‬

‫‪ 0‬נתוני המטע‪ :‬המחקר בוצע במהלך ארבע עונות במטע אבוקדו בראש‬
‫הנקרה‪ .‬הזן העיקרי במטע הוא ‘האס’‪ ,‬ונטועים בו לסירוגין ‪ -‬כל שלוש‬
‫שורות ‘האס’‪ ,‬כל עץ שלישי‪ ,‬עצים מזן ׳עירית׳ כמפרים‪ .‬העצים בחלקה‬
‫ניטעו בשנת ‪ 2007‬על גבי כנת פירצ’יילד עם מרווחי נטיעה של ‪ 6‬מ׳ בין‬
‫השורות ו‪ 4-‬מ׳ בין העצים‪ .‬ההשקיה מתבצעת במים מקידוח תת קרקעי‬

‫(‪ 200-180‬מ”ג כלוריד‪/‬ליטר)‪.‬‬
‫‪ 0‬טיפולי גיזום‪ :‬כל אחד מטיפולי הגיזום בוצע בשש חזרות‪ ,‬בכל חזרה‬
‫שלוש שורות עצים סמוכות‪ ,‬בכל שורה ‪ 88‬עצים‪ .‬נתונים נאספו מהשורה‬
‫האמצעית בלבד בכל חזרה (שורה נמדדת)‪ ,‬זאת על מנת לקבל תמונה‬
‫מייצגת ככל האפשר‪ ,‬הלוקחת בחשבון את השפעת אפקט הגיזום של‬

‫העצים בשורות הסמוכות מכל צד של השורה הנמדדת‪.‬‬
‫‪ 0‬מדידת יבול וגודל פרי‪ :‬מעקב אחר היבול הכללי עבור כל טיפול ב�מ‬
‫טע החל בעונת ‪ 2012/13‬ונמשך ארבע עונות רצופות‪ .‬היבול הממוצע‬
‫עבור כל עונה נקבע בכל טיפול מנתונים שנאספו משש השורות הנמש‬
‫דדות‪ ,‬כאשר כל שורה היוותה חזרה אחת (בכל שורה ‪ 88‬עצים‪528 ,‬‬
‫עצים לטיפול)‪ .‬מעונת הניסוי השנייה נקבע‪ ,‬בנוסף למשקל היבול הכללי‪,‬‬
‫גם ממוצע משקל פרי בודד לעץ‪ .‬נתון זה נקבע באמצעות חלוקת משש‬
‫קל היבול במספר הפירות לעץ‪ ,‬שלושה עצים בכל חזרה‪ ,‬סך הכל שש‬

‫חזרות לכל טיפול‪.‬‬

‫‪‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬יולי ‪2016‬‬