Page 26 - עלון הנוטע יוני 2017 מספר 6 גפן, יין מאכל

‫בחינת כנות‬ ‫צילמה‪ :‬מיכל אקרמן‬
‫מרסנות בכרם יין‬ ‫כנה מכנות המחקר‪ .‬צילמה‪ :‬מיכל אקרמן‬

‫חלק ג’‪ :‬השפעת הכנות על‬
‫איכות היין‬

‫ערן הרכבי ‪ /‬שה”מ‪ ,‬משרד החקלאות (‪)erharc@gmail.com‬‬
‫מיכל אקרמן ‪ /‬יקב ׳תבור׳‬

‫ישי נצר‪ ,‬אלישיב דרורי ‪ /‬מו”פ אזורי שומרון ובקעת הירדן‬

‫עוז‪ ,‬נטועה בגוב ה ‪ 900‬מ’ מעל פני הים‪ ,‬בגיא עמוק עם קרקע ח�ר‬ ‫רקע‬
‫סיתית עמוקה בעלת אבניות רבה ורמת גיר בינונית‪ .‬החלקה ניטעה‬
‫הר הגבוה יש כרמים הסובלים מעודפי ציה‬
‫בשנת ‪ ,2007‬הזן הוא ׳קברנה סוביניון׳‪ ,‬קלון ‪.23R‬‬ ‫מוח‪ ,‬וזאת בעקבות שפע משקעים ויכולתן‬
‫הכנות הנבדקות במחקר‪:‬‬ ‫של הקרקעות לאגור מים לתקופת הקיץ‪ .‬איכותם של כרמים אלה‬
‫נפגעת במקרים רבים כתוצאה מהצללת נוף‪ ,‬חוסר איזון בין נוף לפרי‬
‫פולסן ‪ -‬כנה חזקה נפוצה (הורים‪ :‬רופסטריס ‪ X‬ברלנדיירי);‬ ‫וממחסור בעקות יובש‪ .‬היינות המתקבלים מהם בעלי אופי עשבוני‪,‬‬
‫‪ - 420A‬כנה מרסנת (הורים‪ :‬ריפריה ‪ X‬ברלנדיירי);‬ ‫טעמי הפרי נחלשים וכך צבע היין‪ .‬בשנים מסוימות מתקשות חלה‬
‫ריפריה גלואר ‪ -‬כנה מרסנת (זן ׳ריפריה׳ טהור)‪.‬‬ ‫קות אלו להגיע להבשלה רצויה‪ .‬מטרתו של מחקר זה‪ ,‬שנערך בשנים‬
‫‪ 2012‬עד ‪ ,2014‬הייתה להתמודד עם עודפי צימוח באמצעות שימוש‬
‫מבנה הניסוי בלוקים באקראי‪ ,‬שישה בלוקים (שש חזרות)‪ ,‬בכל חזרה‬ ‫בכנות מרסנות‪ .‬תכונת הריסון של הכנות נובעת מהשתרשותן השטה‬
‫‪ 15‬גפנים‪.‬‬
‫חית ורגישותן למצב המים בקרקע‪.‬‬
‫‪ 0‬הכנת היינות‪ :‬בכל מועדי הבציר בשנים ‪ 2014-2012‬נבצרו מכל‬ ‫ב׳עלון הנוטע׳ מיונ י ‪ 2015‬פורסם חלק ראשון של מחקר זה ובו הש�פ‬
‫כנה חמש חזרות (מתוך שש) להכנת יין‪ .‬נבחרו חזרות בהבשלה סוה‬ ‫עת הכנות על היבול‪ ,‬נתוני התירוש ומדדי צימוח נוספים‪ .‬בגיליון ינואר‬
‫כרית של כ‪ 25-‬בריקס ורמת חומציות נמוכה מ‪ .pH 3.6-‬כל חזרה‬ ‫‪ 2016‬פורסם חלק שני של המחקר ובו השפעת הכנות על האנטומיה‪,‬‬
‫נבצרה במועד האופטימלי לה‪ .‬היינות הוכנו ביקב המחקרי של מו”פ‬ ‫ההידראוליקה והפיסיולוגיה של הגפן‪ .‬מאמר זה‪ ,‬שלישי בסדרה‪ ,‬יעה‬
‫אזורי שומרון (סמוך למרכז האוניברסיטאי אריאל)‪ .‬כל יין הוכן מיבול‬
‫מלא של כעשר גפנים ברצף‪ ,‬סך הכל כ‪ 50-‬ק”ג ענבים‪ .‬לא היה צורך‬ ‫סוק בהשפעת הכנות על איכות היין‪.‬‬
‫בהוספת חומצה לתירוש‪ .‬לכל מיכל תסיסה (חזרה) הוספ ו ‪ 3.5‬ג׳ ג�ו‬
‫שיטות וחומרים‬
‫פרית דו‪-‬חמצנית (‪ )SO2‬ו‪ 12.5-‬ג׳ שמרי תסיסה ‪.BDX‬‬
‫היין הופרד מקליפות הענבים לאחר כשבעה ימים‪ ,‬עם הגעת התיה‬ ‫המחקר התבצע בחלקת כרם באזור גוש עציון השייכת לקיבוץ מגדל‬
‫רוש לערכי צפיפות (משקל סגולי) שמתחת ‪-‬ל‪ 0.995-‬ג׳‪/‬סמ״ק‪ .‬ל�ה‬
‫משך התהליך נלקח רק היין ה׳חופשי׳‪ ,‬שיצא מהמיכל ללא סחיטה‬
‫(‪ .)Free run‬היין הצעיר הועבר לדמיג׳נים (בקבוקי תסיסה) של ‪20‬‬

‫‪‘ 26 ‘Alon Hanotea’ vol. 71 June 2017‬עלון הנוטע’ שנה ע”א‪ ,‬יוני ‪2017‬‬