Page 29 - עלון הנוטע אפריל 2017 מספר 4 קיווי ושסק

‫ענף החודש‬

‫‪ .3‬ביקורת‪ ,‬ללא טיפול‪.‬‬ ‫את כושר האחסון של פירות לא‪-‬קלימקטריים שונים‪ ,‬כמו שסק (‪,3‬‬
‫בתום החשיפה לטיפולים השונים נעטפו הפירות בשקיות ‪LDPE‬‬ ‫‪ ,)4‬בהם תהליך ההבשלה אינו מלווה בעלייה בקצב הנשימה ובייצור‬
‫(‪ (Low density polyethylene‬מחוררות בעובי ‪ 40‬מיקרון והוע�ב‬ ‫אתילן‪ .‬מנגנוני הפעולה באמצעותם חשיפה ל‪ 1-MCP-‬עשויה לשמר את‬
‫איכות הפרי‪ ,‬למנוע התפתחות פגמים פיזיולוגיים (נזקי צינה‪ ,‬השחמות‬
‫רו לאחסון בקירור ש ל ‪ 0‬מ״צ למשך ‪ 28‬ו‪ 42-‬יום ולאחר מכן ל�א‬ ‫פנימיות וצירבון) ולהאריך את משך האחסון בפירות לא‪-‬קלימקטריים‪,‬‬
‫עדיין אינם מובנים במלואם‪ .‬ההנחה היא כי הטיפול מעכב את תגובת‬
‫רבעה ושבעה ימים בחיי מדף ב‪ 20-‬מ״צ‪ .‬בדיקות פרי בוצעו בשני‬ ‫הפרי לרמות הנמוכות הבסיסיות של האתילן המתפתחות בכל זאת‬

‫מועדי ההוצאה מהקירור ובתום הימים בחיי המדף‪ .‬בכל מועד בדיב‬ ‫בפירות אלה‪.‬‬
‫בשלוש העונות האחרונות‪ 2014 ,‬עד ‪ ,2016‬נערכו במעבדה לאחסון‬
‫קה נמדדה איכותו החיצונית והפנימית של הפרי ורמת איבוד המב‬ ‫פירות בקרית שמונה ניסויים לבחינת השפעה של טיפולי ‪ 1-MCP‬על‬
‫שקל‪ .‬קצב הייצור של פחמן דו‪-‬חמצני( (‪ )CO2‬נבדק באמצעות ד�י‬ ‫איכות פירות שסק מזנים ‘עכו’ ו’אברי’ באחסון ב‪ 0-‬מ״צ ובחיי מדף של‬
‫גום אוויר מ׳חלל הראש׳ (‪OXYBABY O2/CO2 Gas( )Head space‬‬
‫‪ ;)Analyser Analyser‬קצב ייצור האתילן נבדק באמצעות הזרקת‬ ‫‪ 20‬מ״צ (‪ .)6 ,5‬להלן סיכום הניסוי שנערך ב‪.2016-‬‬
‫דגימת אוויר למכשיר גז כרומטוגרף (‪ ;)FID‬צבע הקליפה נבדק במד‬
‫צבע ‪ ,Minolta CR-400‬ערוץ ‪ ;a‬קשיות (‪ ,N‬ניוטון) הציפה נמדדה‬ ‫הזן ׳עכו׳‬
‫במד לחץ חודרני ‪ )Fruit texture analyzer( FTA‬עם ראש בקוטר‬
‫הזן ׳אברי׳‬
‫‪ 8‬מ”מ שהוחדר לעומק ‪ 10‬מ”מ לאחר הסרת הקליפה‪ .‬בוצעו שתי‬
‫חומרים ושיטות‬
‫קריאות בכל פרי; תכולת כלל מוצקים מומסים (כמ״מ‪ )% ,‬נבדקה‬
‫ב‪ 5-‬באפריל ‪ 2016‬נקטפו פירות שסק מזן ‘עכו’ ממטע סמוך לקיבוץ‬
‫באמצעות רפרקטומטר דיגיטלי; תכולת החומצה (‪ )%‬במיץ סחוט‬ ‫גנוסר‪ ,‬וב‪ 19-‬באפריל נקטפו פירות ‘אברי’ ממטע במושבה בת שלמה‪.‬‬
‫במעבדה לקירור בקרית שמונה נדגמו לניסוי פירות תקינים בגודל אחיד‬
‫(חושבה כחומצה מאלית) נבדקה באמצעות טיטור אוטומטי ונבדק‬
‫בחמש חזרות‪ ,‬עשרה פירות בכל חזרה‪ ,‬עבור הטיפולים הבאים‪:‬‬
‫יחס הבשלה (תכולת כמ״מ‪/‬חומצה)‪.‬‬ ‫‪ .1‬חשיפה לסמארטפרש‪ 1 ,1-MCP ,‬ח״מ‪.‬‬
‫‪ 0‬ניתוח סטטיסטי‪ :‬השפעת טיפולי ‪ 1-MCP‬על כל הפרמטרים נב�ד‬ ‫‪ .2‬חשיפה לאתילן‪ 100 ,‬ח״מ;‬

‫קה בנפרד במועדים השונים באמצעות מבחני שונות ומתאם אקראי‬
‫(‪ )Duncan‬או באמצעות מבחני ‪.t‬‬

‫תוצאות‬

‫מדדי ההבשלה בקטיף של פירות הניסוי מתוארים בטבלה‪ .‬ניכר כי‬
‫פירות הזן ‘אברי’‪ ,‬שנקטפו שבועיים מאוחר יותר‪ ,‬התקדמו בהבשלתם‬

‫ביחס לפירות ‘עכו’‪.‬‬

‫בטבלה מוצגים מדדי הבשלה ‪ ±‬שגיאות תקן של פירות שסק משני‬
‫הזנים במועדי הקטיף השונים‪2016 ,‬‬

‫הזן ׳אברי׳‪ ,‬נקטף‬ ‫הזן ׳עכו׳‪ ,‬נקטף‬ ‫מדדי הבשלה בקטיף‬ ‫באדיבות ‪www.mashtela.com‬‬
‫ב‪19/4/16-‬‬ ‫ב‪5/4/16-‬‬
‫‪11.8±0.56‬‬ ‫‪11.2±0.49‬‬ ‫צבע קליפה (‪ ,Minolta‬ערוץ ‪)*a‬‬
‫‪11.1±0.47‬‬ ‫‪11.3±0.27‬‬ ‫כמ״מ (‪)%‬‬
‫‪1.1±0.06‬‬ ‫‪1.5±0.15‬‬
‫‪10.7±1.15‬‬ ‫‪8.0±1.08‬‬ ‫חומצה מאלית (‪)%‬‬
‫‪5.9±0.07‬‬ ‫‪7.7±0.54‬‬ ‫יחס הבשלה (כמ״מ‪/‬חומצה)‬
‫קשיות ציפה‪ 9.807 ,‬ניוטון (‪)N‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ -‬שגיאת התקן מצוינת במספר מימין ל‪.±-‬‬
‫* מד צבע דיגיטלי ‪ Minolta‬מגדיר טווח צבעים בהתאם לתפיסה של אדם ממוצע‪.‬‬
‫הערכים המתקבלים מוצגים בשלושה ערוצים‪ L ,a :‬ו‪.b-‬‬
‫‪ L -‬מתאר את ההבדל בין בהירות לכהות (‪;)L = 100‬‬
‫‪ a -‬מתאר את ההבדל בין ירוק (ערכים שליליים) לאדום (ערכים חיוביים);‬
‫‪ b -‬מתאר את ההבדל בין צהוב (ערכים חיוביים) וכחול (ערכים שליליים)‪.‬‬

‫‪ 0‬איכות חיצונית‪ :‬פרי עם נזקי מכות בחומרה קלה בלבד נחשב ראוי‬
‫לשיווק כמו הפרי התקין‪ .‬לאחר ‪ 42‬יום בקירור שעור הפירות הראויים‬
‫לשיווק ירד לעומת שעורם בקטיף‪ ,‬ללא הבדל מובהק בין הטיפולים‪,‬‬
‫אך לאחר שהייה בחיי מדף ניכרה מגמה לפיה בשני הזנים שעורי הפרי‬

‫‪‘ 29 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 April 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬אפריל ‪2017‬‬