Page 47 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מספר 9 מזמור אגס תפוח וחברים
P. 47

‫מה במו״פ‬                                                                     ‫ופירות ירוקים‪ .‬הפירות אוחסנו למשך שלושה שבועות בטמפרטורת קור‬
                                                                             ‫של ‪ 5‬מ״צ ולאחר מכן שהו שבוע בחיי מדף בטמפרטורה של ‪ 20‬מ״צ‪.‬‬
 ‫על חמצון שומנים מוגבר והצטברות נזקי צינה בפרי הירוק לעומת הפרי‬              ‫בכל טיפול היו ארבעה קרטונים‪ ,‬בכל קרטון עשרה פירות‪ .‬הבדיקות בוצעו‬
 ‫האדום (איו ר ‪1‬א)‪ .‬תוצאות אלו מראות לראשונה כי פירות מנגו אד�ו‬               ‫לאחר האחסון בקור והשהייה בחיי מדף‪ .‬במסגרת הניסוי בוצעו בשנים‬
 ‫מים עמידים לאחסון בטמפרטורות נמוכות יותר מפירות ירוקים‪ .‬אם‬
 ‫כן‪ ,‬ניתן להניח כי קיימת במקרה הזה עמידות מושרית‪ ,‬מכיוון שפירות‬                                                ‫‪ 2015 ,2014‬ו‪ 2016-‬שלוש חזרות‪.‬‬
 ‫שהיו חשופים לקרינת שמש ישירה במטע לפני הקטיף היו עמידים יותר‬                ‫‪ 0‬מדדים פיזיולוגיים‪ :‬שעור ריקבון (‪ ,)%‬רמת התרככות הפרי‪ ,‬נקודות‬
 ‫לעקות אביוטיות לאחר הקטיף ולאחסון בקור‪ .‬אפשרי כי תגובת הגנה‬                 ‫שחורות וגומות נקבעו איכותית על פי מדד מ‪ 0-‬עד ‪ .10‬רמת הסוכרים‬
 ‫זאת מושרית באמצעות שפעול של תגובת ההגנה ׳מסלול הביוסינתזה‬                   ‫בפרי נבדקה במכשיר רפרקטומטר‪ ,‬החומציות נמדדה בטיטור אוטומטי‪,‬‬
                                                                             ‫צבע הקליפה נמדד במהלך האחסון באמצעות מצלמת מינולטה (׳קוניא‬
              ‫איור ‪ :1‬עמידות לצינה של פירות מנגו ‘שלי’ אדומים וירוקים‬        ‫קה׳) בשני צדי הפרי‪ .‬תכולת אנטוציאנינים וכלורופיל נמדדה במכשיר מולא‬

                                                                ‫הערות‪:‬‬                               ‫טיפלקס‪ ,‬המודד אורכי גל פלורסנטיים שונים‪.‬‬
     ‫‪ - A‬תמונה אופיינית ותמונת לומינסנציה המעידה על חמצון שומנים לאחר א�ח‬    ‫הערכת חמצון שומנים נבדקה ‪ in vivo‬בפרי השלם באמצעות לומינסנציה‬
                                                                             ‫(‪ ,Luminescence‬בעברית נהורנות‪ ,‬או זהירה ‪ -‬הלוא היא פליטת אור מגוף‬
                    ‫סון של שבועיים ב‪ 5-‬מ״צ בפרי אדום (תחתון) וירוק (עליון);‬  ‫כלשהו) באורכי גל של ‪ 640‬עד ‪ 770‬ננומטר למשך ‪ 20‬דקות (‪ ,)6‬וזאת‬
     ‫‪ - B‬נזקי צינה (נקודות שחורות וכיבים) בפירות מנגו ירוקים ואדומים לאחר‬    ‫במכשיר ‪ .)Imaging Systems( IVIS‬לפני הבדיקה הושהו הפירות במשך‬
                                                                             ‫שעתיים בחושך מוחלט‪ .‬רמת הלומינסנציה הוצגה בצבעים על פי העוצמה‬
        ‫שלושה שבועות אחסון בקור ולאחר מכן שבוע בחיי מדף (אינדקס ‪.)10-1‬‬
                                                                                                  ‫ביחידות רדיאנס )‪ ,(Radians‬בהן בודקים זהירה‪.‬‬
    ‫איור ‪ :2‬עמידות פירות ‘שלי’ אדומים וירוקים לפטריה קולטוטריכום‬             ‫אילוח בפטריה קולטוטריכום (‪ )C. gloeosporioides‬בוצע באמצעות‬
                                          ‫(‪)C. gloeosporioides‬‬               ‫פציעה של ‪ 1‬מ”מ על פירות טריים עם ‪ 7‬מיקרוליטר תרחיף נבגים בריכוז‬
                                                                             ‫‪ / 105*5‬מ”ל ‪ -‬לא ברור‪ .‬האילוח בוצע בחמש נקודות בהיקף כל פרי‪ ,‬עשרה‬
                                                                ‫הערות‪:‬‬       ‫פירות מכל טיפול‪ ,‬סך הכל ‪ 50‬נקודות אילוח מכל קבוצה‪ .‬הפירות אוחסנו‬
                                        ‫‪ - A‬שטח ריקבון לאחר תשעה ימים;‬        ‫ב‪ 23-‬מ״צ בתא לח ובימים שלאחר מכן נמדד קוטר התפשטות הפטריה‪.‬‬
‫‪ - B‬תמונה אופיינית של רקבונות אנטרקנוז במנגו אדום וירוק תשעה ימים לאחר‬
                                                                                                              ‫תוצאות ומסקנות‬
                                                               ‫הדבקה‪.‬‬
                                                                             ‫לקליפת פירות מנגו מזן ‘שלי’ יש את היכולת לצבור צבע אדום בחשיפה‬
                                                                             ‫לשמש‪ .‬במחקר זה הופרדו פירות עם כיסוי של למעלה מ‪ 60%-‬צבע אדום‬
                                                                             ‫(פירות אדומים) ופירות עם כיסוי של פחות ‪-‬מ‪ 15%-‬צבע אדום (פירות יר�ו‬
                                                                             ‫קים)‪ .‬פירות משתי הקבוצות נקטפו באותו יום מאותה חלקה והראו מדדי‬
                                                                             ‫ההבשלה דומים ‪ -‬התרככות‪ ,‬איבוד כלורופיל‪ ,‬הצטברות סוכרים ושינוי‬
                                                                             ‫בחומציות הפרי בזמן הקטיף‪ ,‬לאחר אחסון בקור ולאחר שהייה בחיי מדף‬
                                                                             ‫(תוצאות לא מוצגות)‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי צבע אדום בקליפת הפרי אינו‬

                                                                                                           ‫משפיע באופן משמעותי על ההבשלה‪.‬‬
                                                                             ‫בבחינה בשיטות פלורסנטיות‪ ,‬תוך שימוש במכשיר מולטיפלקס‪ ,‬נמצא שפיא‬
                                                                             ‫רות אדומים צברו עד פי ‪ 10‬יותר אנטוציאנינים ופלבונואידים בחלק האדום‬
                                                                             ‫של הקליפה‪ .‬לתוצאות אלו בוצע אימות בשיטות ביוכימיות (תוצאות לא מוא‬
                                                                             ‫צגות)‪ .‬בפרויקט השבחת אפרסק( (‪ )7‬נמצא‪ ,‬כי שינויים בגנים הקשורים ל�מ‬
                                                                             ‫סלול יצירת האנטוציאנינים היו קשורים לסבילות לצינה‪ ,‬ומכאן ניתן היה להניח‬

                                                                                         ‫כי קיים קשר בין האנטוציאנינים במנגו האדום לעמידות לצינה‪.‬‬
                                                                             ‫כדי לבדוק את ההתמודדות של פירות מנגו אדומים עם אחסון בטמפרטוא‬
                                                                             ‫רות נמוכות‪ ,‬אוחסנו פירות משתי הקבוצות למשך שלושה שבועות ב‪ 5-‬מ״צ‬
                                                                             ‫בתוספת שבוע בחיי מדף ב‪ 20-‬מ״צ‪ .‬לאחר האחסון בקור ולאחר חיי המדף‬
                                                                             ‫נבדקו נזקי הצינה‪ ,‬בהם חומרת הנקודות השחורות‪ ,‬חומרת הגומות וחמצון‬
                                                                             ‫השומנים בפרי‪ .‬נמצא‪ ,‬כי פירות ירוקים הראו הצטברות גבוהה באופן משמא‬
                                                                             ‫עותי של נקודות שחורות וגומות והיו רגישים יותר מפירות אדומים לנזקי צינה‬
                                                                             ‫(איור ‪ .)1‬חמצון שומנים מהווה מדד מקדים לנזקי צינה (‪ .)6‬בבדיקת חמצון‬
                                                                             ‫שומנים באמצעות זהירה במכשיר ‪ IVIS‬נמצא‪ ,‬כי פירות ירוקים שאוחסנו ב‪5-‬‬
                                                                             ‫מ״צ למשך שבועיים הראו זהירה גבוהה יותר מפירות אדומים‪ ,‬דבר המעיד‬

‫‪‘ 47 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2016‬עלון הנוטע’ שנה ע’‪ ,‬ספטמבר ‪2016‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52