Page 30 - עלון הנוטע אפריל 2017 מספר 4 קיווי ושסק
P. 30
איו ר :2איבוד משקל ( )%בזנים ‘עכו’ ו’אברי’ במועד ההוצאה מק�י הראויים לשיווק בטיפול ה 1-MCP-היו הגבוהים ביותר 54% ,בזן ‘עכו’ ו58%-
רור לאחר 28יום ולאחר חיי מדף של ארבעה ושבעה ימים ב’אברי’.
זן ‘עכו’ 0צבע הקליפה ואיבוד משקל :במועדי ההוצאה מהקירור ו�ב
מהלך חיי המדף ניכר כי קצב ההבשלה של פירות ‘עכו’ שנחשפו
איבוד משקל ()% ל 1-MCP-הואט ,שכן בבדיקות הצבע (איור 1עליון) היו פירות אלה יותר
צהבהבים-ירוקים ביחס לפירות הביקורת וטיפול האתילן ,שלא היו שונים ביב
ניהם .פערים אלה נשמרו גם בחיי המדף .בזן ‘אברי’ (איור 1תחתון) התקבלו
מגמות דומות אם כי פחות מובהקות.
זן ‘עכו’ איור :1צבע
קליפת הפרי
שבעה ימים ארבעה ימים הוצאה קטיף צבע קליפה (ערוץ *)a (מינלוטה ,ערוץ
)*aבזנים ‘עכו’
בחיי מדף בחיי מדף ו’אברי’ בקטיף
ובמועדי ההוצאה
זן ‘אברי’ מקירור לאחר
28ו 42-יום
איבוד משקל ()% שבעה ארבעה הוצאה שבעה ארבעה הוצאה שבעה ארבעה קטיף (׳עכו׳ ב,29.5.16-
ימים ימים מקירור ימים ימים מקירור ימים ימים ‘אברי’ ב)5.6.16-
ולאחר חיי מדף
ללא קירור קירור 28ימים קירור 42ימים של ארבעה
ושבעה ימים
צבע קליפה (ערוץ *)a זן ‘אברי’
שבעה ימים ארבעה ימים הוצאה קטיף
בחיי מדף בחיי מדף
* כוכבית מציינת הבדל מובהק ( )t-test p<0.05בין טיפול האתילן לטיפול שבעה ארבעה קטיף ארבעה הוצאה שבעה ארבעה הוצאה
ימים ימים ימים מקירור ימים ימים מקירור
ה.1-MCP-
ללא קירור
קירור 28ימים קירור 42ימים
מוצגות) .יתכן שדווקא בפירות לא-קלימקטריים ,כאשר ה1-MCP- -האותיות A, Bמציינות הבדל מובהק בין הטיפולים בכל מועד ,p<0.05 ,לפי מבחן
נקשר לקולטני האתילן ,מעט האתילן שנוצר בפרי לא יכול להיקשר .Duncan
ומופרש לחלל התא ,כפי שנמצא ברקמות וגטטיביות. * הערך aמתאר את ההבדל בין ירוק (שלילי) לאדום (חיובי) .ככל שהערך בערוץ
0קשיות הציפה ( :)Nרמת הקשיות בציפת הפירות בשני הזנים aנמוך יותר כך צבע הפרי נוטה לגוון פחות צהוב.
עלתה בהתמדה הן במהלך הקירור והן בחיי המדף .תופעת הקב
שיות בשסק יוצאת דופן בהשוואה לפירות אחרים ,שלרוב דווקא לאחר 28יום בקירור איבדו פירות הזן ‘עכו’ פחות מ 1%-ממשקלם ,ללא
מתרככים במהלך האחסון ולאחריו .מספר מחקרים קושרים את הבדל בין הטיפולים ,ובמהלך חיי המדף שלאחר מכן עוד כ 5%-ממשקלם
העלייה בקשיות לתהליך הליגניפיקציה (היווצרות תרכובת פוליב (איו ר 2עליון) .לעומת זאת ,איבוד המשקל בפירות ‘אברי’ לאחר 28יום בק�י
מרית ליגנין) שמקורו בנזקי צינה ( .)7 ,2עלייה בקשיות יכולה אף רור הגיע לכדי 18%בטיפול הביקורת ול 7%-בטיפול האתילן .חשיפה ל1--
להיות תכונה המאפיינת את שלב ההזדקנות של השסק ולא בהב MCPעיכבה את איבוד המשקל ביחס לטיפולים אלה לרמה של 1%בלבד
כרח מהווה סימפטום של נזק צינה ( .)3בניסוי זה נמדדה קשיות (איו ר 2תחתון) .במהלך חיי המדף איבדו הפירות עוד כ 3%-ממשקלם ונ�ש
הפירות גם בחיי המדף ללא טמפרטורות צינה .פירות שטופלו
ב ,1-MCP-בהם לכאורה חלה האטה בקצב ההזדקנות ,אמורים מר הפער בין הטיפולים.
היו להיות בעלי קשיות פחותה מפירות הביקורת ופירות שטופלו 0ייצור האתילן וקצב הנשימה :בחיי המדף שלאחר הקטיף היה קצב ייצור
באתילן .מהממצאים ניכרת מגמה לפיה בזן ‘עכו’ טיפול 1-MCPלא האתילן נמוך ביותר בשני הזנים ונע בין 0ל 1-מיקרוליטר/ק”ג/שעה ,ובהוצאה
עודד את הקשיות ,בעוד שטיפול האתילן הגביר תכונה זו (איור 3
עליון) ,ואילו בזן ‘אברי’ להיפך :העלייה בקשיות הוגברה באמצעות מהקירור עלה זה לכדי 2.5מיקרוליטר/ק”ג/שעה.
קצב נשימת הפירות בשני הזנים התבטא בייצור פחמן דו-חמצני ברמה
טיפולי ה 1-MCP-ופחתה בטיפול האתילן (איור 3תחתון). שבין 120ל 220-מ”ג/ק”ג/שעה לאחר 28ימי אחסון בקירור .נראתה מגמה
0יחס הבשלה כמ״מ/חומצה :בטיפול ה 1-MCP-בפירות ‘עכו’ נש�מ לפיה חשיפת הפירות ל 1-MCP-הגבירה את קצב ייצור האתילן אך האטה
את קצב הנשימה ביחס לטיפול הביקורת ולטיפול האתילן (תוצאות לא
‘ 30 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 April 2017עלון הנוטע’ שנה ע”א ,אפריל 2017