Page 35 - עלון הנוטע מרץ 2018 מספר 3 הגיע אביב!
P. 35

‫הגנת הצומח‬

‫טבלה ‪ :1‬פירוט המדידות שנערכו בניסוי (ביום הקטיף‪ ,‬לאחר ‪ 21‬ימי‬                     ‫היקף התופעה‪ .‬דיווחים בספרות קושרים בין התפתחות הגומה לתכולת‬
         ‫אחסון ב‪ 0-‬מ״צ‪ ,‬לאחר אחסון שכזה ‪ +‬יומיים בחיי מדף)‬                                            ‫הסידן בציפת הפרי ולעומס היבול באופן כללי‪.‬‬

‫שיטת הבדיקה‬                       ‫המדד הנבדק‬                                     ‫עיתוי הקטיף של הדובדבן נקבע בעיקר על פי צבע הקליפה‪ .‬קצב שינוי‬
                                                                                 ‫הצבע במהלך ההבשלה מוורוד לבורדו אינו מושפע מטמפרטורת הסו‬
‫ייבוש בתנור‪ ,‬שקילה‬                ‫תכולת חומר יבש (‪)%‬‬                             ‫ביבה או מעומס היבול ונמצא המדד האמין ביותר למצב ההבשלה מבין‬
                                                                                 ‫אלה שנבדקו (‪ .)1‬שינויים במשקל הפרי‪ ,‬בריכוז הכמ״מ והחלשת העוקץ‬
‫רפרקטומטר דיגיטלי בטווח של ‪0-30%‬‬  ‫כמ״מ (‪)%‬‬                                       ‫(כוח הניתוק) נמצאו טובים פחות( (‪ .)2‬שינויים בתכולת החומר היבש ב�פ‬
                                                                                 ‫רי עשויים לשמש מדד הבשלה יעיל‪ :‬כשצבירת החומר היבש נפסקת אין‬
‫טיטרטור אוטומטי‬                   ‫תכולת חומצה מאלית (‪)%‬‬                          ‫עוד סיבה להשאיר את הפירות על העץ‪ .‬אולם‪ ,‬מדידת החומר היבש באו‬
                                                                                 ‫מצעות תנור הינה שיטה איטית ובזבזנית שקשה ליישמה באופן מסחרי‬
‫דורומטר מכני‬                      ‫מוצקות (יחידות ניוטון‪)N ,‬‬                      ‫ועל כן נעשים בשנים האחרונות נסיונות לפתח כלים בלתי הרסניים לשם‬
                                                                                 ‫אומדן של משתנה זה‪ .‬לאחרונה דווח על מודל המנבא בהצלחה את‬
‫קולורימטר של ‪Minolta‬‬              ‫צבע קליפה (מדד ‪)Lab‬‬                            ‫תכולת החומר היבש בדובדבן מתוק באמצעות ספקטרומטריה בתחום‬

‫הערכה ויזואלית‬                    ‫ריקבון (כן‪/‬לא)‬                                                                       ‫האינפרא אדום הקרוב (‪.)3‬‬
                                                                                 ‫במחקר המדווח כאן נבדק הקשר בין תכולת החומר היבש בדוו‬
‫הערכה ויזואלית על פי דרגת חומרה‬   ‫גומה (‪)4-1‬‬                                     ‫בדבני 'לפינס' לבין מצב ההבשלה (שנאמד על פי צבע קליפת‬
                                                                                 ‫הפרי ביום הקטיף)‪ .‬בנוסף נבחנה ההשפעה של דרגת ההבשו‬
‫הערכה על ידי טועמים מיומנים‬       ‫הערכת טעם (‪)10-1‬‬                               ‫לה‪ ,‬כמו גם טיפולים מעכבי הזדקנות (חשיפה ל‪ 1-MCP-‬וטבילה‬

                    ‫‪ -‬מוצקות – נמדדת במד לחץ דורומטר ביחידות ניוטון (‪.)N‬‬            ‫ב‪ )BA-‬על הופעת הגומה והחמרתה במהלך אחסון ממושך יחסית‪.‬‬
                                      ‫‪ -‬צבע קליפה ‪ -‬ערוצים ‪L ,a ,b ,C ,H‬‬
                                                                                                                   ‫חומרים ושיטות‬
                          ‫‪ -‬ריקבו ן – הוגדר סוג הפתוג ן‪ ,‬ויזואלית או בתרבית‪.‬‬
‫‪ -‬גומה – הוגדרה לפי סולם חומרה ויזואלי‪ = 1 :‬גומה אחת בפרי; ‪ = 4‬ארבע גומות בפרי‪.‬‬  ‫‪ 40‬ק"ג פירות ׳לפינס׳ נקטפו במטע מרום גולן‪ ,‬מחלקת ׳אביטל׳‪ ,‬בשלב‬
                                                                                 ‫של התפלגות צבע בסטנדרד הקטיף של ׳פרי בראשית׳‪ .‬הפרי הועו‬
                   ‫‪ -‬הערכת טעם – ‪ = 1‬חסר טעם – ‪ = 10‬עסיסי‪ ,‬מתוק‪ ,‬נפלא!‬           ‫בר מיד למעבדה בקרית שמונה‪ ,‬שם הופרד לשתי קבוצות על פי גוון‪,‬‬
‫‪ -‬התוצאות עובדו בתוכנת ‪ ,ANOVA‬מבחני ‪ Tuckey-Kramer‬וברגרסיה רבת משתנים‬            ‫בהיר או כהה‪ ,‬והועבר לסלסלות פלסטיק בעלות תכולה של כ‪ 1.7-‬ק"ג‬
                                                                                 ‫כל אחת‪ .‬נבחרו פירות בריאים למראה‪ ,‬ללא סדקים‪ ,‬גומות או צלקות‪.‬‬
                                        ‫באמצעות התוכנה ‪.SAS JMP 5.0‬‬              ‫הפירות מכל גוון הופרדו לשלוש קבוצות שוות ואלו קיבלו טיפולים שונים‬

                                       ‫תוצאות‬                                                                                          ‫כדלהלן‪:‬‬
                                                                                 ‫קבוצות ‪ 1‬ו‪ 2-‬עברו קירור מהיר (‪ )Hydrocooling‬במשך ‪ 20‬דקות במיכל‬
‫‪ n‬צבע הפרי‪ ,‬שלב ההבשלה ותכונות הפרי בעת הקטיף‪ :‬חמש קב�ו‬                          ‫ובו כ‪ 245-‬ליטרים של מים בתוספת ‪ 40‬מ״ל היפוכלוריט ‪( 30%‬ריכוז‬
‫צות ההבשלה (תמונה ‪ )1‬נבדלו ביניהן במובהק בצבע הפרי בערוצים ‪a‬‬                     ‫החומר הפעיל ‪ 50‬ח״מ)‪ .‬טמפרטורת המים עמדה על ‪ 3.9‬מ"צ ובסוף‬
‫(תכולת הגוון האדום) ו‪( C-‬רוויית הגוון)‪ .‬במדדים ‪ L ,b‬ו‪ H-‬נמצאו חפיפות‬
‫בין הקבוצות‪ .‬ערוץ ‪ C‬נבחר לייצג את מידת ההבשלה של הפרי בשל‬                                             ‫הטבילה עמדה טמפרטורת הפרי על ‪ 6.2‬מ"צ‪.‬‬
                                                                                 ‫בקבוצה ‪ 3‬נטבלה כל סלסלה ב‪ 8-‬ליטרים תמיסה קרה של התכשיר‬
                  ‫השינויים הגדולים שנמדדו בו במהלך ההבשלה‪.‬‬                       ‫בונגרו‪ ,‬חומר פעיל ‪ Benzyl adenine‬בריכוז ‪ 60‬ח״מ (‪ 10‬מ"ל תכשיר ל‪8-‬‬

‫תמונה ‪ :1‬תיאור שלבי ההבשלה בחמש הקבוצות בדובדבני 'לפינס'‬                                                            ‫ליטרים מים) למשך ‪ 20‬דקות‪.‬‬
                                                                                 ‫הפירות מקבוצה ‪ 2‬נחשפו ל‪ 1-MCP-‬במינון ‪ 0.9‬ח״מ‪ ,‬חומר פעיל‬
   ‫שלב ‪ 5‬שלב ‪ 4‬שלב ‪ 3‬שלב ‪ 2‬שלב ‪1‬‬                                                 ‫‪ ,1-methylcyclopropene‬למשך ‪ 24‬שעות בחבית בנפח ‪ 200‬ליטרים‪.‬‬
                                                                                 ‫כל פירות הניסוי הושארו ב‪ 0-‬מ"צ למשך ‪ 21‬יום‪ ,‬נעטפו בשקיות ‪LDPE‬‬
                            ‫‪ -‬החלוקה לקבוצות בוצעה על פי צבע הקליפה‪.‬‬             ‫(‪ )Low density polyethylene‬מחוררות בעובי ‪ 60‬מיקרון ואוחסנו למשך‬
‫‪ -‬תכולת החומר היבש בפרי עלתה בכ‪ 25%-‬משלב ‪ 1‬לשלב ‪( 2‬איור ‪ ,)1‬נותרה‬                ‫‪ 21‬יום‪ .‬לאחר מכן נשמרו הפירות בתנאים של חיי מדף (‪ 20‬מ"צ‪65% ,‬‬

                          ‫בעינה בשלב ‪ 3‬והמשיכה לעלות במתינות לשלב ‪.5‬‬                                            ‫לחות יחסית) למשך יומיים נוספים‪.‬‬
                                                                                 ‫בנוסף‪ ,‬נבחרו חמש קבוצות בנות עשרה פירות כל אחת שנבדלו זו מזו‬
‫ההשערה היא כי העלייה הראשונה בתכולת החומר היבש הינה ביו‬                          ‫בצבע הפרי (תמונה ‪ .)1‬פירות אלה עברו מדידת צבע בקולורימטר‬
‫טוי להעברת מוטמעים מהעלים אל הפרי‪ ,‬בעוד שהעלייה בתכולת‬                           ‫ש ל ‪ Minolta‬לאיפיון ערכים במרחב ‪( Lab‬מרחב צבע וירטואלי)‪ ,‬שק�י‬
‫החומר היבש בשלבי הבשלה מתקדמים מהווה ביטוי לאובדן מים‬                            ‫לה טרייה לאחר הסרת העוקץ והגלעין ושקילה נוספת לאחר ייבוש‬
                                                                                 ‫בתנור ב‪ 105-‬מ"צ למשך ‪ 48‬שעות‪ .‬הבדיקות שבוצעו בפרי מפורטות‬
                                             ‫בטרנספירציה‪.‬‬
‫אם השערה זו נכונה והפרי אינו צובר עוד סוכרים לאחר שלב ‪ ,2‬אין‬                                                                         ‫בטבלה ‪.1‬‬

                ‫יתרון בהשארתו על העץ לאחר שלב הבשלה זה‪.‬‬
‫שתי קבוצות הצבע הבסיסיות בניסוי האחסון‪ ,‬בהיר וכהה‪ ,‬נבדלו ביניהן‬

                                  ‫‪‘ 35 ‘Alon Hanotea’ vol. 72 March 2018‬עלון הנוטע’ שנה ע”ב‪ ,‬מרץ ‪2018‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40