Page 33 - עלון הנוטע פברואר 2018 מספר 2 תמרים רבותיי תמרים

‫ענף החודש‬

‫רבים נוספים בעולם הערבי‪ .‬עוד עולה מהדברים‪ ,‬שהתמרים שיוצאו‬ ‫טוקול טיפול והאבקה בדומה לזה שב׳חיאני׳‪ ,‬שגם אצלו קיימות לא‬
‫היו מהזנים שניתן לשמרם לאורך זמן ולא מהזנים הלחים‪ .‬יש להדגיש‬ ‫מעט בעיות חנטה‪ .‬בשנתיים האחרונות‪ ,‬שוב בדומה מאוד ל׳חיאני׳‪,‬‬
‫שהיסטוריון ערבי זה אינו מזכיר כלל את ה׳ענברה׳ שגדל בערב הסעוי‬
‫ההאבקה מבוצעת כאמור פעם ב‪ 48-‬שעות‪.‬‬
‫דית למרות היותו בולט בגודלו כמו התמרים מעמק הירדן‪.‬‬ ‫‪ n‬אזורי גידול מומלצים‪ :‬מכלל הניסיונות שנעשו בזן זה ומהידע על‬
‫הגיאוגרף הערבי החשוב איבראהים בן מוחמד אלאצטח'רי (‪–887‬‬ ‫מקור גידולו בערב הסעודית‪ ,‬שם האקלים חם מאוד ויבש‪ ,‬עולה כי‬
‫‪ ,)951‬שפעל כ‪ 100-‬שנה אחרי אלסג'סתאני‪ ,‬סייר אף הוא באזור עמק‬ ‫האזורים המועדפים עליו בישראל הם דרום בקעת הירדן והערבה‪.‬‬
‫הירדן‪ ,‬הכירו לעומק ומתאר את תמרי צוער (‪( )8‬צוער היה ישוב יהודי‬ ‫באזורים אלה הטמפרטורות הממוצעות גבוהות יותר‪ ,‬הפרשי הטי‬
‫ששכן בדרום‪-‬מזרח לחוף ים המלח)‪ :‬״בצוער נמצא תמר ה׳אנקלא׳‪,‬‬ ‫מפרטורה בין היום והלילה קטנים יותר והלחות נמוכה מאשר בחוות‬
‫שלא תמצא כמוהו בעירק או בכל מקום אחר במתיקותו וביופיו‪ .‬צבי‬ ‫עדן בעמק בית שאן‪ ,‬מקום גידולו הנוכחי‪ .‬יש לשער כי גידולו באזורים‬
‫עו כצבע הכרכום‪ ,‬מובחר באיכותו וארבעה מהם כגודל האמה״ (כ‪-‬‬ ‫המומלצים יביא לתוצאות מבורכות יותר במספר פרמטרים‪ :‬חנטה‬
‫‪ 45‬ס״מ)‪ ,‬כלומר ‪ 11.4‬ס"מ כל אחד‪ .‬קרוב לוודאי שתמר ה׳אנקלא׳‬ ‫טובה יותר‪ ,‬גודל ומשקל ממוצע גבוה יותר של הפרי הבודד ומשקל‬
‫שתיאר אלאצטח'רי הוא הזן ׳ניקולס׳ שתיארו תיאופרסטוס‪ ,‬סטרבו‬ ‫הפירות הכולל על העץ‪ .‬גידולו שם ייטיב גם עם תהליך הבשלתו וקבי‬
‫ופליניוס‪ ,‬והוא ה׳נקלווסין׳ שתואר במקורות היהודיים‪ .‬חשוב לענייננו‬
‫שגם אלאצטח'רי מציין במפורש "שלא תמצא כמוהו בעירק או בכל‬ ‫לת צבעו הסופי האופייני ויתכן כי ייטיב גם עם טעמו‪.‬‬

‫מקום אחר"‪ .‬ושוב‪ ,‬גם היסטוריון זה אינו מזכיר את ה׳ענברה׳‪.‬‬ ‫קצת היסטוריה‬
‫הגיאוגרף המוסלמי מוחמד בן אחמד שמס אלדין אל ֻמק ִדסי‬
‫(‪ )991–946‬סייר אף הוא הרבה בעולם המוסלמי‪ ,‬בכלל זה בארץ‬ ‫בחיפוש אחר תיעוד ה׳ענברה׳ בערב הסעודית נמצא כי זן זה גדל בעיי‬
‫ישראל ובשכנותיה‪ ,‬ובשנת ‪ 985‬כתב את ספרו 'החלוקה הטובה‬ ‫קר שם ומעט באירן‪ .‬בסקר ספרות שנערך בערבית ובאנגלית לא נמי‬
‫ביותר להכרת המחוזות' (׳אחסן אלתאקאסים פי מערפת אלאי‬ ‫צא השם ׳ענברה׳ בתאריך מוקדם מהמאה העשירית לספירה (‪.)9-7‬‬
‫קאלים׳ ‪ -‬يتم تخزينها في الألكاليس)‪ .‬ספר זה מהווה מקור היסטורי‬ ‫יתר על כן‪ ,‬אין בתיעוד הקיים מתקופות קדומות ציון לזן סעודי שפריו‬
‫חשוב לחקר תולדות האזור במאה העשירית והמקור העיקרי והחי‬ ‫כה גדול‪ .‬מאידך‪ ,‬תיעוד רב נמצא לזנים רבים אחרים בערב הסעודית‬
‫שוב ביותר להכרת החקלאות והכלכלה של ארץ ישראל בתקופה‬ ‫הידועים כבר מהפרה‪-‬היסטוריה ותיעוד רב נמצא לכל אורך ההיסי‬
‫זו‪ .‬אלמקדסי( (‪ )9‬תיאר את העמק הסורי ובפרט את בקעת הי�ר‬ ‫טוריה לגבי זני האיכות של עמק הירדן (‪ .)12-10 ,6‬התיעוד הדל של‬
‫דן‪ ,‬בסקירת הגידולים החקלאיים בעמק הסורי ציין את התמרים‬ ‫ה׳ענברה׳ תמוה אף יותר לאור העובדה כי ברשימת ההיסטוריונים בתי‬
‫הייחודיים וכתב כי תמרי צוער יוצאו מארץ ישראל‪ ,‬ומכאן שהיו‬ ‫קופה זו רבים דווקא הערבים‪ ,‬המקובלים כמובילים ובולטים ברמתם‬
‫המקצועית‪ :‬אבו חאתם אלסג'סתאני (‪ ,)864–791‬סופר ומשורר ידוע‪,‬‬
‫בעלי כושר השתמרות גבוה‪.‬‬ ‫חקר את ארץ ישראל והיטיב להכירה‪ ,‬חיבר את 'ספר התמר'‪ ,‬מקור‬
‫סביר ביותר שאם הזן ׳ענברה׳ היה גדל בתקופה זו בערב הסעודית‬ ‫ראשוני חשוב על הארץ בתקופה המוסלמית הקדומה‪ .‬בין היתר תיאר‬
‫היו הגיאוגרפים וההיסטוריונים המומחים לאזורנו מציינים ומתארים‬ ‫אלסג'סתאני (‪ )7‬כי במאות השמינית והתשיעית היו תמרי עמק הירדן‬
‫אותו‪ .‬מחוסר התייחסות זה אפשר להסיק כי ה׳ענברה׳ לא היה קיים‬ ‫מיוחדים באיכותם ובגודלם ועל כן נשלחו תמרים דווקא מאזור זה לחי‬
‫צרות השליטים הערבים‪ ,‬אף שוודאי גידלו בתקופה זו תמרים באזורים‬
‫שם באותה בתקופה‪ ,‬קודם ל‪ 985-‬לספירה‪.‬‬

‫בטבלה מוצגים חיי המדף של ה׳ענברה׳ (ימים מגדיד) וכן הנזקים הפוקדים אותו באחסון ב‪ 8-‬מ״צ‬

‫‪ 15‬ימים מגדיד‬ ‫שמונה ימים מגדיד‬ ‫שישה ימים מגדיד‬ ‫שלושה ימים מגדיד‬
‫שמרים עובש‬
‫שלפוח‬ ‫החמצה‬ ‫שלפוח‬ ‫החמצה שמרים עובש שלפוח החמצה שמרים עובש שלפוח החמצה שמרים עובש‬
‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪00 0 2 0 0‬‬ ‫‪0 200‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪00 0 2 0 0‬‬ ‫‪0 200‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪00 0 2 0 0‬‬ ‫‪0 200‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪00 0 2 0 0‬‬ ‫‪0 200‬‬ ‫‪0‬‬

‫שלפוח‬ ‫‪ 28‬ימים מגדיד‬ ‫החמצה‬ ‫שלפוח‬ ‫‪ 25‬ימים מגדיד‬ ‫החמצה‬ ‫שלפוח‬ ‫‪ 21‬ימים מגדיד‬ ‫החמצה‬ ‫שלפוח‬ ‫‪ 18‬ימים מגדיד‬ ‫החמצה‬
‫‪3‬‬ ‫שמרים עובש‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שמרים עובש‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שמרים עובש‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שמרים עובש‬ ‫‪0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪ -‬דרגות הנזק‪ = 0 :‬ללא נזק כלל; ‪ = 1‬נזק קל; ‪ = 2‬נזק בינוני; ‪ = 3‬נזק כבד‪.‬‬

‫‪‘ 33 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 February 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬פברואר ‪2018‬‬