Page 47 - עלון הנוטע דצמבר 2016 מספר 9 מזמור אגס תפוח וחברים
P. 47
מה במו״פ ופירות ירוקים .הפירות אוחסנו למשך שלושה שבועות בטמפרטורת קור
של 5מ״צ ולאחר מכן שהו שבוע בחיי מדף בטמפרטורה של 20מ״צ.
על חמצון שומנים מוגבר והצטברות נזקי צינה בפרי הירוק לעומת הפרי בכל טיפול היו ארבעה קרטונים ,בכל קרטון עשרה פירות .הבדיקות בוצעו
האדום (איו ר 1א) .תוצאות אלו מראות לראשונה כי פירות מנגו אד�ו לאחר האחסון בקור והשהייה בחיי מדף .במסגרת הניסוי בוצעו בשנים
מים עמידים לאחסון בטמפרטורות נמוכות יותר מפירות ירוקים .אם
כן ,ניתן להניח כי קיימת במקרה הזה עמידות מושרית ,מכיוון שפירות 2015 ,2014ו 2016-שלוש חזרות.
שהיו חשופים לקרינת שמש ישירה במטע לפני הקטיף היו עמידים יותר 0מדדים פיזיולוגיים :שעור ריקבון ( ,)%רמת התרככות הפרי ,נקודות
לעקות אביוטיות לאחר הקטיף ולאחסון בקור .אפשרי כי תגובת הגנה שחורות וגומות נקבעו איכותית על פי מדד מ 0-עד .10רמת הסוכרים
זאת מושרית באמצעות שפעול של תגובת ההגנה ׳מסלול הביוסינתזה בפרי נבדקה במכשיר רפרקטומטר ,החומציות נמדדה בטיטור אוטומטי,
צבע הקליפה נמדד במהלך האחסון באמצעות מצלמת מינולטה (׳קוניא
איור :1עמידות לצינה של פירות מנגו ‘שלי’ אדומים וירוקים קה׳) בשני צדי הפרי .תכולת אנטוציאנינים וכלורופיל נמדדה במכשיר מולא
הערות: טיפלקס ,המודד אורכי גל פלורסנטיים שונים.
- Aתמונה אופיינית ותמונת לומינסנציה המעידה על חמצון שומנים לאחר א�ח הערכת חמצון שומנים נבדקה in vivoבפרי השלם באמצעות לומינסנציה
( ,Luminescenceבעברית נהורנות ,או זהירה -הלוא היא פליטת אור מגוף
סון של שבועיים ב 5-מ״צ בפרי אדום (תחתון) וירוק (עליון); כלשהו) באורכי גל של 640עד 770ננומטר למשך 20דקות ( ,)6וזאת
- Bנזקי צינה (נקודות שחורות וכיבים) בפירות מנגו ירוקים ואדומים לאחר במכשיר .)Imaging Systems( IVISלפני הבדיקה הושהו הפירות במשך
שעתיים בחושך מוחלט .רמת הלומינסנציה הוצגה בצבעים על פי העוצמה
שלושה שבועות אחסון בקור ולאחר מכן שבוע בחיי מדף (אינדקס .)10-1
ביחידות רדיאנס ) ,(Radiansבהן בודקים זהירה.
איור :2עמידות פירות ‘שלי’ אדומים וירוקים לפטריה קולטוטריכום אילוח בפטריה קולטוטריכום ( )C. gloeosporioidesבוצע באמצעות
()C. gloeosporioides פציעה של 1מ”מ על פירות טריים עם 7מיקרוליטר תרחיף נבגים בריכוז
/ 105*5מ”ל -לא ברור .האילוח בוצע בחמש נקודות בהיקף כל פרי ,עשרה
הערות: פירות מכל טיפול ,סך הכל 50נקודות אילוח מכל קבוצה .הפירות אוחסנו
- Aשטח ריקבון לאחר תשעה ימים; ב 23-מ״צ בתא לח ובימים שלאחר מכן נמדד קוטר התפשטות הפטריה.
- Bתמונה אופיינית של רקבונות אנטרקנוז במנגו אדום וירוק תשעה ימים לאחר
תוצאות ומסקנות
הדבקה.
לקליפת פירות מנגו מזן ‘שלי’ יש את היכולת לצבור צבע אדום בחשיפה
לשמש .במחקר זה הופרדו פירות עם כיסוי של למעלה מ 60%-צבע אדום
(פירות אדומים) ופירות עם כיסוי של פחות -מ 15%-צבע אדום (פירות יר�ו
קים) .פירות משתי הקבוצות נקטפו באותו יום מאותה חלקה והראו מדדי
ההבשלה דומים -התרככות ,איבוד כלורופיל ,הצטברות סוכרים ושינוי
בחומציות הפרי בזמן הקטיף ,לאחר אחסון בקור ולאחר שהייה בחיי מדף
(תוצאות לא מוצגות) .מכאן ניתן להסיק כי צבע אדום בקליפת הפרי אינו
משפיע באופן משמעותי על ההבשלה.
בבחינה בשיטות פלורסנטיות ,תוך שימוש במכשיר מולטיפלקס ,נמצא שפיא
רות אדומים צברו עד פי 10יותר אנטוציאנינים ופלבונואידים בחלק האדום
של הקליפה .לתוצאות אלו בוצע אימות בשיטות ביוכימיות (תוצאות לא מוא
צגות) .בפרויקט השבחת אפרסק( ( )7נמצא ,כי שינויים בגנים הקשורים ל�מ
סלול יצירת האנטוציאנינים היו קשורים לסבילות לצינה ,ומכאן ניתן היה להניח
כי קיים קשר בין האנטוציאנינים במנגו האדום לעמידות לצינה.
כדי לבדוק את ההתמודדות של פירות מנגו אדומים עם אחסון בטמפרטוא
רות נמוכות ,אוחסנו פירות משתי הקבוצות למשך שלושה שבועות ב 5-מ״צ
בתוספת שבוע בחיי מדף ב 20-מ״צ .לאחר האחסון בקור ולאחר חיי המדף
נבדקו נזקי הצינה ,בהם חומרת הנקודות השחורות ,חומרת הגומות וחמצון
השומנים בפרי .נמצא ,כי פירות ירוקים הראו הצטברות גבוהה באופן משמא
עותי של נקודות שחורות וגומות והיו רגישים יותר מפירות אדומים לנזקי צינה
(איור .)1חמצון שומנים מהווה מדד מקדים לנזקי צינה ( .)6בבדיקת חמצון
שומנים באמצעות זהירה במכשיר IVISנמצא ,כי פירות ירוקים שאוחסנו ב5-
מ״צ למשך שבועיים הראו זהירה גבוהה יותר מפירות אדומים ,דבר המעיד
‘ 47 ‘Alon Hanotea’ vol. 70 September 2016עלון הנוטע’ שנה ע’ ,ספטמבר 2016